דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קומוניזם: אוטופיה או מציאות, חלק י"א

קומוניזם: אוטופיה או מציאות, חלק י"א

שאלה: במאמר "הדור האחרון" בעל הסולם כתב, שכך או אחרת האנושות תבוא לחברה קומוניסטית. על איזה קומוניזם הוא מדבר?

תשובתי: זו חברה שבה האדם חי לא כדי להרוויח. מחנכים אותו כך שלא יהיה לו שום צורך לקחת מהחברה יותר ממה שהוא צריך לצורך קיומו. הוא אינו דואג לעצמו, מפני שהחברה לוקחת על עצמה את כל הדאגות עבורו.

העבודה שלו, בראש ובראשונה, היא ברצון להיות מקושר בצורה נכונה עם כל השאר ולייצר את אותה התועלת ואותם הטובות שנחוצים לחברה, כדי לספק את הצרכים ההכרחיים לאדם. כל זה נפתר יחד עם החינוך, שפועל במקביל עם השינויים בחברה, לא קודם לכן ולא מאוחר יותר.

אבל העיקר הוא שהאדם מגיע למצב של קשר הדדי עם אחרים, כשהוא לא מרגיש שוני בינו לבין אחרים. הוא עד כדי כך מקושר איתם, שעבורו "אני" ו"אנחנו" מתמזגים לגמרי. האגו שמפריד אותנו, נעלם, וכל אחד מתחיל להרגיש את האחרים כמו את עצמו.

את כל מה שמתרחש בדרגות דומם, צומח וחי ובכל בני האדם בעולם שלנו, האדם מתחיל להרגיש כגוף אישי שלו. זה מקנה לו תחושה של אין סוף, חוסר גבולות, קיום משותף.

הודות להתפתחות זו של החושים והחיישנים שלנו, אנחנו מתחילים להרגיש את העולם כשלם, אין סופי בזמן, תנועה ומקום. זהו העולם העליון, בו קיים האדם. ובינתיים כל אחד מאיתנו אינו יכול להיקרא כך, מפני שהוא מהווה בפני עצמו בהמה מאורגנת מאוד ולא מתוקנת.

לכן צריכה להיות אצלנו מערכת חינוך קבועה, מקיפה וכלל עולמית. התפקיד של האדם הוא למשוך את הכוח החיובי לעולם השלילי שלנו, כדי שעל בסיס שני הכוחות, הוא יתחיל לעלות ולהרגיש בריאה אחרת לחלוטין, עולם אחר. בדיוק על כזו חברה צודקת ומאושרת, אליה נגיע במוקדם או במאוחר, דיבר בעל הסולם.

המשך יבוא…

מתוך תוכנית הטלוויזיה "על החיים שלנו" מס' 4, 11.5.2015

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/IHSzh

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest