קפיצה לרוחניות

laitman_2009-11-06_zohar_tv_8165_70.jpg

שאלה: בזמן בית המקדש השני, המקובלים ישבו במשך שעתיים והכינו את עצמם לקריאת "שמע ישראל". אז מדוע אנחנו, הקטנים בהשוואה אליהם, מארגנים מציאות הרבה יותר מורכבת ומגיעים לשיעור כאלה מפוזרים, מבולבלים, ובמשך כמה דקות מנסים בקושי רב איכשהו להתרכז לפני הקריאה בספר הזוהר?

תשובתי: באותם הזמנים המקובלים היו צריכים להיכנס למצבים הרוחניים האלה, שעליהם מספר ספר הזוהר, לעלות במדרגות מחוסר מוחלט של ההרגשה הרוחנית, כי הרי כל מדרגה מתחילה מאפס. לוקח זמן עד שהם יתחברו יחד, בכוונה אחת, באיחוד, במדרגה המתאימה, עד שנכנסו למצב הזה בהרגשה הכללית…

ניתן להשוות את זה עם ההכנה של הצנחנים לקפיצה המשותפת: הם מקפלים את המצנחים, עולים למטוס, ממריאים לשמיים ומשָם קופצים בצניחה חופשית ועדיין לא פותחים מצנחים, מתחברים זה עם זה כך שיוצרים באוויר כל מיני צורות שונות.

זוהי הכנה עצומה לחיבורים חדשים במדרגות רוחניות גבוהות. לכן היא לוקחת הרבה זמן, בהתאם לגובה המדרגה. המדרגה מחייבת. ואם אתה משׂחק כאן למטה, לבד, מבלי להרגיש את האחרים, אז מספיק לך לאחוז באיזושהי מחשבה "בזנב", וזה הכול. נקווה שנצטרך להכנה כמו המקובלים מהעבר.

מתוך שיעור על הקדמת ספר הזוהר, 13.01.2011

ידיעות קודמות בנושא:
הזוהר מתגלה לכל אחד
סולם המוביל אל הבורא
לפני הקריאה בספר הזוהר…

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/MJpAU

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest