שאלתו של ניר: נדמיין מצב כזה, שבו האדם, שלא קשור בכלל לתורה, וכמובן לא לקבלה, מקריב את חייו בקרב כדי להציל את חברו ממוות, למרות שיודע בוודאות, כי כתוצאה מכך, הוא בעצמו ימות. האם זוהי איננה הוכחה לגילוי האהבה הגדולה ביותר?
תשובה: בעולם שלנו, זהו כנראה הגילוי הכי גדול של האהבה, אך לא כך הוא הדבר בעולם העליון. הכל מהסיבה, שמחנכים את האנשים למות בצורה כזאת על ידי דוגמא, שטיפת מוח, ובכך מעוררים בהם אידיאלים אותם הם חייבים לממש, אפילו במחיר אובדן חייהם. בצורה כזו מכינים את צוותי הצוללות וכדומה.
האנשים בכל זאת נשארים אגואיסטים, רק נותנים להם תוכנית אחרת של מילוי האגו. הרי במקרים רבים האדם מסכן את חייו או שהולך לקראת המוות בהכרה מלאה. הרבה יותר קשה לוותר על האגו, מאשר למות…
רב, האם אפשר להגיד שהאגו עצמו ממית את הגוף כדי שימשיך להנות גם בגלגול הבא?