דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / צעדים לקראת הדבקות בבורא

צעדים לקראת הדבקות בבורא

שאלה: כיצד להגיע לאיחוד?

תשובתי: איחוד פירושו שבכל הרצונות של הנותן והמקבל, המקבל והנותן, הם משתווים זה לזה כמו האורח ובעל הבית במשל הידוע של בעל הסולם. לאורח אין מה לתת לבעל הבית מלבד היחס שלו, אם הוא מפתח בדיוק את אותו היחס שיש לבעל הבית כלפיו. לא משנה שהאורח משתמש ברעב שלו ובעל הבית בכוח שלו. הם מלכתחילה כאלה: האחד בורא והשני נברא. ובכל זאת, הם צריכים להגיע לשוויון מוחלט. לפי מה הם יכולים להיות שווים? – לפי היחס שלהם, שאותו הם יסדרו ללא שום קשר עם מה שהיה מקודם.

כלומר, אנחנו צריכים לעלות ביחסים בינינו לרמה כזאת שבה לא יהיה חשוב שהוא הבורא, הוא הראשון, הוא ברא אותי ברצון ליהנות ועושה איתי מה שמתחשק לו, היות והכול מלכתחילה יוצא ממנו, מהשורש העליון. אני והוא צריכים להשיג מצב שבו שנינו מקבלים הזדמנויות שוות לחלוטין. ואז, מההזדמנויות השוות שלנו, אנחנו רוצים להשיג דבקות, איחוד.

קודם כל, הבורא והנברא צריכים להגיע למצב שבו שניהם שווים ולגמרי אינם תלויים זה בזה, לא הנברא בבורא ולא הבורא בנברא. לאחר שאנחנו שווים ומסוגלים ליצור בינינו כל סוג קשר שנרצה, אנחנו משיגים את המצב שבו אנחנו רוצים רק אהבה, דבקות ואיחוד בינינו.

כפי שמספר בעל הסולם, האורח ובעל הבית מגיעים למצב שבו הם תלויים זה בזה במידה שווה: בעל הבית באורח והאורח בבעל הבית, כמו ילדים והורים. ואז הרצון ליהנות הטמון בנברא והרצון להשפיע השייך לבורא – שניהם מכניעים זה את זה ומחייבים כל אחד מהם. על אף שהבורא יכול הכול, זה אינו אומר דבר, היות והוא אוהב את הנברא. האהבה מגבילה אותו ומאפשרת לו לעשות רק את מה שהיא מכתיבה ולא את כל מה שהוא יכול.

כלומר, כוח האהבה הוא כוח ההגבלה הפועל בבורא. הוא אינו נותן לך לעשות דבר. אינך יכול להזיק למי שאתה אוהב. האהבה שולטת. לכן התנאי לאיחוד הוא שוויון בהזדמנויות, בכוחות, ביכולות ובחופש הביטוי. ולאחר שהשוויון הזה קיים, אנחנו בוחרים להפעיל דווקא את כוח האהבה ומגיעים לדבקות.

מתוך שיעור על הקדמת ספר הזוהר, 14.02.2011

ידיעות קודמות בנושא:
בין החיים והמוות
כיצד להבין את הבורא
פטנט להנאה אין סופית

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/EQ5vR

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest