דף הבית / המשבר ופתרונו / קומוניזם: אוטופיה או מציאות, חלק ח'

קומוניזם: אוטופיה או מציאות, חלק ח'

לפני אלפי שנים חכמת הקבלה ניבאה שבסוף המאה ה-20, החל משנת 1995 והלאה, האנושות תצא לדרגה של התפתחות אגואיסטית, כך שתרגיש שלפניה אין עתיד בהיר מפתה ומושך, אלא "קבר אחים כללי משותף".

ועד הזמן הזה, לא היה טעם לפנות לבני אדם שסברו שבאמתחתם יש אגו שמפותח בצורה נורמלית, שבעזרתו הם יכולים לבנות לעצמם חברה שנראית להם הגיונית ונכונה. לאדם יש את הכול כדי לספק את האגו שלו: משפחה, ילדים, חלקת אדמה. יחד עם זאת, האגו כל הזמן גדל: יש שתי פרות, תהיה עוד אחת, יש עשרה כבשים, יהיו עוד עשרה וכולי.

אבל כשהאדם מגיע לשיא של ההתפתחות האגואיסטית, אז הוא מתחיל להבין שההתפתחות הזאת היא מבוי סתום, היא לא מובילה לשום מקום: "אני מרגיש, שזה לא אני שמשתמש באגו לצורך הנאה עצמית, אלא הוא מנהל אותי". במילים אחרות, האדם מרגיש את האגו ככוח זר.

תחושה כזאת התעוררה והופיעה עוד בשנות ה-60 בארה"ב, עם ילדי הפרחים ההיפים. הצעירים נמשכו לתורות המזרח, החלו לארגן קומוּנוֹת, לצרוך סמים. מזה הכול התחיל. זה כבר היה דחף חדש שנוצר באדם, אגואיזם חדש שמצביע על כך שלא כדאי להשקיע משהו בעולם הזה, הוא סופי. לכן כדאי שתחשוב על משהו אחר. אבל על מה? וכיוון שלא הייתה תשובה, ההיפים נשארו ריקניים ולאט לאט חלפו מהעולם.

המשך יבוא…

מתוך תוכנית הטלוויזיה "על החיים שלנו" מס' 4, 11.5.2015

 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/NjmoT

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest