דף הבית / חינוך, ילדים / צורה חדשה של אדם חדש

צורה חדשה של אדם חדש

חברה, זה לא אני ולא אתה, אלא מה שאנחנו יוצרים יחד ביחס ההדדי הטוב והמשותף בינינו. וזוהי דמות ה"אדם".

בכך שמתחילים לשנות את כל החיים שלנו כדי לקיים באופן מקסימלי את הדמות (הצורה) הזאת, אנחנו מבינים שאין לנו צורך בחיים העכשוויים שלנו כדי להתקיים בצורה חכמה ונכונה, אלא הדבר העיקרי ביותר, זה שבינינו תתקיים שותפות ואחדות נכונה ועליונה, שנמצאת מעלינו.

מה גם שאפשר לקיימה בקלות, מפני שכולם משתוקקים אליה. אני מרגיש מכולם אותו היחס כלפי החברה הזאת, כלפי הקבוצה הזאת, כלפי אדם, כמו שלי. וזה כל הזמן פועל ומשפיע עליי, תומך.

זה החוק של הערבות הכוללת, כאשר כל אחד מאיתנו, בכך שפועל בצורה כזאת, מבין שהוא תומך באחרים. בהשתוקקות שלנו כלפי מעלה למכנה המשותף שלנו הוא מדגים לכל האחרים, עד כמה הוא משתוקק לזה ומראה דוגמה לאחרים. ואנחנו, בהתאם לכך, בכך שתומכים זה בזה מתעלים בקלות רבה והופכים כלולים לגמרי באחדות ובשותפות בלב ובשׂכל.

ואילו הדרגה הבהמית שלנו נשארת בדרגה אחת למטה ואנחנו מתחילים להרגיש את ההבדל ביניהן. אני מסכים שהדרגה הבהמית תקבל כמה שדרוש לה, בזה שאני מבין שעדיף לה לא לצרוך כל מיני עוגיות ועוד משהו, אלא דרוש לה מה שמועיל. כי כך היא תהיה יותר בריאה, מוצלחת, תרגיש את עצמה נוח יותר.

ואילו דרגת ה"אדם" שלי – כשאני מתנתק מההתקשרויות הבהמיות הלא נכונות שלי, להיפך, היא מתחילה להרגיש את עצמה נוח וטוב, מרגישה את עצמה כקיימת. בצורה האנושית החדשה שלנו, ביחס הנכון בינינו, כמו בחיישן משותף, בכלי המשותף, אנחנו מתחילים להרגיש גם את הטבע.

אנחנו מתחילים להרגיש את החוקים שלו שהובילו אותנו בהתפתחות האבולוציונית שלנו להבין מדוע הטבע לוחץ עלינו עכשיו בצורה כזאת.

אנחנו פתאום מתחילים להרגיש את היחס שלו אלינו כתומך וטוב, מאחר ובדרגה החדשה הזאת אנחנו הופכים למאוזנים איתו, כי בינינו כמו גם בטבע, הכול בנוי עכשיו על השפעה, הדדיות, איחוד, חיבור, גלובליות, אינטגרליות.

אנחנו באופן אוטומטי, ללא כאב מיוחד, משפילים את הדרגה הבהמית שלנו עד לרמה ההכרחית שלה, כאשר עובדים רק את מספר השעות הדרושות ביום, בכך שמספקים בכך את רמת הקיום ההכרחית, ולא נוחות יתר, לא חברה של צריכת יתר, אלא צריכה חכמה לקיום חכם של הגוף. באופן כזה אנחנו מנתקים את שתי הדרגות האלה: הבהמית, שבה נשאר הגוף שלנו, והאדם שאותו אנחנו הולדנו.

לכן, המשבר העכשווי בעיקרון נקבע על ידינו כנקודת המפנה של הלידה החדשה של האנושות.

כאשר אתה מתחיל להסביר זאת לקבוצה, אז ודאי שנדרש לה זמן להסתגל לרעיון הזה, להבינו. אולם לאחר מכן, אם האנשים מנסים להתחבר בתקשורת ביניהם, מתחילים לדון בזה, אז פתאום מופיעים איזה שהם כוחות עזר, מתוך האדם צפות כאלה אפשרויות שעליהן לא היה לו מושג.

למעשה, הם היו בפנים, הם היו מדוכאים ואפילו יותר מזה, הם ניסו לצאת החוצה. זה בעצם היה המקור לכל המשברים האישיים, המשפחתיים והחברתיים שלנו, הפנייה לסמים, הדיכאון וכולי.

וכאן אנחנו פתאום מתחילים להרגיש משוחררים מכל הלחצים האלה, מהמסגרות והעיוותים שהיו אצלנו. בעיקרון, בכך מסתכם הרעיון העיקרי ביותר והגישה העיקרית.

מתוך תוכנית מס' 18 של החינוך האינטגרלי, 29.02.2012

ידיעות קודמות בנושא:
דמ ות הקבוצה
הרגשת שדה אחד
מאינסטינקטים קדומים לדרגת "אדם"

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/ZeBJ6

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest