דף הבית / המשבר ופתרונו / קיצוניות ימנית באירופה, חלק ד'

קיצוניות ימנית באירופה, חלק ד'

אירופה המאוחדת באופן חלקי

מה לעשות אם לאיחוד האירופי אין מכנה משותף? כאן דרושה איזו שהיא תשתית משותפת שמקשרת את כולם.

אבל המנהיגים הפוליטיים לא הקדימו לאיחוד את ההשכלה והחינוך המתאימים, לא החדירו ערכים חדשים במוחות ובלבבות, לא הביאו לדיון את הרעיונות שלהם כדי שהאנשים בעצמם יחשבו וישקלו כיצד להתאחד בצורה הטובה ביותר.

המושג "איחוד" בעצמו דורש הבהרה, הכרה, ואפילו יכול להיות, יצירה של כל מיני ועדות ציבוריות. דרושות תוכניות טלוויזיה מתודולוגיות, דרושה תוכנית חינוכית מיוחדת עבור בתי הספר, צריך שכל אירופאי ילמד את עקרונות החיבור והאיחוד, וגם ייבחן על זה.

בקיצור, לאירופה נדרש היה תהליך חינוכי שלם לפני שכופים על היבשת את הסדרים של האיחוד האירופי. אבל במקום זה, התקבלה החלטה ו"הורדה" מלמעלה, ודאי, בעטיפה דמוקרטית יפה, אבל אך ורק על בסיס של תועלות כלכליות. והכלכלה היא הפכפכה: היום כך, מחר אחרת… מגיע משבר וכל הקלפים נטרפים מחדש.

חוץ מזה, איחוד ללא תוכנית משותפת הוא "בעל מום": הוא מאפשר להרוויח בדבר אחד על חשבון דבר אחר. נניח, שאנחנו מספקים ביטחון, אבל מפסידים בכלכלה, או שמספקים כלכלה, אבל מפסידים בחינוך. למעשה את כל התחומים צריך לאזן.

ואילו באירופה לא נעשתה מבעוד מועד עבודה גדולה לאיחוד תרבויות. לכן הגרמנים נשארו גרמנים, הצרפתים נשארו צרפתים, וכן הלאה. כפי שבעבר לא היה ביניהם קשר אמיתי וחם, כך גם היום אין כזה קשר.

כל החוטים המקשרים באירופה עוברים דרך הבנקים, וזה נקרא "ברית". כן, מאחורי החזית שלו מסתתרת קהילה כלכלית, אבל היא מלווה במאבקים פנימיים על "חתיכות עוגה" אלו או אחרות.

מבנה כזה לא יחזיק מעמד. הוא עולה המון כסף, ובסופו של דבר, משחק שהבטיח רווח, הופך לתבוסה.

ההמשך יבוא…

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 432, 09.09.2014

ידיעות קודמות בנושא:
קיצוניות ימנית באירופה, חלק 3
קיצוניות ימנית באירופה, חלק 2
הפירות של הרב-תרבותיות

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/DZBd8

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest