דף הבית / חינוך, ילדים / צרכים שונים, פיתרון אחד

צרכים שונים, פיתרון אחד

שאלה: בשלב ההתחלתי אנחנו צריכים להכין הרבה מומחים שצריכים לצאת אל הקהל הרחב ולהעביר להם את שיטת החינוך האינטגרלי. מה אם הם ייתקלו בחזרה בתגובה שלילית?

תשובתי: לא תהיה תגובה שלילית, מפני שלאנשים שאותם אספנו, קיימת איזו שהיא דרישה שלילית, כלומר, רע להם. אם האנשים באו סתם כדי לפטפט, אז אין כאן על מה לדבר. ואילו אנחנו מלמדים את אלה שרע להם, אלה צריכים לפתור בעיה כלשהי. חייבים להשתדל לאסוף אנשים, שאצלם קיימים הצרכים האלה, מה גם שאין זה משנה עד כמה הם שונים.

אנחנו מכנסים ליד שולחן אחד 10, 100 או 100,000 בני אדם, זה לא משנה. חסר להם מזון, ביגוד. יש להם בעיות עם העבודה, ההשכלה, הבריאות, הביטחון: מפחיד לצאת לרחוב לא רק בלילה, אלא גם ביום. באופן כללי, הרבה בעיות למיניהן.

כמובן, שאף אחד לא מבין זה את זה, מפני שלכל אחד כואב משהו משלו. למשל, אצלי יש בעיה עם הילד הקטן, מפני שהוא הולך לבית ספר ושם מתייחסים אליו רע, ואצלה יש בעיה בזה שהיא חיה לבד עם שני ילדיה על קצבה עלובה, כלומר, בעיה שונה לגמרי. והשלישי הוא רווק ועוד מובטל, וכן הלאה.

אבל אותנו לא מעניין אילו בעיות יש להם! אנחנו לא דנים איזו בעיה חשובה יותר, מפני שעבור כל אחד הבעיה שלו היא החשובה ביותר.

"אני מקבל דמי אבטלה, אני יכול להתקיים מהקצבה, אבל אני רוצה להרוויח שכר הגון, לעבוד, לטוס לאיים הקנאריים, כל ערב לבלות במועדונים. ומה אני יכול עכשיו? – לשלם ביטוח בריאות, לקנות מזון, לשלם שכר דירה וזהו. אני לא רוצה להתקיים בצורה כזאת, כי כל החיים עוד לפניי! אז להיכן נקלעתי?! מדוע זה כך? האם אלה הם חיים, אני הרי רואה כמה יפה וטוב חיים האחרים!".

כלומר, לא תוכל להוכיח לו שום דבר! והרי לפני 100 שנה היו מקנאים בחיים כאלה: פינה, ביטוח, מזון, מה עוד צריך?! תיקחו היום איזה אפריקאי, תושיבו אותו בכלא והוא יהיה מרוצה: יש גג מעל לראש, נותנים לאכול, לא חולה. ולא דורשים ממנו כלום. זה פשוט מלון חמישה כוכבים!

לכן אנחנו לא יכולים להשוות ביניהם, אנשים שונים וגם לא מנסים לעשות זאת! איך אפשר להשוות ביניהם?! לכל אחד מהם צורך שונה לחלוטין. אם אני רעב עכשיו, אז מה אכפת לי מסימפוניות. זה מובן.

לכן אנחנו בכלל לא נוגעים באופי עצמו של צרכיהם. אנחנו פשוט צריכים לשכנע את האנשים בכך שאפשר לספק את כל צרכיהם רק אם אנחנו נגיע לחברה אינטגרלית, רק אם נתקיים בערבות הדדית, אחרת, אנחנו לא נמלא זה את זה, ולא כל אחד את עצמו.

זה הדבר העיקרי שעליו צריכים לדבר המרצים, בכך שמנתקים את האדם מהצרכים הנוכחיים שלו: "תמתין איתם קצת! אתה בכל מקרה לא תפתור את כל הבעיות בצורה ישירה".

בשום מקום בעולם אין פתרון פרונטלי של הבעיות האלה! ניקח מעשירים וניתן לעניים, אנחנו הרי רואים מה יוצא מזה. נשבור חלונות ונהרוג ממשלות, גם רואים מה יוצא. כך הבעיות אינן נפתרות, במיוחד בימינו.

והן אף פעם לא נפתרו בצורה כזאת! אתה יכול לכבוש את הבסטיליה, מה הטעם? עשו מהפכה צרפתית, ובמה הסתיים כל החופש הזה?

אבל זה היה בעבר, בהתפתחות הליניארית של האגואיזם!

היום, כשהטבע נראה לנו כאינטגרלי, זה כבר לא עובד! אנחנו רואים שכל אלה שיש להם כסף, אלה שנמצאים בשלטון, בבנקים ובכל מקום, מנסים לעשות משהו. הם מבינים שגם הם נמצאים במצב קריטי. לאן הם יברחו מכדור הארץ?! הוא עגול! מה שהם לא יאגרו, הם בכל מקרה לא יידעו מה לעשות.

לכן בואו תחילה פשוט נברר, מה מתרחש, איזו מערכת מתחילה להתגלות בטבע ולנהל אותנו, מה זה אומר מערכת גלובלית, אינטגרלית, אנלוגית, מקושרת הדדית?! בואו תחילה נשמע את המדענים.

וכאן אני פותח תיקיה, או שמראה להם סרטונים עם דעותיהם של המדענים המובילים בחברה שלנו – לאן הגענו, כדי שלכולם יהיה ברור שאנחנו לא יכולים בעזרת הכלים האגואיסטיים שלנו להמשיך לחפש משהו כפי שזה היה עד עכשיו.

G-8, G-20, מחפשים ואינם יכולים למצוא דבר! רק עוד יותר מעמיקים את הבעיות וצוברים חובות, שבכל זאת יהיה צורך לתת עליהם דיו וחשבון: איך ולמה, לא מובן! מי ימחק אותם?

אנחנו נמצאים לפני איום של קריסה רצינית, שאליו הכנסנו בעצמנו את עצמנו, ומבלי לראות את הדרגה הבאה, מנסים לפתור הכול בדרגה הנוכחית, שבה אין פיתרון.

את זה אנחנו צריכים להראות בעזרת מדענים, בעזרת שיטה מעובדת היטב.

שאלה: אני כל פעם מנסה לברר את המקום הבעייתי הזה…

תשובתי: הוא לא בעייתי! אתה פשוט צריך למתוח קו ולומר: "אנחנו התקיימנו עד הרגע הזה. הלאה, באותה הדרגה, באותו המישור אין פיתרון. או שאתם רוצים להמשיך בבירורים שלכם? בבקשה! תצאו מהשער ותעשו מה שאתם רוצים: תערכו הפגנות, תנפצו חלונות ראווה! אבל אני לא משתתף בזה. למה? מפני שלי ולעוד 100 אלף מדענים ישנה דעה שונה. אם אתם רוצים לעשות מהפכות, אז תעלו על הבריקדות, בבקשה! ואילו אני לא מתכוון לעשות זאת".

צריך להעמיד את עצמך בכזה מצב, שאתה מביט בצורה ריאלית על הדברים ומציע להם רק אפשרות ריאלית נוקשה. ושום דבר אחר!

מתוך שיחה מס' 34 על חינוך אינטגרלי, 28.05.2012

ידיעות קודמות בנושא:
חומר דלק לאיחוד
יש טענות? בואו נברר!
האויב הפנימי

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/m2klF

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest