קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
האם הנהגת המדינה מחוברת לציבור, או שיש נתק מוחלט בין השניים? ומהו הקשר הנכון בין ראשי המדינה והעם, שמאפשר תפקוד כיחידה הרמונית אחת?
מערכת הבחירות הסוערת מציפה עובדה כואבת – האנשים שמנהיגים את המדינה או שרוצים להגיע לעמדות מפתח בהנהגתה, מנותקים מהעם, מרצונותיו ומצרכיו. רבים מאיתנו תוהים איך הגענו למצב קיצוני כל כך שגורם לבעיות רבות עד כדי חוסר תפקוד מוחלט של מנגנונים מרכזיים במדינה.
ממשפחה למדינה
המנגנון העתיק ביותר של קשר בתוך החברה היא המשפחה. במשפחה המקורית והגדולה שהתקיימה לפני אלפי שנים, כל אחד הרגיש שכל חלקי המשפחה האחרים הם חלק ממנו. כך חיו בני האדם משך אלפי שנים, אך מכורח הנסיבות, כשהעמים גדלו החלו האנשים לבחור בנבחרים שינהלו אותם. לאורך השנים הרצונות שלנו גדלו והשתנו, ובהתאם האנושות עברה צורות רבות של שלטון – מעבדות למלוכה ועד לפרלמנט המחולק לחלקים. אלא שעם השנים החלה להיווצר בעיה חדשה – נתק בין ההנהגה לבין הציבור, כלומר, הראש החל להתנתק מהגוף…
כדי שהגוף יתפקד בצורה נכונה, צריך להתקיים קשר בינו לבין הראש. במערכת המדינית לפעמים הראש קשור לגוף יותר ולפעמים פחות, לפעמים הוא מתנגד לגוף ולפעמים הגוף מתנגד לראש, ובמקום שהם יתפקדו בהרמוניה, קיים נתק ביניהם.
לפני כל מערכת בחירות כל מפלגה טוענת שהיא יכולה להיות הראש שיתפקד טוב ביותר עם הגוף, לספק את כל הרצונות והחסרונות שמורגשים בו, ושכל מהותה כמפלגה היא כדי לשרת את הגוף כולו. בינינו, אנחנו יודעים שקורה בדיוק ההפך ביום שלמחרת הבחירות. ראשי ההנהגה הנבחרת שוכחים שמלכתחילה טבע האדם הוא אגואיסטי…
הפתרון: על הראש לשרת את הגוף
כדי שמנהיגות המדינה תתפקד בהרמוניה עם הציבור הרחב, בראש צריכים לעמוד אנשים שמתקיימים ביניהם יחסי "ואהבת לרעך כמוך". הם חייבים להיות מנותקים מהאינטרסים האישיים שלהם, הם חייבים להפסיק לרצות טובת הנאה ישירה או עקיפה בשלטונם על העם.
בגוף בריא על הראש לקבל את רצונות הגוף ולעשות חשבון פשוט איך לממש אותם. במדינה בריאה על ההנהגה לקלוט את רצון העם וליישם אותו. להנהגה עצמה לא צריך להיות שום רצון פרט לרצון הזה.
