דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / רק בו ישׂמח ליבי

רק בו ישׂמח ליבי

laitman_2010-12-28_0906_us-70.jpg

בינה גדלה וצוברת כוח בזכות זה, שרוצה להפוך להיות משפיעה, שדומה לבורא, לכתר, ואילו מלכות צוברת כוח בזכות זה שהיא רוצה לקבל עוד יותר אור חכמה, ממה שמגיע אליה מהבורא. הרי היא רוצה להשפיע לו! וזה אומר שהיא חייבת לקבל ממנו יותר. בזה נקבעת מידת השפעתה.

המילוי שהבורא נותן מלכתחילה למלכות, ושנמצא בה בעולם אין סוף לפני שהיא מתחילה לעבוד, זוהי רק הדרגה ההתחלתית ביותר, דרגת "דומם", נפש דנפש. כזאת הייתה מלכות דאין סוף לפני כל הצמצומים. מפני שהנברא לא היה מסוגל להרגיש יותר!

אך אחר כך הנברא מתחיל לחשוב, כיצד עליו לצמצם את עצמו, כיצד לעשות על עצמו מסך אנטי–אגואיסטי, כיצד לבוא עכשיו עם המסך הזה לבעל הבית ולומר: "תן לי יותר אור, אני רוצה להשפיע לך יותר!".

הרי בעל הבית רוצה רק שהנברא יקבל ממנו, מפני שזה גורם לו תענוג ונחת רוח. והנברא מביא לו רצון עוד יותר חזק. הוא ברא אותי ג'וק קטן, ואני רוצה להגיש לו רצונות בגודל של אין סוף ולתת לו למלא אותם, מפני שאני רוצה, שהוא יהנה. לכן אני מביא לו רצון חדש.

במלכות דאין סוף לפני הצמצום היה לי בסך הכל גרם אחד של רצון, באור נפש דנפש, דומם, רצון שבקושי קיים. ובהשוואה לזה, בגמר התיקון אני יכול להביא לו רצון, שגדול פי "תר"ך" (620) פעמים, עם אור נרנח"י. אנחנו אפילו לא מסוגלים למדוד פי כמה האור הזה חזק יותר.

אך מדוע אני עושה את כל זה? אני רוצה להביא לבעל הבית רצונות – כלים ענקיים, כדי שהוא ימלא אותם ויקבל מזה תענוג.

התענוג שלי הוא בזה, שהוא נהנה. והתענוג שלו בזה, שהוא ממלא ומהנה אותי. אנחנו שנינו ממלאים זה את זה. ואין לי עכשיו ממה להתבייש שיש לי רצונות גדולים כאלה, שאותם אני מבקש ממנו שימלא אותם. כי אני בטוח שאני עושה את זה רק כדי לגרום לו תענוג ונחת רוח, ורק "בו ישׂמח ליבי".

מתוך שיעור על ספרו של בעל הסולם, "תלמוד עשר הספירות", 30.05.2011

ידיעות קודמות בנושא:
ארבע בחינות של התפתחות הרצון
עצמאות ודמיון
עשה ממני בורא !

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/aHHKk

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest