קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: היום כמה עשרות מהחברים שלנו יוצאים למפגש עם אנשים, שישמעו בפעם הראשונה על חכמת הקבלה. איך אנחנו יכולים לרכוש אמונה דרך הקהל?
תשובתי: האמונה באה מהבורא, והחיסרון אליה בא מהקהל. ואילו אנחנו צריכים להימצא באמצע כמתאם, כחולייה המקשרת. אנחנו מגיעים לקהל עם הכוונות שלנו לעשות נחת רוח לבורא, כי הם זה הכלי הכללי של הנשמה שנמצא לפנינו, ואנחנו רוצים לקרב ולאחד אותו כדי שבתוכו יתגלה הבורא ויהיה לו מזה נחת רוח.
ואז ביציאה לקהל אנחנו נרגיש את עצמנו כנציגים של הבורא שקיבלו הזדמנות נפלאה כזאת לעשות לו נחת רוח. ולקהל אנחנו מציגים שיש לנו רצון כל כך טוב ולב פתוח, ללא שום תועלת עצמית ודרישה מהם, אלא רק מתוך נטייה לעשות להם טוב.
אם אנחנו מגיעים עם זה לקהל, אנחנו נצליח. כלפי הקהל אנחנו נמצאים ב"חפץ חסד" וכלפי הבורא אנחנו נמצאים ב"חפץ חסד", כלומר מקבלים עשר ספירות חסדים, דרגת הכוהנים. העיקר, זה לעשות הכנה נכונה, ממש כמו מוזיקאים שמכוונים את כלי הנגינה שלהם. דווקא כך אנחנו צריכים לכייל את עצמנו, כאילו שמעבירים את הקשת על המיתרים של הכינור הלוך ושוב, בכך שבודקים עם אילו נטיות פנימיות אנחנו יוצאים לקהל ועם איזו נטייה פנימית פונים לבורא. באופן כזה דרכנו יזרום השפע, האור, לקהל, ללא שום הפרעות מצידנו: החסרונות של הקהל עולים מלמטה והאור יורד מלמעלה, הרצונות מלמטה, האור מלמעלה.
תשדלו לכוון כך את עצמכם, ופתאום אתם תרגישו את עצמכם מנוהלים לגמרי: מצד אחד על ידי הקהל, ומצד שני על ידי הבורא.
מתוך שיעור על המאמר "פתיחה לחכמת הקבלה", 05.03.2014
ידיעות קודמות בנושא:
קריטריון של אמת
מה אפשר לבקש מרחום וחנון?
להתפלל = להתחנן ללב שלי שיידלק
