דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / "עשיריות" / רוחניות לא קונים ולא לוקחים בכוח

רוחניות לא קונים ולא לוקחים בכוח

laitman_2010-03-10_5442.jpg

מתוך מאמרו של הרב"ש, "לפי מה שמבואר בענין ואהבת לרעך":

"אם כל אחד נכלל ובטל לחבירו, הרי אז נעשה גוש אחד, שכל חלקי הקטנים, שרוצים באהבת הזולת, מחבר לכח כלל, שנכלל מהרבה חלקים. וכשיש לו כח גדול, אז יש בכוחו להוציא לפועל את אהבת הזולת.

אלא, שכל אחד צריך לומר, שהוא אפס נגד חבירו.

וזה דומה, כשכותבים מספרים, כשכותבים מתחילה 1 ואח"כ אפס, זהו פי עשר, 10. וכשכותבים מתחילה שני אפסים, אז הוא פי מאה, 100. היינו, שחבירו הוא מספר אחד, והאפס אחריו, הוא נחשב שמקבל מחבירו פי עשר. ואם הוא אומר, שהוא שני אפסים נגד חבירו, הוא מקבל מחבירו פי מאה.

מה שאם כן להיפך, שהוא אומר, שחבירו הוא אפס והוא אחד, אז הוא פחות מחבירו פי עשרה, 0.1. ואם הוא יכול לומר, שהוא אחד, ויש לו שני חברים, שהם שני אפסים נגדו. אז נבחן חלק ממאה נגדם, היינו שהוא 0.01. נמצא, לפי כמה אפסים שיש לו מהחברים, כך קומתו מתקטנת."

בעולמנו, אם אני רוצה לקבל ממישהו משהו, אז עליי לשלם לו בתמורה או לדרוש בכוח כמו גדול מהקטן. במקרה הזה, ככל שאני יותר גדול ממנו, כך אוכל לסחוט ולקבל ממנו יותר. כך זה נהוג בעולם הגשמי, כאשר מדובר על קבלה בתוך הרצון לקבל.

אבל אם מדובר על קבלת כוחות רוחניים, אז זה כפוף לחוק הפוך. ככל שאני מעלה את חשיבות החבר בעיני עצמי, וככל שהחבר נעשה יותר גדול, כך אני יכול לקבל ממנו יותר.

אני לא יכול לקבל שום דבר ממי ששווה לי, כי הוא נמצא באותה הרמה איתי. אבל אם הוא אפילו במעט יותר גבוה ממני, אז אני כבר יכול לקבל ממנו משהו, וככל שאני מרומם אותו יותר, כך אני מרוויח יותר.

זה לא תלוי בחבר עצמו, אלא רק כיצד אני מתייחס אליו לעומתי. הוא יכול לא לדעת שום דבר על כך, בדומה לתלמידיו של רבי יוסי בן קיסמא, שלא היה להם שום מושג כיצד המורה עובד כלפיהם. הוא ראה את עצמו קטן יחסית לתלמידיו ולכן קיבל דרכם כוחות רוחניים.

הכול תלוי עד כמה החבר שלך גדול בעיניך. ככל שהוא יותר גדול, כך אני יכול לקבל ממנו יותר כוח השפעה. אבל אם מדובר על קבלת כוחות אגואיסטיים, אז כאן פועל עיקרון הפוך, ככל שאני יותר גדול, כך אני יכול לסחוט מהזולת יותר עבור האגו שלי.

לכן, רק בך תלוי איזה כוח רוחני אתה תקבל מהסביבה, 1000 או 0.001. חייבים להיות בעשירייה שעובדת על החיבור ולכל אחד יש קשר כלשהו לרצון להשפיע, כמו תלמידיו של רבי יוסי בן קיסמא. אבל זה מספיק, כי כל היתר תלוי בך, עד כמה תכניע את עצמך!

ובלי קבלת כוחות מהסביבה, אין ולעולם לא יהיה לך, שום כוח להתקדם. לכן, הכלל של ההכנעה כלפי החברים, אפילו על ידי מעשים בפועל, הוא האמצעי היעיל ביותר להתקדם. אסור לחשוב שהמקובלים מייעצים זאת רק למען יחסים יפים או כמו מוסר שמטיפים לילדים בעולמנו, מפני שגישה כזאת הפוכה לחכמת הקבלה.

עושים זאת רק כדי לקבל כוח השפעה מהאור, מהבורא דרך הזולת. מאחר שאני מכניע את עצמי, האור יכול להישפך עליי דרך החבר. אם אני אתייחס לאחרים כמו לגדולים באמת, אז דרכם אני אקבל כוח השפעה המספיק כדי להתייחס גם כלפיהם עם כוונה על מנת להשפיע, ובתוך היחסים בינינו אני אתחיל להרגיש את הבורא ואוכל לגרום לו נחת רוח. כי דרך ההשפעה לחברים אני אוכל להרגיש כיצד אפשר להגיע להשפעה לבורא. הוא יתחיל להתגלות לפניי דרך הדמות של הקבוצה שאני אראה באור ההשפעה שלי.

לכן, הכלל "ואהבת לרעך כמוך" הוא המגמה העיקרית בעבודתנו, שהיא שפלות עצמית קבועה כלפי החברים, ובהתאם לכך אנחנו צוברים את כוחות ההשפעה.

מתוך שיעור על פי מאמרו של הרב"ש, 24.05.2013

ידיעות קודמות בנושא:
כבוד גדול להימצא בחברת כאלה אנשים גדולים
ואהבת לרעך כמוך
תוריד את האף, תעלה את הקבוצה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/eg8xN

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest