דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הפצה / ראיון עם הרב לייטמן בניו יורק

ראיון עם הרב לייטמן בניו יורק

שאלה: מהי חכמת הקבלה, ומדוע חשוב ללמוד אותה בחברה המודרנית?

חכמת הקבלה התגלתה לפני 3800 שנה בבבל העתיקה. העניין הוא, שהציביליזציה הבבלית מאוד מזכירה לנו את הציביליזציה של היום. היא הגיעה למצב של גלובליזציה פנימית קטנה, שכל אותו עם קטן, הציביליזציה הקטנה הזאת, שלושה מיליון אנשים בערך, הגיעו למצב שפתאום החלו להרגיש את עצמם מאוד קשורים זה לזה.

אבל הבעיה היא, לא שהם הרגישו את עצמם קשורים זה לזה, אלא שיחד עם זה הם התחילו להרגיש עד כמה האגו שלהם גדל, זה נקרא שמגדל בבל גדל עד השמיים, והם לא רצו להיות קשורים זה לזה. הם הרגישו עד כמה הטבע סוגר אותם מבחוץ בחברה אינטגרלית שקשורה זה לזה, כולם קשורים זה לזה, ואילו הטבע השני, הפנימי שלהם, האגו, מרחיק אותם זה מזה. הם הרגישו שהם נמצאים במלחציים.

הם החלו לחפש פתרון. זה מאוד דומה למצב שבו אנחנו נמצאים היום, שמחפשים בשקט פתרון, גם הממשלות, גם המדענים, גם הפוליטיקאים, גם הסוציולוגים. אבל בינתיים לא מוצאים פתרון למה שקורה לנו היום, וכבר מתחילים לדבר על מלחמת עולם שלישית.

הם התחילו לעבוד על זה, לחפש פתרון, ובסופו של דבר הגיעו לשתי דעות. דעה אחת נקראת הדעה של נמרוד, הוא היה השליט בבבל. והדעה השנייה היא הדעה של אברהם, הוא היה אחד מהאנשים החכמים, הכוהנים, כוהני הדת, ואפשר לומר, הסוציולוג, הפסיכולוג, המנהיג הרוחני של בבל. נמרוד טען שצריכים פשוט להתפשט על פני כדור הארץ. כל אחד שילך, וכך נתרחק זה מזה, "אתה ימינה ואני שמאלה, או אתה שמאלה ואני ימינה", ובצורה כזאת נהיה שכנים רחוקים, וכך נוכל להתקיים בשלום. פתרון הגיוני.

אבל אברהם אמר: "לא!". בכזאת צורה פשוטה אנחנו לא יכולים לפתור את הבעיה, כי יש כאן לפנינו תופעה מהטבע. אנחנו צריכים להבין שהטבע נמשך לעיגול, הטבע נמשך לגלובליזציה, הטבע נמשך לחיבור הטוטאלי בין כל החלקים שלו. כמו שהדומם, הצומח והחי, כולם מחוברים יחד, גם החברה האנושית חייבת להיות בהרמוניה ובחיבור הדדי בתוכה ועם כל הטבע הכללי. הדומם, הצומח, החי והאדם, כולם צריכים להיות מחוברים יפה, בצורה הדדית יפה, טובה. הוא בעצם רצה לחבר את כל הבבלים יחד, ולעשות ציביליזציה מושלמת.

אבל כשאברהם התחיל לפזר את הידיעה הזאת בכל בבל, הלכו אחריו בסך הכול כ- 5000 איש מתוך שלושה מיליון. כל היתר חשבו שיותר טוב להתרחק קצת, כמו שכנים, שתמיד נמצאים בטענות זה לזה, אם הם מתרחקים קצת, מאה מטר, מאתיים מטר, קילומטר או יותר, הם יכולים להגיע למרחק כזה שלא יפריעו זה לזה, ויישארו בשכנות טובה.

כך יצא, שאברהם עם 5000 האנשים שהבינו והתחברו לרעיון שלו, התנתקו מבבל והלכו למקום שבו נמצאת כיום מדינת ישראל. הקבוצה הזאת התחילה לעבוד על עצמה כדי להיות מחוברת בצורה חזקה, טובה, חמה, בשני תנאים: תנאי אחד, "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך" והתנאי השני, שהוא עוד למעלה מזה, "ואהבת לרעך כמוך". הם עבדו חזק על החיבור ביניהם, מעל האגו שכל הזמן פרץ ובער בהם, והגיעו למצב שבאמת התחילו לגלות בקשר ביניהם את הכוח השני שנמצא בטבע, שנקרא "כוח החיבור".

מטבע הבריאה, בכל חומר, בכל מבנה, תמיד יש פלוס ומינוס הנמצאים בניגוד ובחיבור ביניהם. באטום לדוגמה יש אלקטרון ופוזיטרון. במולקולות זה ספיגה והוצאה של חומר. וזה קורה גם בצומח ובחי, תמיד יש החלפת החומרים, וכל החיים הם תמיד בחיבור בין שני דברים מנוגדים. כך זה צריך להיות גם ברמה הפסיכולוגית, ברמת ההתקשרות בין בני אדם. אבל בטבע, האדם הוא זה שצריך להשלים את עצמו, בהכרה שלו, בהבנה שלו. אבל קורה כך, שאנחנו, בני האדם, מתקדמים ומתפתחים במשך האבולוציה רק על ידי הכוח השלילי, הכוח האגואיסטי. הכוח החיובי לא נמצא בנו, אנחנו צריכים על ידי פעולות מיוחדות לגלות אותו מהטבע עצמו. הוא נמצא בטבע. הכוח החיובי הזה, כוח החיבור, הוא דווקא הכוח הבסיסי ביותר, כי בלי הכוח הזה לא היה מתקיים שום דבר. אבל אנחנו צריכים לגלות אותו על ידי פעולות מכוונות בינינו.

המדע, שמסביר לנו איך אנחנו יכולים לגלות את הכוח החיובי בטבע, שיאזן את הטבע האגואיסטי שלנו, נקרא "חכמת הקבלה". זה מה שגילה אברהם, ולפי זה הוא חיבר את הקבוצה שלו, של 5000 איש, ואיתה הוא התחיל לעבוד לפי השיטה הזאת.

שאלה: אתה משתמש במונח "מדע". באיזו מידה חכמת הקבלה היא מדעית, ומה הופך אותה להיות דווקא מדע ולא אמונה?

חכמת הקבלה היא מדע, מפני שאנחנו גילינו אותה מתוך הטבע, מתוך הכרחיות, מתוך כך שהיינו צריכים לגלות איך החברה האנושית יכולה להתקיים בתנאים שהגיעו אליהם תושבי בבל. אברהם התחיל לחפש את כוח האיזון כנגד האגו שלנו, שהוא הכוח היחידי בדרגת האדם, בדרגת המדבר, שצריך להיות הכוח השני, אז איפה הוא נמצא?

ואז, על ידי מחקר, הוא גילה שאפשר למצוא בטבע, להוציא מהטבע, לגלות מהטבע, את הכוח השני, רק שהוא טמון, הוא סגור, הוא נסתר. זה כוח ההשפעה, כנגד כוח הקבלה, שזה האדם. הוא התחיל לגלות את הדבר הזה מתוך ניסיון, מתוך הפרקטיקה שלו בחיים הרגילים. הוא התחיל לחבר את האנשים בקבוצות, עם שיטה מסוימת איך לגלות את הכוח החיובי הזה ביניהם. לולא החיבור המיוחד הזה שאברהם גילה בין בני אדם, הם לא היו יכולים להתחבר ביניהם.

אנחנו חוקרים את הטבע בדרגת דומם, צומח וחי. בדרגת המדבר אנחנו לא יכולים לחקור אותו, מפני שאנחנו לא נמצאים בדרגת המדבר. אין לנו אפשרות לחקור את עצמנו, את הפסיכולוגיה שלנו, את הטבע הפנימי שלנו, זה עדיין לא מדע. אבל מה שעשה אברהם, הוא גילה את הכוח השני. ואז, על ידי שני כוחות שפועלים זה כנגד זה, כוח הקבלה, הכוח האגואיסטי שיש בכל אחד ואחד, וכוח ההשפעה שאנחנו יכולים להוציא מהטבע, אנחנו יכולים כבר להתחיל לעבוד בניסיון, בפרקטיקה עם בני אדם. לחבר ביניהם, למדוד את הדברים, לגלות מה היחסים ביניהם, מה משתנה בתוך האדם, אילו שינויים הוא מקבל מבפנים בתפיסת המציאות. את כל הנתונים שאנחנו מקבלים מכל הפרקטיקה שלנו אנחנו מחברים למדע, כמו פיסיקה, כמו כימיה, כמו כל יתר הדברים. רק זהו מדע בדרגת האדם ולא בדרגות דומם, צומח, או חי.

חכמת הקבלה היא מדע, והיא נמצאת ביסודו של כל מדע אחר, מפני שבכל מדע בסופו של דבר, אנחנו מודדים את מידת האיזון בין החלקים, בין שני כוחות מנוגדים. יש לזה סימוכין מהרבה אמרות, מכל מיני מקובלים ומדענים זרים, שלגמרי לא קשורים לקבלה, מפילוסופים של הזמן העתיק ועד ימינו.

כך נעשה, שבבל העתיקה התחלקה לשתי קבוצות, קבוצת אברהם וקבוצת נמרוד. לפי שיטתו של נמרוד, כל בבל התרחקה מאותו מקום, ממסופוטמיה, והאנשים עד היום מכסים את כל כדור הארץ. וקבוצת אברהם עברה למקום שנקרא "ארץ ישראל". ישראל זה נקרא "ישר א-ל", זאת אומרת ישר לאותה המטרה של איחוד. זה הפירוש של המילה "ישראל", ישר לאיחוד. כך נעשה ניגוד בין קבוצה אחת שנקראת "ישראל", ובין הקבוצה השנייה שהיא בעצם כל יתר האנושות. מאז כל האנושות התחלקה לשני חלקים. ומאז ועד היום כולם מרגישים זאת, גם אלו ששייכים לקבוצת נמרוד, שהם כל האנושות, וגם אלו ששייכים לקבוצת אברהם, שהם היהודים.

קבוצת אברהם שהלכה לפי שיטתו של אברהם, התקיימה כ- 1800 שנה באותו האיחוד, באותה הסיסמה, באותה המשימה. אחר כך האגו שלהם כל כך פרץ, כך שלא יכלו להחזיק את עצמם באיחוד, נשבר ביניהם האיחוד, ולפני 2000 שנה הם נכנסו למצב שנקרא "גלות". הקבוצה של אברהם, שנקראת "עם ישראל", התפזרה בין כל הבבלים שבינתיים נעשו לעמים ולמדינות.

לפי חכמת הקבלה, להגיע לאיחוד, לאיזון בכל ארבע הדרגות של דומם, צומח, חי, מדבר, חייב להיות בתוכנית הטבע, הטבע נמשך לזה. לכן השיטה של אברהם, של איחוד בדרגה האנושית של כל אותה בבל שכיום היא שבעה מיליארד אנשים, חייב להתקיים.

כל הדברים האלה כתובים בחכמת הקבלה. וגם כתוב איך ובאילו כוחות שנמצאים בנו ובטבע אנחנו יכולים להשתמש, ולאילו צורות קשר אנחנו מגיעים בינינו, שנקראים "עולמות", "פרצופים", "ספירות". בחכמת הקבלה יש הרבה גרפים, טבלאות, נוסחאות, כבמדע. כלומר, איך אנחנו משתמשים בשני הכוחות האלה שאנחנו מוציאים מתוכנו, גם כוח הרע כביכול וגם כוח הטוב. איך אנחנו מעמידים ביניהם איזון בכל מיני דרגות, בכמה שהכוחות האלה יותר ויותר גדולים, ומה אנחנו משיגים באיזון הזה, בהרמוניה ביניהם. איך אנחנו מתחילים לראות את הטבע כולו, כשהרגשות שלנו, הקליטה שלנו, כבר לא אגואיסטיים בלבד, אלא כוללים שני כוחות שנמצאים בהרמוניה כאחד.

מהרגע שהעם נפל מדרגת האיזון שוב לאגו, לפני 2000 שנה ועד היום, חכמת הקבלה הייתה נסתרת וקיימת רק במדענים שהיו קיימים בכל דור ודור. ולפי מה שכתוב בחכמת הקבלה, ולפי מה שכותבים המקובלים האחרונים במאתיים השנים האחרונות, מסוף המאה ה- 20, לקראת המאה ה-21, האנושות נכנסת שוב לאותה מתכונת כמו בבל העתיקה, שכולנו קשורים זה לזה, ועוד יותר נפרדים על ידי האגו שלנו זה מזה.

יוצא, שאנחנו מחויבים בסופו של דבר לממש את שיטת אברהם, לחבר בין כל חלקי האנושות בצורה יפה, בהרמוניה, באיחוד, בצורה אינטגרלית. ולכן חכמת הקבלה מתגלה עכשיו, ומוכנה לעזור לנו לבנות סביבה, איחוד, את כל האנושות כאחד, סביב כל כדור הארץ.

לכן בעשרות או במאות השנים האחרונות, מתגברת האנטישמיות בעולם כלפי היהודים. מצד אחד היהודים נושאים בתוכם את חכמת הקבלה, ומצד שני הם לא יודעים כיצד לממש אותה, ואיך להביא ולפתוח אותה לכל העולם, שהעולם יגיע לאיזון, להרמוניה, לחיים הטובים. ובאמת כולם מאשימים את היהודים, שרק בגללם מתגלות כל הצרות שבעולם. וביסודה של הטענה יש אמת, כי אם הם היו מגלים את שיטת האיחוד לכולם, אז העולם היה מגיע לחיים טובים. הבעיה שהיהודים בעצמם לא יודעים זאת, כי הם איבדו את הידיעה הזאת לפני 2000 שנה, וגם אומות העולם לא יודעות על מה בדיוק מדובר. אבל השנאה בינתיים קיימת, והיא פורחת ומתגברת יותר ויותר.

המקובלים מחויבים לגלות את חכמת הקבלה, ולהסביר לכל האנושות וליהודים איך צריכים להתנהג דווקא בזמננו. שאנחנו נמצאים במצב מאוד מיוחד, כמו בבבל העתיקה, ועלינו לגלות את שיטת החיבור הזאת ולממש אותה בינינו, בכל אנושות. זה המצב שבו אנחנו נמצאים. אבל לפי חוק הטבע, בכל זאת כולנו נגיע לאיחוד ולחיבור. רק שמזמננו ועד הסיום הטוב, יתכן שניכנס למלחמות עולם, לכל מיני צרות גדולות, למגפות, למכות טבע וכולי, אלא אם כן נממש את השיטה הזאת, ואז לא נעבור את השלבים האלו בצרה. כמו אברהם שרצה מיד לעשות את התיקון.

לכן הארגון שלנו פותח סניפים בכל העולם. יש לנו כשני מיליון תלמידים בכל העולם. אנחנו נמצאים כמעט בכל מדינה ומדינה, ונהנים מזה שמתחברים אלינו מיליוני אנשים מכל המדינות, מכל העמים. זה נותן לנו תקווה שנגיע לחיבור באנושות, להרמוניה, לא על ידי מכות, אלא בדרך קצרה ויפה.

שאלה: האם ניתן להשוות בין הכוח הנשי והגברי לבין הכוח החיובי והשלילי שדיברת עליו קודם?

אני לא מדבר על כוח חיובי ושלילי כנשי וגברי, במובן שאנחנו רואים לפנינו בעולם הזה. שני הכוחות האלה אגואיסטיים, ולכן אי אפשר לדבר על אחד שהוא חיובי. גם הכוח הגברי הוא כוח שלילי, לא פחות מהכוח האגואיסטי שהוא הכוח הנשי. אלא אנחנו מדברים על גילוי הכוח המיוחד מאוד שנמצא בטבע. ואף אחד לא מגלה אותו, אלא אפשר לגלות אותו רק על ידי שיטת הקבלה. וכשהוא מופיע, אז בהתגלות שלו, אנחנו באמת יכולים לאזן את האגו שלנו.

שוב, כשאנחנו מדברים כאן על כוח שלילי וחיובי בדרגת זכר ונקבה נניח, אנחנו מדברים על שני הכוחות האלה ככוחות אגואיסטיים. מה שאין כן, על ידי חכמת הקבלה, אנחנו מגלים את הכוח הנסתר, החיובי, שנמצא ביסודו של כל הטבע, שבכלל לא מופיע בעולם שלנו באף רמה. כשאנחנו מביאים את הכוח הזה ומגלים אותו, הוא באמת מסוגל לאזן את האגו שלנו, ולהביא אותנו להרמוניה בכל הרמות.

שאלה: אם אתה אומר שהכוח השני, החיובי, מוסתר, מה מסתיר אותו?

האגו שלנו מסתיר את הכוח החיובי, ואנחנו צריכים לתת לכוח החיובי הזה לבלוט, לעלות, להתגלות כלפינו, כך ששני הכוחות האלה יכנסו לאיזון. למרות שאנחנו כולנו אגואיסטיים, השיטה איך להוציא מתחת האגו כוח חיובי שנסתר שם, שהאגו שלנו מסתיר אותו, היא שיטת הקבלה.

שאלה: המדענים מדברים על כך, שחלקיקים קוונטים משפיעים אחד על השני, מה שקורה בחלקיק אחד, החלקיק השני מושפע מזה מיידית. ואפילו בהפרשי זמן, גם אם חלקיק אחד כבר לא קיים, בכל זאת הם משפיעים אחד על השני. זה כאילו מוכיח את האחדות של היקום. איך אתה רואה את האחדות הזאת של היקום?

האחדות קיימת בכל חלקי הטבע חוץ מבני האדם. ניתנה לנו הזדמנות בצורה חופשית, להגיע בהבנה, בהכרה, בהשגה, ברצון שלנו, לאיחוד. כי בהשגת האיחוד, בכך שאנחנו בונים אותו בעצמנו, אנחנו עולים לדרגת האדם. עכשיו בינתיים אנחנו נמצאים בדרגת החי, בדרגת בהמה.

אנחנו רואים זאת לפי איך שמתנהג הטבע בדרגת דומם, צומח וחי. הוא משתמש רק במה שהוא צריך כדי להתקיים, הוא לא הורס שום דבר שלא נוגע לחיים, לקיום שלו, וכך זה בכל הדרגות, דומם, צומח וחי. מה שאין כן לאדם חסר כוח האיזון, הכוח השני. הוא כל הזמן נמצא בזה שהוא הורס והורס, ומשתמש בכל מה שאפשר ללא שום גבולות, ללא שום צורך, באופן לא רציונלי. לכן רק רמת האדם, דרגת האדם, צריכה איזון. האיזון הזה לא ניתן לנו מהטבע, אלא אך ורק על ידי זה שנתחיל להשיג אותו לבד, בעזרת שיטת חכמת הקבלה.

שאלה: איך אתה רואה גישות אחרות שהן לא דואליות, האם הן כמו הגישה שלך? אתה אומר שהטבע וא-לוהים זה אותו דבר. מהו הטבע של המציאות, של הבריאה?

טבע המציאות הוא שני כוחות מאוזנים. זה הטבע.

שאלה: האם כל שיטה לא דואלית יכולה להוביל להבנה הזאת?

אני לא יודע למה הכוונה ב"כל שיטה דואלית". שיטה דואלית בפילוסופיה, היא דבר כל כך עשיר שלא שייך לא לקבלה ולא לדתות, היא שייכת להכול. יש לנו חומר בקבלה שגם מדבר על דואליות, כמו שבעל הסולם מסביר.

בדרך כלל בשיטה דואלית מתכוונים לשני כוחות המנהלים את העולם, הכוח הטוב והכוח הרע. יש א-לוהים טוב וא-לוהים רע. ואז מתחילים להיות ביניהם סכסוכים, בין כל אותם כוחות עליונים, כמו ביוון העתיקה. זו הדואליות במיוחד, טוב ורע. מפני שהאדם מרגיש על עצמו במיוחד השפעת שני כוחות, טובים ורעים, אז כך הוא כביכול מחלק את המציאות. זו לא אותה דואליות שאנחנו מתכוונים אליה.

שאלה: על איזה דואליות הקבלה מדברת?

הדואליות שיש בקבלה, זה שאנחנו חייבים לגלות את הכוח השני, הכוח החיובי, דווקא בעזרת הכוח השלילי שלנו, כוח האגו. ושני הכוחות יכולים להתגלות רק אחד כנגד השני, ואנחנו יכולים להתקיים רק באיזון ביניהם בנקודה אמצעית.

שאלה: באתר שלך אתה כותב על השיטות הדואליות, שהן כביכול כן חותרות לאותה המטרה. אבל איפשהו בדרך, או שהן איבדו את הכיוון, או שאנשים פשוט לא מבינים אותן.

השיטות האחרות עובדות כולן על הרס האגו. לדכא אותו, להמתיק אותו, להקטין אותו. וחכמת הקבלה היא דווקא בעד להגדיל את האגו, למרות שזה נראה לגמרי לא הגיוני. אבל רק שיהיה מאוזן עם הכוח החיובי. ומה שאנחנו רואים בכל תורות המזרח, שהן נמשכות פחות לראות, פחות לרצות, פחות לשמוע, פחות להרגיש, פחות לנוע. פחות ופחות עד שהאדם יכול להיות כמו צמח או אפילו כמו דומם, אתה יכול לקבור אותו והוא לא מת, כי הוא כבר מת קודם.

כל תורות המזרח, גם הן באות מאברהם. כתוב על כך בתורה, שאברהם נתן "מתנות", זאת אומרת חילק את הידיעות הללו לכל הבבלים שהתפזרו לכיוון מזרח.

שאלה: אולי השיטות שונות, אבל בסופו של דבר כולם מחפשים להגיע לאותה מטרה.

ודאי שכולם מחפשים להגיע לאיזון. טבע האדם הוא תמיד להיות מאוזן, זאת הנטייה של הגוף החי. אבל השאלה היא, האם הם מסוגלים למצוא את הכוח השני כדי להגיע לאיזון עם הכוח הראשון, האגואיסטי. אנחנו רואים שהם מדכאים את אותו כוח במקום לאזן אותו. וצריך אפילו שיגדל יותר ויותר, כי אנחנו צריכים לגדול הרבה יותר ממה שאנחנו עכשיו, ודווקא בעזרת כוח האגו.

לכן הגענו היום לאגו כזה, שהוא סוגר אותנו סביב כל כדור הארץ לציביליזציה אחת, להדדיות שלילית, שאנחנו זקוקים זה לזה ולא יכולים לחתוך את הקשרים בינינו. והקשרים האלו לא טובים, הם רק אגואיסטיים, לכן אנחנו חייבים לאזן אותם עם הכוח החיובי. אם לא נעשה זאת, זו תהיה מכה גדולה לציביליזציה שלנו. זאת אומרת, נצטרך לעשות זאת על ידי מלחמה עולמית ממש.

שאלה: האם הקבלה מזמינה אנשים מכל הסוגים, מכל הדתות, כדי להגיע לאיחוד הזה ולא חשוב באיזו דרך? בטנטרה למשל אין את העניין הזה של צמצום האגו, אז האם זה בסדר שאנשים מכל האומות ומכל הדתות יגיעו לאחדות הזאת בכל שיטה, או שהקבלה חושבת שכל האנשים האלה צריכים להגיע לאותה אחדות רק דרך חכמת הקבלה?

לא. חכמת הקבלה היא לא כמו דת, שבאה לאדם ומחייבת אותו להאמין, לקבל, לשבור את עצמו בכוח, לקבל דעה חדשה, פילוסופיה חדשה. ודאי שלא. אלא חכמת הקבלה אומרת רק כך, שאותם אנשים שמרגישים צורך ומבינים את השיטה ויעסקו בה, הם יפזרו את הידיעות הללו בין אנשים שלא כל כך נמשכים לזה, שאין להם נטייה לאיזון, שעדיין לא מרגישים שהם צריכים לעשות זאת.

אבל מתוך זה שאנחנו קשורים יחד כולנו, כל האמונות, הדתות, שיטות המזרח, שמדברות על החיבור, על האיחוד, בסופו של דבר כולנו נגיע לעמק השווה, המשותף, מפני שיש הרבה סוגי בני אדם, הרבה סוגי נשמות, הרבה גישות. לכן ודאי שלרמות האגו וצורות האגו למיניהן, יש גישה משלהן.

שאלה: בעבר מסרו את חכמת הקבלה רק ליחידים.

במשך 2000 השנים האחרונות, חוכמת הקבלה נמסרה ממורה לתלמיד, בצורה כזאת, שממש כמו שרשרת דקה מאוד היא הגיעה עד לזמננו.

שאלה: עם כל הפופולריזציה של הקבלה, למה עכשיו מפיצים אותה לכולם? והאם זה שמפיצים אותה, לא גורם במובן מסוים לדילול המסר של הקבלה?

לפי אותה פקודת המקובלים, המורים שלנו, אנחנו חייבים עכשיו להפיץ ולפרסם את חכמת הקבלה, מפני שהעולם הגיע למצב גלובלי. העולם נסגר שוב סביב כדור הארץ כמו אותה בבל, ואנחנו נמצאים שוב באותם התנאים כמו אז. לכן עלינו להתחיל לאזן את העולם הקטן הזה, הסגור, כי אין לנו לאן לברוח, אין לנו עוד פלנטה אחת או מקום אחד, אנחנו לא יכולים להתרחק יותר זה מזה, הגענו למצב שאנחנו כולנו קשורים זה לזה, וקשורים רק בכוח האגו שלנו, הרע, לכן חייבים כאן להוסיף את הכוח הטוב, לאזן את כוח האגו, ולכן מתגלה חכמת הקבלה.

אנחנו חייבים לגלות אותה, חייבים ללמד כל אחד ואחד. אין בזה כפייה. אבל אדם, כדי לדעת איך להתנהג בעולם החדש, בעולם המאוזן, בעולם הטוב, באנושות שנמצאת בהרמוניה פנימית בינה ובין עצמה, חייב ללמוד את השיטה הזאת. ומה שאנחנו מסבירים לתלמידים, זה מה שאמרתי במשך השעה הזאת. אנחנו מתחילים ללמד אותם איך להיות מחוברים נכון בכל מיני חברות: במשפחה, עם הילדים, בעבודה, בכל מקום ומקום, וכלפי כל העולם.

שאלה: איך לעשות זאת?

אנחנו עושים זאת במסגרת האקדמיה לקבלה.

שאלה: האם אתה מגיע למצב שאתה מתגבר על כל הפחדים על כל הספקות ועל כל הבעיות באמצעות לימוד טקסטים, זה העניין?

לא, אלה לא טקסטים. אלא מתגלה הכוח החיובי מהחיבור הנכון בינינו, בין אלו שמלמדים, בין אלו שמממשים את חכמת הקבלה, ועל ידי זה נעלמות כל הבעיות. מתגלה כוח האהבה.

שאלה: באתר שלך כתבת שקבלה זו לא פילוסופיה.

התכוונתי לומר שקבלה זו לא פילוסופיה, כי פילוסופיה היא הסתכלות על העולם, לימוד על העולם ללא פרקטיקה, ללא ביצוע. וקבלה דווקא נמשכת ומכוונת כולה לביצוע בין בני אדם. אני דוקטור לפילוסופיה, לכן אני יודע טוב מה זו פילוסופיה.

שאלה: האם רק באמצעות האהבה האדם מגיע לאיזון?

כסיכום לכל מה שאמרתי, הייתי אומר כך, שרק באמצעות האהבה, "ואהבת לרעך כמוך", שזה בעצם היסוד של כל התיקון שחכמת הקבלה מביאה לאנושות, אנחנו מגיעים לדרגה החדשה של הקיום האנושי. ואני מאוד מקווה שנעלה לדרגה הזאת בימינו.

שאלה: האם הקבלה מכירה או רואה בעיקרון הנשי של יצירתיות כמקור?

אותו כוח האהבה, כוח החיבור, כוח האיזון, הוא הכוח הקריאטיבי שבטבע, הוא הא-לוהים, זה הכוח העליון שמחזיק את כל הטבע ובונה אותו רק בחיבורים. ורק כשאנחנו מגיעים לדרגת האדם, הכוח הזה נעצר כדי לתת לנו בחירה חופשית, כדי שאנחנו נשתתף עימו.

כוח האהבה הוא הכוח שמוליד את הטבע ומפתח את הטבע. ורק בדרגה האנושית הוא דורש השתתפות רציונלית הכרתית שלנו, שיחד איתו, בדרגה איתו, נתפתח.

שאלה: ומה מקומו של הכוח הנשי בתוך הבריאה?

ודאי שהכוח הנשי וכוח האהבה, שני הכוחות האלה נמצאים במרכז הבריאה.

שאלה: האם ניתן לקרוא לזה התודעה, התודעה העליונה?

לא. התודעה העליונה זה כבר הכוח הגברי. אבל אי אפשר אחד בלי השני, כי החיים הם ביניהם, בין שני הכוחות. אי אפשר אחד ללא השני, כי רק בחיבור הנכון ביניהם נולדים החיים. לכן כל היסוד וכל המטרה של חכמת הקבלה, כמו כל הבריאה, היא להביא לאיזון בין הכוח הגברי והכוח הנשי כך, שתיוולד דרגה חדשה של החיים. דרגה שבה אנחנו יוצאים מהעולם הזה, ועולים לדרגה עליונה יותר, לדרגה הדומה לכל כללות הטבע.

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/UIIm8

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest