קשיי תרגום

בעל הסולם, מאמר "השלום": "אשר אין שום חילוק, בקיום החוקים, כמו שהוכחתי, על כן מוטב לנו, לבוא לעמק השוה, ולקבל את דברי המקובלים, אשר "הטבע" עולה בחשבון "אלהים", דהיינו, במספר פ"ו. ואז אוכל לקרות את "חוקי אלקים" בשם "מצות הטבע", או להיפך. כי היינו הך".

זה מאוד חשוב ומוביל לתוצאות רבות. בזמנו האשימו את בעל הסולם בכך שהוא קרוב להשקפותיו של שפינוזה ואינו מחשיב את הכוח העליון כ"אלוקים" במובן הדתי המקובל, אלא משווה את הבורא לטבע, הנטול שכל ורגש והמתפתח לפי חוקים "מכאניים".

למעשה, זה מאוד מעניין לראות איך בעל הסולם מתאר את היחס שלו לבורא ולטבע. כזאת צריכה להיות גם הגישה שלנו. אם נאחד את שני המושגים האלה, אנחנו נשיג הצלחה גדולה יותר בחיים, בגילוי הבורא כמו "הטבע", ובכלל בכל דבר. אנחנו הרי נמצאים בתוך הטבע, שהוא הבורא.

"וכשנסתכל בדרך כללית, יש לנו לעסוק, בתוך החברה, רק בשני מצות, שאפשר להגדיר אותם, בשם:

א. "קבלה"

ב. "ו"השפעה".

דהיינו, שכל חבר, מחוייב, מצד הטבע, לקבל צרכיו מהחברה. וכן מחוייב, להשפיע, ע"י עבודתו, לטובת החברה".

המדע מאשר שבכל דרגות הטבע פועלים שני כוחות מנוגדים: בחומר הדומם, בפעולות הגומלין הפיזיות, הכימיות, המכאניות והאחרות, בעולם הצומח עם הפוטוסינתזה שלו, בדרגת החי, בתאים ובאיברים… והכוחות האלה מתגלים במיוחד בדרגת האדם, ששייכת לעולם הרוחני. ככל שעולים גבוה יותר, כך הם מתרחקים זה מזה, ובסופו של דבר הם יוצרים את אותו העושר של התכונות שמבדיל את המין האנושי מהטבע הדומם, הצומח והחי.

הנתונים של חכמת הקבלה אינם שונים במאומה מהנתונים של המדע. בצורה כזאת, "הבורא" ו"הטבע" הם באמת אותו הדבר.

אבל כאן נשאלת שאלה אחרת: האם קיימת בטבע מטרה התחלתית, שקובעת את המשך תהליך ההתפתחות ואת המצב הסופי? בהתאם לחכמת הקבלה, "סוף מעשה במחשבה תחילה". בוא נקרא לזה בצורה מדעית: "חוק", במקום "מחשבה". אז האם קיים חוק אוניברסלי כולל? במובן הזה, גם איינשטיין דיבר באותה השפה של בעל הסולם ושפינוזה. גם הוא דיבר על האחדות של הטבע. כך התחברו השקפותיהם של אנשים ש-300 שנה מפרידות ביניהם.

נחזור לזמננו. היום אנחנו מדברים על ערבות, דבקות, אהבה, איחוד, גורל משותף, התכללות הדדית של רצונות, השפעת הסביבה על האדם והשפעת האדם על הסביבה… אם נוכל להסביר את כל המושגים האלה ברמה של חוקי טבע, יהיה לנו קל להפיץ. וגם אנחנו נרגיש טוב יותר עד כמה זה מחייב אותנו. הרי מדובר כאן על חוק, ונגד חוק אין מה לעשות. כולם מבינים שאין טעם להתנגד לטבע.

אנחנו צריכים להתאים את השפה שלנו. את המונחים שמצטיירים כדתיים, רוחניים ומיסטיים, צריך להחליף במונחים והגדרות מדעיות. בזכות זה המסר שלנו יזרום בנתיב הנכון, ויתייחסו אלינו כאל חוקרי הטבע. המצב הכללי של האנושות היום דורש מאיתנו לעשות את זה.

חייבים לעבור מהמילים שבהן השתמשו המקובלים, למקבילות המדעיות המודרניות שלהן. לא נוכל לספר לאנשים על רשימות, על אור ישר ואור חוזר, על הוי"ה… צריך להשתדל להלביש את כל זה במונחים של המדע המודרני, ואז נתחיל להתקרב לאנושות.

והשיטה השנייה להתקרבות הזאת, היא לתרגם את שפת הקבלה למונחים פסיכולוגיים.

כך, דרך השכל והרגש, אנחנו נביא לאדם את המסר שלנו. המינוחים הטכניים, ה"מכאניקה" של הכוחות והחוקים תעבור דרך השכל, והמרכיב הרגשי יובע על ידי מונחים פסיכולוגיים. בכך אנחנו נגאל את חכמת הקבלה מהתסבוכת הזאת, שנובעת מ"קשיי תרגום".

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "השלום", 06.01.2012

ידיעות קודמות בנושא:
הרבה צרות, תשובה אחת
חוק ההרמוניה האוניברסלי
קשיי תרגום

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/5XT7N

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest