דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הפצה / קטעים על אברהם אבינו מהרמב"ם וממקורות קדמונים

קטעים על אברהם אבינו מהרמב"ם וממקורות קדמונים

מוצאו של אברהם אבינו, מהאומה שלימדה את כולם

"שאלו את הזקנים (חכמים/מקובלים) ברומי (תחת השם רומי מתכוונים לכל מתנגדי חכמת הקבלה). אם אין רצונו בעבודה זרה, מפני מה אינו מבטלה. אמרו להן (המקובלים), אילו לדבר שאין לעולם צורך בו היו עובדין, היה מבטלו. הרי הם עובדין לחמה, וללבנה, ולכוכבים; יאבד עולמו, מפני השוטים.

אמרו (מתנגדי הקבלה) להן (למקובלים), אם כן, יאבד דבר שאין לעולם צורך בו, ויקיים דבר שצורך לעולם בו. אמרו להן (ענו המקובלים), אף אנו מחזיקין ידי עובדיהן של אלו; ויאמרו, תדעון שהן אלוהות, שהרי אלו לא בטלו.

(עבודה זרה – הכוונה ליחס האדם לכוח העליון/לבורא/לאלו–קים לא כדי שהוא יתקן אותו, אלא כדי שהוא יתקן את עצמו, ולאדם יהיה טוב יותר בעולם הזה או בעולם הבא, אחרי מותו)".

פרקי משנה, עבודה זרה, פרק ד' פסוק ז'.

פירוש הרמב"ם

"ממה שאתה צריך לידע, כי הפילוסופים (שמטרתם היא לגלות את הבורא) על השלמות אינם מאמין הצלמים, רצוני לומר הטליסמאות, אבל מלעיגים מהן. ומאותן שחושבים שיש להם פעולה וביאור, זה יאריך. ואמנם אני אומר זה לפי שאני יודע, שרוב בני אדם כולם נפתים בזה פיתוי גדול מאד (להאמין בהימצאותו של כוח מיוחד בדברים מסוימים ובפעולות מסוימות), ובדברים דומה להם ומחשבים שיש להם עניינים אמתיים (כוח הצלחה עליון).

ואין הדבר כן, עד כי הטובים החסידים מבני דתנו (דתיים) חושבים (מאמינים), שהם דברים (קמעות) אמתיים (שיש בהם כוחות הצלחה). אלא שהם אסורים מצד התורה (דווקא מהסיבה שיש בהם כוחות ההצלחה) בלבד, ואינם יודעים שהם דברים בטלים כוזבים (שאלה הם רק פריטים או פעולות ללא כוחות מיוחדים), ונצטווינו בתורה שלא לעשותם (לא בגלל שאינה רוצה לפנות לכוחות הללו, אלא), כמו שהזהירה על הכזב. והם דברים נתבררה להם פרסום גדול אצל עובדי כוכבים (עוד בימי קדם).

ועיקר זה באומה, הנקראת צאבים. והם האומה (השבט) שיצא אברהם אבינו ע"ה מביניהם. וחלק על טעותם וסברתם המקולקלת (על העולם ועל התנהלותו), (לא מפני שהיה חכם מהאחרים, אלא) במה שנתן האלוהים בלבו מן החכמה. (זה נקרא נבחר על ידי הבורא למילוי משימה מסוימת).

והיו מגדילים ומכבדים הכוכבים, ומיוחסים בהם פעולות (כוחות ההצלחה) שאינן להם. והם שכתבו ספרים בדיני הכוכבים, והכשוף, וההשבעה, והמזלות הרוחניות, ודבר הכוכבים והשדים, והגדת העתידות, ומעונן ומנחש על רוב מיניהם, ושאלת המתים, והרבה כיוצא בזה (שמאד נפוצים בכל הזמנים ובמיוחד בזמננו – ברכות, קמעות, חוטים אדומים, מים קדושים, פתקים, פולחן מקומות מיוחדים וכולי)".

הרמב"ם. פירוש המשניות. מסכת "עבודה זרה", פ"ד, משנה ז'

מצב העולם עד אברהם אבינו

"ונמצאו, כל עם הארץ, הנשים, והקטנים, אינם יודעים אלא הצורה של עץ, ושל אבן, וההיכל של אבנים, שנתחנכו מקטנותם להשתחוות לה, ולעבדה, ולהישבע (בדמותה) בשמה.

והחכמים, שהיו בהם, כגון כוהניהם וכיוצא בהן, מדמים שאין שם אלוה אלא הכוכבים והגלגלים, שנעשו (במידת השפעתן על האדם) הצורות האלו בגללם ולדמותן (אשר הכמרים היו מכינים והיו מוכרים במחיר כדאי).

אבל צור העולמים (בורא אחד, כוח אבסטרקטי) לא היה שום אדם שהיה מכירו, ולא יודעו (לא גילו אותו), אלא יחידים בעולם, כגון חנוך, ומתושלח, נח, שם ועבר (20 דורות מאדם עד אברהם). ועל דרך זה היה העולם הולך ומתגלגל, עד שנולד עמודו של עולם והוא אברהם אבינו (שהיה הראשון שהחל להפיץ את חכמת הקבלה בקרב כל בני האדם בעולם)".

הרמב"ם. יד החזקה. הלכות עבודת כוכבים, פ"א

תחילת החיפוש וגילוי הבורא

"כיון שנגמל איתן, זה התחיל לשוטט בדעתו, והוא קטן. והתחיל לחשוב ביום ובלילה. והיה תמוה, היאך אפשר שיהיה הגלגל הזה (היקום וכל מה שממלא אותו) נוהג תמיד (להתקיים ולהתפתח), ולא יהיה לו מנהיג (תכנית, כוח, מטרה), ומי יסבב אותו (מחיה אותו ומנהל אותו), כי אי אפשר שיסבב את עצמו (להיוולד בעצמו, להתקיים ולהתפתח ללא סיבה, כוח ותכנית – מטרה), ולא היה לו מלמד, ולא מודיע דבר, אלא מושקע באור כשדים בין עובדי כוכבים הטיפשים (שאינם מנסים לגלות את סיבת הקיום, אלא פשוט משתחווים לכוחות הטבע).

ואביו ואמו וכל העם עובדי כוכבים (קיבלו את העולם כמות שהוא, מבלי להשתוקק לגלות את סיבתו, דרכו ומטרתו), והוא עובד עימהם (בחיצוניות, בפעולות מסורתיות), ולבו (בהסתר מאחרים) משוטט (בטבע, בסיבת התהליך ומטרת הבריאה) ומבין, עד שהשיג דרך האמת (של אדם לבורא בעולם הזה), והבין קו הצדק (של הנהגת העולם על ידי הבורא) מתבונתו הנכונה (על ידי היחס שלו שלושת ההגדרות סותרות האחת את השנייה), וידע שיש שם (בתוך הטבע הנסתר, מאחורי המציאות שגלויה לנו) אלוה אחד (תכונה וכוח), והוא (אחד) מנהיג הגלגל (מנהיג את הכל), והוא ברא הכול (מכלום – כלומר, מלבדו לפני הבריאה לא היה קיים דבר), ואין בכל הנמצא אלוה (כוח מנהל וסיבה) חוץ ממנו, וידע שכל העולם טועים (ללא הבדל דת ואמונה). ודבר שגרם להם לטעות, זה שעובדים את הכוכבים ואת הצורות (את הרצונות שלהם, ולא את רצון הבורא, את תכונת ההשפעה והאהבה לזולת), עד שאבד האמת (הרגשתו, תכונת ההשפעה והאהבה לזולת) מדעתם (מהכרתם והרגשתם). ובן ארבעים שנה (בהגיעו לתכונת הבינה, תכונת ההשפעה, "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך") הכיר אברהם (באמצעות השתוות תכונות ההשפעה והאהבה לבורא) את בוראו".

תחילת ההפצה ו"הרצאות מבוא באור כשדים"

"כיון שהכיר וידע (גילה את הבורא), התחיל להשיב תשובות על בני אור כשדים, ולערוך דין עימהם, ולומר שאין זו דרך האמת שאתם הולכים בה (לא למטרה זאת הם נבראו), ושיבר הצלמים (הניא את האנשים מלפנות עם בקשה להיטיב עם גורלם) והתחיל להודיע לעם, שאין ראוי לעבוד אלא לאלוה העולם (תכונת ההשפעה והאהבה), ולו (לתכונה הזאת) ראוי להשתחוות (להכיר בו מעל כל יתר התכונות) ולהקריב (את האגואיזם שלהם) ולנסך (להדמות לו), כדי שיכירוהו כל הברואים הבאים (להתפלל לתיקון עצמי במצביהם הבאים), וראוי לאבד ולשבר(בהם) כל הצורות (רצונות לקבל פרס), כדי שלא יטעו בהן כל העם, כמו אלו שהם מדמים (מילויים אגואיסטים) שאין שם אלוה (שממלא את אגואיזם האדם) אלא אלו. כיון שגבר עליהם בראיותיו, בקש המלך (נמרוד)להורגו, ונעשה לו נס, ויצא לחרן".

הפצה לעולם

"והתחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העולם, ולהודיעם שיש שם אלוה אחד לכל העולם, ולו ראוי לעבוד. והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר ומממלכה לממלכה, עד שהגיע לארץ כנען. והוא קורא שנאמר: "ויקרא שם בשם ה' אל עולם". וכיון שהיו העם מתקבצים אליו ושואלים לו על דבריו, היה מודיע לכל אחד ואחד כפי דעתו, עד שיחזירהו לדרך האמת. עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות. והם "אנשי בית אברהם". ושתל בלבם העיקר הגדול הזה".

המשך פיתוח השיטה

"וחבר בו ספרים והודיעו ליצחק בנו. וישב יצחק מלמד, ומזהיר ויצחק הודיע ליעקב ומינהו ללמד, וישב מלמד ומחזיק כל הנלווים אליו. ויעקב אבינו למד בניו כולם, והבדיל לוי, ומינהו ראש, והושיבו בישיבה ללמד דרך השם ולשמור מצות אברהם. וצווה את בניו שלא יפסיקו מבני לוי ממונה אחר ממונה, כדי שלא תשכח הלמוד. והיה הדבר הולך ומתגבר בבני יעקב ובנלווים עליהם, ונעשית בעולם אומה שהיא יודעת את ה'. עד שארכו הימים לישראל במצרים, וחזרו ללמוד מעשיהן, ולעבוד כוכבים כמותן, חוץ משבט לוי, שעמד במצות אבות ומעולם לא עבד שבט לוי עבודת כוכבים".

מקור המילה "אברהם העברי"

"ויגד לאברם העברי"… רבי יהודה אומר: "כל העולם כולו מעבר (מעבר – עבר)אחד, והוא מעבר (אברהם – עיברי) אחד (עבר)…".

מדרש רבה. בראשית. פרשה מב, פסקה ח'

ההפצה של אברהם אבינו

"אברהם יושב ומהדר בעולם. וכשימצא אורחים מכניסן בתוך ביתו… ולא עוד אלא עמד ובנה פלטרין גדולים על הדרכים והניח מאכל ומשקה, וכל הבא ונכנס אכל ושתה וברך לשמים, שנאמר (בראשית כא) ויטע אשל בבאר שבע. (אבות דרבי נתן, פרק שביעי)

ר' נחמיה אומר, אילן שא"ל הן האותיות שהיה אדם מיד נכנס אצלו והוא אומר לו, מה אתה מבקש שאל ואני נותן לך. ועשה פונדק בפרשת דרכים בליגטא".

מדרש תנחומא. בראשית. פרק יד

קבוצת אברהם

"ר' זעירא בשם ר' יהודה בר סימון אשל זה סנהדרין כד"א ושאול יושב בגבעה תחת האשל ברמה על דעתיה דרבי נחמיה דהוא אמר אשל פונדק אברהם. (ילקוט שמעוני. בראשית. פרק כא, רמז צה)

ויטע אשל בבאר שבע. אמר ריש לקיש, מלמד שעשה פרדס ונטע בו כל מיני מגדים. רבי יהודה ורבי נחמיה, חד אמר פרדס וחד אמר פונדק".

תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י/א

שיטת ההפצה

"ויקרא שם בשם ה' אל עולם. אמר ריש לקיש, אל תיקרי "ויקרא" אלא "ויקריא". מלמד שהקריא אברהם אבינו לשמו של הקדוש ברוך הוא בפה כל עובר ושב.

"וזורע צדקה שכר אמת" – זה אברהם, שזרע צדקה והיה מאכיל עוברים ושבים שנאמר "ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם ה' אל עולם".

מדרש תנחומא, לך לך, פרק יב

רש"י, סוטה, דף י'
ונטע בו
– ליהנות עוברים ושבים.
פונדק – ללון שם אורחים. אש"ל נוטריקון אכילה, שתייה, לוויה.
אלא ויקריא – למד לבריות לקרות שם בשם ה' אל עולם.

ידיעות קודמות בנושא:
שיחה על אברהם במצרים
הבה נבנה לנו עיר (בבל) ומגדל וראשו בשמים

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/nEoEE

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest