דף הבית / המשבר ופתרונו / קללה של שפע חסר תועלת

קללה של שפע חסר תועלת

שאלה: היום, אנשים רבים חושבים ומשמחים את עצמם בחלומות "אקולוגיים": "אנחנו טורפים את המשאבים של כדור הארץ. אז בואו נעצור ונשמור לילדים את הסביבה…".

תשובתי: מצד אחד, גם אני חשבתי כך. ומצד שני, אנחנו מגלים שזה לא בדיוק נכון. האמת היא שישנם מספיק אנשים בעלי אינטרסים משני צידי החזית ה"ירוקה". ולעיתים המאבק ה"ירוק" עולה לנו הרבה יותר ביוקר מאשר הנזק האקולוגי.

קודם כל, צריכים לברר באיזה אופן בדיוק אנחנו הורסים את הטבע, על ידי היחסים שלנו או בהשפעה טכנוגנית?

בזמנו, המלתוסיאנים (Malthusians) והדמוגרפים צעקו, שכדור הארץ לא יוכל להאכיל אותנו. אולם, בסופו של דבר, יש לנו מזון מיותר וישנן ממשלות שצריכות אפילו לסבסד את החקלאים שהם לא ייצרו יותר מדי.

למעשה, אם לא היינו זורקים את האוכל לפח, הוא היה מספיק לכולם.

האזהרות בנוגע לחוסר נפט וגז בינתיים גם אינן מצדיקות את עצמן, אך עוזרות למישהו להרוויח על התנודות של עליית המחירים. מלבד זאת, כבר עכשיו יש לנו טכנולוגיות פעילות להשגת אנרגיה אלטרנטיבית משלנו.

בנוגע למסה העצומה של האשפה, היום מתפתחת תעשייה שלמה של עיבוד אשפה המאפשרת להפיק תועלת מהאשפה.

בקיצור, הבעיות העכשוויות הן פתירות אם ניגשים אליהן בצורה נכונה, בחכמה. בעל הסולם גם כותב, שכדור הארץ מסוגל להאכיל הרבה יותר בני אדם מאשר היום.

והבעיה היא רק כיצד להתארגן בצורה נכונה. כל עוד אנחנו לא מאורגנים, האנשים ימשיכו להיות רעבים. בכל כמה שניות מישהו בכדור הארץ מת מרעב, וזה קורה כיוון שאין לעולם כוח להתאחד. אנחנו פשוט לא מסוגלים לדאוג זה לזה.

ואז יוצא, שהבעיה היא לא בטבע אלא באדם. אז בואו נחליט שאנחנו צריכים לשנות דווקא אותו. מספיק לבנות מערכות חיצוניות ולהיאבק עם סימפטומים חיצוניים. עד שלא נשנה את עצמנו, עד שלא נחנך את האדם החדש, שום דבר לא יעזור לנו. יש לנו טכנולוגיות וגם חקלאות, יש לנו את הכול בשפע, אבל איזו צרה – כל אחד דואג לעצמו ו"יושב" על שלו. למישהו יש מים, לשני יש בשר, לאחר מלח, למישהו יש גפרורים, לאחר עצים, אבל אנחנו לא מתאספים יחד כדי להכין תבשיל טעים. ובדיוק מהסיבה הזאת האנשים מתים מרעב.

שאלה: זאת אומרת, האם אנחנו פשוט מתחמקים מהפתרון?

תשובתי: האגו שלנו הורס את הכול וזו הסיבה היחידה לצרות. אנשים חכמים רבים ניסו להשתמש בשיטות ובאמצעים שונים נגד האגו, אבל אף אחד מהניסיונות, כולל הניסיון הסובייטי, לא הסתיים בהצלחה. מדוע? כיוון שלשם כך נדרשת העזרה של הכוח העליון.

זה מה שלא מסתדר בשכל האנושי: אותו הכוח שהוליד את הכול ומנהל את הכול, שבונה את הטבע ומתחיל את האבולוציה של כל הציוויליזציה שלנו – רק הוא מסוגל לשנות אותנו. והוא משנה אותנו בתנאי שאנחנו מבקשים זאת, אם רוצים בכך, אם מבינים מה הוא צריך לעשות. שינויים מצד הכוח העליון יגיעו רק לאחר מאמצים מצד האדם.

כל הבעיה היא בכך: אנחנו צריכים לרצות שהטבע ישנה אותנו. לשם כך צריכים קודם כל להסכים עם הצורך עצמו בשינויים פנימיים, וכן להסכים עם זה שאנחנו בעצמנו לא מסוגלים לכך, והטבע, להיפך, יכול לעשות את זה. וכן, להסכים לפנייה אליו ורק בו לתלות את התקוות שלי.

על מנת להגיע למצב כזה אנחנו צריכים להתאחד להשתדל להרכיב מעצמנו מודל כזה שבזכותו כוח הטבע ישפיע עלינו וייתן שכל, הבנה לצעדים הבאים.

אך גם זה לא מספיק – ישנו עדיין תנאי מאוד לא פשוט: כל המאמצים שלנו צריכים להיות מכוונים לכך שנשלים את הטבע עצמו. כלומר למעשה אנחנו פועלים לא לעצמנו, וזוהי כבר בעיה קשה מאוד.

הפעולות שלנו צריכות להיות מכוונות למען הבורא, לשם כוח ההשפעה, למען הטבע שעימו אנו חייבים להתאחד, כשאנחנו מגדילים את כוח ההשפעה בכל המציאות. זו המטרה שאנחנו צריכים להיות מסורים לה בצורה מוחלטת.

מובן שהדברים הללו מתגלים בצורה הדרגתית, בסדר של סיבה ומסובב, אולם בסופו של דבר הם כולם צריכים להיות ממומשים.

שאלה: כיצד להסביר את כל זה לפעילים האקולוגים?

תשובתי: האיומים גדלים לנגד עינינו, גם האיום של הרעב הגלובלי שנגרם מעליית המחירים של המזון. המצב רק יחמיר, אם אנחנו לא נשנה את האדם ולא נספק לכל אחד ולכולם יחד צריכה רציונלית. בפועל קיים בעולם שפע, אולם למחצית מהעולם חסרים דברים בסיסיים ההכרחיים לקיום. וניתן לתקן את המצב רק אם משנים את היחסים בין בני האדם – מחוסר אכפתיות ועוינות, ליחסים טובים.

בהתאם לכך, אם אנחנו רוצים לשנות את היחס שלנו לטבע, לשם כך שוב חייבים לשנות את האדם ורק לאחר מכן לפנות לבעיות האקולוגיות.

הרי הטבע הוא אחד שלם, מערכת אחידה של ארבע דרגות: דומם, צומח, חי ו"מדבר", והאדם בהיררכיה הזו תופס מקום עליון, מכריע.

ועד שלא נכיר בכך, אנחנו לא נצליח להפיק יחס נכון לטבע הדומם, הצומח והחי.

וזה אומר, שאנחנו צריכים להביא לאקולוגים ול"ירוקים" מסר פשוט: קודם כל צריכים לשנות את האדם, וכתוצאה מכך אנחנו נצליח לסדר את כל השאר.

הרי למעשה בלי שאנחנו מבינים את זה, אנחנו הורסים את הטבע רק במחשבות שלנו. ולכן שינוי פנימי של יחסים יעבוד לפני הפרויקטים ה"ירוקים" והטבע יתחיל להתחדש. אנחנו מניחים שכבר גרמנו נזק בלתי הפיך למערכות האקולוגיות השונות שהפצעים שלהן יחלימו רק כעבור אלפי שנים. אך זה לא כך: אם אנחנו נשנה את רחשי ליבנו, כלומר נעלה לדרגה גבוהה יותר של השפעה, הכול יחזור במהרה לנורמה.

מתוך השיעור לפי מאמר ה"שלום", 01.03.2013

ידיעות קודמות בנושא:
מרק לכולם
יציאה מהמשבר: לשנות את עצמך בהתאם לעולם
לאן הרכבת נוסעת…

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/OXRxL

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest