דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הכנה / קול הקורא ביער חשוך

קול הקורא ביער חשוך

מתוך מאמר רמ"א מספר "שמעתי", "קראוהו בהיותו קרוב":

""קראוהו בהיותו קרוב". צריך להבין מהו בהיותו קרוב, הלא "מלא כל הארץ כבודו", ונמצא שתמיד הוא קרוב, אם כן מהו "בהיותו", משמע שיש זמן שאינו קרוב… וזה דומה לאדם שתועה ביער עבות, ואינו רואה שום מוצא לצאת ממנו ולהגיע למקום ישוב, אז הוא נשאר מיואש ואין חושב אף פעם לחזור לביתו. ובשעה שרואה מרחוק איזה איש, או שומע איזה קול של אדם, תיכף יתעורר בו הרצון והחשק לחזור למקורו, ומתחיל לצעוק ולבקש ממישהו שיבוא ויצילו.

ולכן, כשה' יתברך רוצה להוציאו מסבכי היער, אזי מראה לו איזה אור מרחוק, והאדם מאסף ומקבץ, את שארית כוחו ללכת בשביל שהאור מתראה אליו בכדי להשיגו. ואם אינו מייחס את האור לה', ואינו אומר שה' יתברך קורא אליו, אז האור נאבד ממנו, ונשאר שוב עומד בתוך היער."

הכול תלוי בהכנה, במידה שאנחנו משתוקקים לגלות את תכונת ההשפעה, שזה נקרא לגלות את הבורא. במידה הזאת אנחנו מתחילים לשמוע את קולו של הבורא, שקורא לנו ומזמין אותנו אליו, שנותן לנו כל מיני סימנים של ההתקרבות שלו. אבל האדם יוכל להרגיש אותם רק בתנאי שהוא מתאר לעצמו בצורה נכונה את המטרה שאותה הוא רוצה להשיג אם משתוקק דווקא לתכונת ההשפעה שתהיה למעלה מתכונת הקבלה שלו, ולא למשהו אחר. וזה נקרא, שיש לו "אמונה למעלה מהדעת".

אבל אם האדם עדיין לא תיקן את עצמו, אז הוא לא יכול להרגיש ולהאמין שזה הבורא קורא לו, וחושב שאלה דברים מקריים או שהוא פשוט התעורר בעצמו. הוא לא מבין, שקולו של הבורא הוא זה שקורא לו, בכך שמושך אותו לתכונת ההשפעה.

הכול נקבע על ידי ההכנה. אם ההכנה הייתה נכונה ומספקת, אם האדם נתן מספיק יגיעה ומילא את הסאה שלו, אז הוא מתחיל להרגיש איך שהבורא מזמין אותו בכל הזדמנות שמגיעה לאדם.

אם האדם עושה מאמצים, אז בסופו של דבר הוא רואה שהבורא מחכה לו מאחורי כל פינה ומזמין אותו אליו, בכך שנותן כל מיני סימנים ורמזים. יוצא, שביניהם נקשרים יחסים, והאדם הופך להיות שותף של הבורא. עד כמה שהבורא נמשך לאדם, כך גם האדם נמשך לבורא, להשפעה הדדית, עד שהם נפגשים ומחבקים זה את זה.

וכאן הכול תלוי בהכנה. בהתחלה האדם אפילו לא מרגיש את עצמו כאבוד ביער חשוך. הוא בכלל מחפש במקום הלא נכון ונדמה לו שהוא יוכל לפרוץ בכוחותיו שלו וישיג בעצמו את הרצוי. או שהוא פשוט מחכה שיבוא מישהו ויציל אותו (קיים גם שלב כזה בדרך). עובר זמן, עד שהוא מצליח ליצור קשר הדדי נכון עם הבורא, כאשר באדם מופיעה נטייה להשפעה, שבהתאם אליה הוא כבר יכול לזהות את קולו של הבורא, להבין שזה באמת הבורא קורא לו.

אז הם מתחברים, הבורא מציל את האדם מפני שהאדם כבר מבין במה היא ההצלה האמיתית.

מתוך ההכנה לשיעור, 27.02.2013

ידיעות קודמות בנושא:
צעד לקראת
"קראוהו בהיותו קרוב!"
התעוררות האהבה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/E3X1I

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest