קבוצה בלתי נראית שלי

כנס חרקוב. שיעור מס' 7.

שאלה: האם לך אישית יש קבוצה? אני לא מתכוונת לממשיכי דרכך שאותם אתה מלמד את תכונות האור, את שיטת התפיסה. האם אתה זקוק לקבוצה?

תשובתי: הקבוצה שלי הם אותם האנשים, ליתר דיוק כבר לא אנשים, אלא נשמות, שאיתם אני נמצא במגע. אני מאוד רוצה שהתלמידים שלי יהפכו להיות קבוצה כזאת ויצטרפו לקבוצה שלי. אני מקווה שזה יתגשם.

שאלה: האם האיחוד והחיבור עם הקבוצה שלך בא לך בקלות?

תשובתי: קשה מאוד! ככל שהאדם מתקדם, כך קשה לו יותר, מפני שיש לו עסק עם נפח יותר ויותר גדול של כל מיני תכונות שונות, לא מובנות, בלתי צפויות אישיות וחיצוניות לחלוטין.

אנחנו הרי עדיין לא נולדנו בעולם הרוחני. אתם מתארים לעצמכם, מה זה אומר ילד קטן ביחס לבעיות של אדם בן 5, 10, 15 וכולי. הבעיות האלה כל הזמן הולכות וגדלות. אבל בהתאם לזה, כשאתם כל פעם מאזנים אותן, אז בהן מתגלה הרמוניה עליונה, הבורא, השגה והרגשה גדולות יותר, הכרה של כל האנושות, של כל המערכת. כמו שנאמר: "לפום צערא אגרא", לפי הצער השכר.

מתוך שיעור מס' 7, כנס חרקוב, 19.08.2012

ידיעות קודמות בנושא:
מי אתם, החברים שלי?
אל תאמין בעצמך, תאמין בחברים!
מקובלים – נשמות המחיות את הדור