דף הבית / המשבר ופתרונו / יחסים / קנאה ללא שנאה

קנאה ללא שנאה

שאלה: מה עוזר לאדם לשים את גבול לקנאה, אולי יש בו פגם, הוא פחות טוב, אבל הוא לא שונא את החברים, אלא רק כואב לו והוא מתפלל שיהיה אחרת?

תשובתי: אם יש לאדם מטרה גבוהה יותר שאליה הוא צריך להגיע והוא רואה אנשים שמצליחים להתקרב אליה והוא לא, אז הם מעוררים בו קנאה, תאווה וכבוד, כדי שגם הוא ירוץ לאותה מטרה. אז הוא כבר מסתכל עליהם כמו על חברים שעוזרים לו ומעודדים אותו, אז הוא מודה להם על כך ורוצה להיות בחברתם.

שאלה: איך לא מתעוררת בך שנאה כלפיהם?

תשובתי: כי בלי הרגשת הקנאה אני לא יכול להשיג את המטרה שאליה אני צריך להגיע.

שאלה: הם צריכים לפתח יחס מיוחד כלפיך כדי שלא תשנא אותם, או שהם יכולים להיות הכי מצליחנים?

תשובתי: אני לא שונא אותם כי הם עוזרים לי להגיע למטרה נעלה.

הערה: אבל מדובר במשהו שכלי, הגיוני, השכל אומר לך "תשמע הם עוזרים לך", אבל הלב לא אכפת לו עכשיו, הוא רק לא רוצה להרגיש נחות.

תגובתי: אבל אם אני צריך לאחוז בהם כדי להגיע למטרה, הם כבר הופכים להיות בשבילי כמו תחנות שעל פניהן אני מגיע למטרה. אם אלמד מהם כל מיני תכונות, פעולות, מחשבות, רצונות, ואגיע למטרה, לכן הם חשובים לי.

שאלה: נניח שאדם רואה חברים ומקנא בהם. אחרי כן הוא מבין שהם באים לעזור לו. מה הסיום של המעגל הזה כדי שהאדם יגדל ממנו?

תשובתי: הוא מתחבר אליהם, הוא רוצה להיות ממש קשור אליהם, לקנות מהם את המידות שלהם, את אותן התכונות, ומתקדם יחד איתם.

שאלה: יש איזו נקודה שבה הסבל הופך לשמחה?

תשובתי: ודאי. אם אני מבין שעל ידי התחברות אליהם אני נכנס לעבודה כדי להוציא עצמי מהמצב הנוכחי למצב גבוה יותר, אז ודאי שיש לי רווח גדול ואני אוהב את החברים האלה. למרות שכביכול מלכתחילה הם עוררו בי כל מיני רגשות של כאב.

 

מתוך ישיבת כתבים, 21.3.2021

 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/SW0UP

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest