רצון להעניק

שאלה: ישנו כזה ביטוי "רצון מוענק" מהו השורש שלו, התכונה וההמשכיות שלו?

תשובתי: יש רצון שעל ידו אני רוצה להעניק, זהו רצון להשפיע. אין שום דבר, פרט לרצון להשפיע (הבורא) ורצון לקבל (הנברא). זה שאנחנו רואים סביבנו חפצים ואובייקטים מוחשיים, זו אשליה, למעשה כל זה לא קיים. מלכתחילה היה רק רצון אחד, זה הבורא, רצון להשפיע שברא אחר כך רצון לקבל. ושני הרצונות הללו קיימים זה מול זה.

כדי להקנות לרצון לקבל עצמאות, הוא נברא ומתפתח עם הכוונה "למען עצמו". באותה מידה, שבה הוא מרגיש את הרצון "למען עצמו", כלומר את האגו שלו, במידה זו הוא נבדל מהבורא. במידת ההתרחקות מהבורא, הרצון לקבל מרגיש בו-זמנית את עצמו מנותק ממשהו ותוהה "בשביל מה אני קיים? מה מתרחש איתי? מי מנהל אותי?".

כל השאלות האלה נשארות חסרות מענה ואז הוא מתחיל לחפש תשובות, מי ברא אותי, לשם מה, למה? בהדרגה הוא מתחיל באופן כלשהו לפעול, לעשות תנועות בחיפוש אחר המקור שלו, ובסופו של דבר הוא מוצא את הרצון להשפיע.

כאשר האדם מתחיל להבין שסביבו קיים רצון אחר, של השפעה, ואילו הוא קיים בתוך עצמו ולא מרגיש שהוא נמצא בתוך הרצון להשפיע, אז מתרחשים בו כל מיני עימותים והחלטות. ואז אנחנו כבר מדברים על נברא שרוצה לצאת מעצמו ולהגיע למגע עם הבורא.

שאלה: "רצון מוענק", זה הרצון הראשוני, המקורי שניתן לאדם שנכנס לקבוצה?

תשובתי: כאשר הבורא דוחף את האדם אליו, רוצה לקרב אותו, אז הוא נותן לו כאלה רצונות. הוא כביכול מפתה את האדם, מפלרטט איתו.

מתוך שיעור על שאלות מהכלי העולמי, 07.04.2019

 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/RYRVE

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest