קיסטא דחיותא

laitman_2006-11_ba-iam_016_wp.jpg

כשמהפרצוף יוצא האור, נשאר בו רק ניצוץ חיים מינימלי שנקרא "קיסטא דחיותא". בדומה לאדם ישן, אשר הכוחות יצאו ממנו, ובכל זאת הוא אינו נחשב למת מאחר ונשארו בו קצת חיים כדי לחזור למצב נורמלי. רישום המידע הזה, "קיסטא דחיותא", מקבל את האור החוזר המגיע מהעליון.

"קיסטא דחיותא" זוהי נקודה המפרידה בין שני מצבים שונים. כאילו אדם רעב ששכח לחלוטין מהמצב של השׂובע הקודם ומוכן לקבל מילוי חדש. הוא השתחרר לחלוטין מ-10 הספירות הקודמות, ואז מוכן לקבל 10 חדשות. והנקודה הזאת שכבר אין בה שום דבר מהמצב הקודם, ועדיין אין כלום מהמצב הבא, נקראת הניצוץ המינימלי של החיים.

אני בעצמי מצמצם את הרצונות שלי ורוצה לסיים עם כל מה שהיה, כדי להתחיל מדרגה חדשה, השפעה חדשה. איני יכול לעשות דבר עם הכלי הישן, הרי כבר ניסיתי לעשות בו כל מה שהיה ביכולתי. גיליתי שמשהו לא הצליח לי ובזה גיליתי בתוכי חלל ריקני חדש. לכן המצב הישן נדמה לי כפגום ביחס לחדש ואני דוחה אותו והולך קדימה, ומאחר ובמצב הבא אני מתכוון להשפיע, אני חייב להתחיל מאפס. אין לי שום דבר ואינני רוצה לגרור אחרי מטען ישן, אני רוצה רק השפעה! ובהשפעה אין רכישות ישנות, אני יוצא לדרך בידיים ריקות, כאילו שיוצאים לגלות.

פעם בעבר היה מנהג אצל החסידים הראשונים, אשר היו מקובלים: אדם יצא מביתו מבלי לקחת עימו דבר, רק הבגדים שעליו, מקל בידו ושום דבר נוסף. אינך לוקח אפילו חתיכת לחם, יוצא וזהו. ומה יהיה? – לא ידוע, אתה תחזור רק אחרי חצי שנה, שנה.

מתוך שיעור על "תלמוד עשר הספירות", 15.09.2010

רשומות קודמות בנושא:
תמיד התחלה חדשה
להתעורר אדם חופשי

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/FUgxg

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest