קשה אך נפלא

laitman_2010-11-23_8284-70.jpg

שאלה: פרשת "ויגש" מלאה בדמעות, פגישות ואירועים דרמטיים שנוגעים בהרבה אנשים. מה בפרשה הזאת מזמין כזאת התרגשות אצלנו?

תשובתי: האדם עובר מצבים מאוד חדים וטראגיים, מצבים של חוסר הבנה, חוסר התמצאות… הוא דומה לתינוק שמצא את עצמו ביער או במקום לא מוכר לגמרי. הוא אינו יודע מה לעשות, למי לפנות, הוא נמצא במצבים מפחידים במיוחד, הוא מבולבל לחלוטין… בדרך כלל אנחנו חווים זאת כשאנחנו נזכרים במצבים שעברנו בחיים, כך זה גם ברוחניות, כשאני נזכר בזה אני מרגיש התרגשות.

עכשיו לזיכרונות האלו ישנה איזו מתיקות, אתה מסתכל על העבר באהבה, כפי שמסתכלים על ילד, אך אז אלו היו מצבים מאוד קשים! האדם אינו יודע איך לצאת מהם וללא תמיכת המורה הנמצא לידו, אינני חושב שזה בכלל אפשרי.

היום כל העולם צריך לבוא לתיקון, לכן יש לנו קבוצה והפצה, וזו תמיכה חזקה ורחבה של מיליוני בני אדם הנמצאים יחד איתנו במערכת אחת. אך יחד עם זאת, הדרך נשארת אינדיבידואלית וכל אחד עובר אותה על בסיס ההתפעלויות הפנימיות שלו. אלו מצבים מדהימים! גם אם הם מאוד לא נעימים באותו הזמן שבו אתה עובר אותם, הם בכל זאת נפלאים! הם נותנים לך את אותו העומק של ההבנה, הרגשה של כל הבריאה, שמגיעה אחר כך! האדם מתחיל לראות, להרגיש, ולהיכלל בכל העולמות בו זמנית! לכן לא צריך לסרב לזה, צריך להתקדם קדימה ואנחנו נגיע אל "הארץ המובטחת".

מתוך התוכנית "פרשת השבוע", 09.12.2010

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/aMaRo

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest