קיימים בנו המון רצונות שונים ביותר, וכל אחד מהם חייב לעבור תיקון בסדר וברצף מסוים משלו. בהתאם לקשר בין הרצונות שבנשמה, מתגלה הקשר בין האדם לשאר בני האדם. לכן לא ידועות לנו הסיבות האמיתיות של המצבים שאנחנו עוברים, אך אנחנו צריכים להבין שהסדר שלהם קבוע וידוע מראש, ובנו תלוי רק כיצד לעבור אותם: על ידי האור או על ידי הייסורים.
בכל מקרה, מבלי להבין למה זה מתרחש כך, אנחנו צריכים לקבל גילוי של כל המצבים בנו, כאירועים מועילים. על האירועים שכבר עברו אין לנו שליטה, מה שעבר צריך לקבל בהכרת תודה ולנוע הלאה. אסור אף פעם לדחות את המצב הבא, בזה אתה מסרב לקבל את האמצעים שניתנו לך להתקדמות.
לא קיימים מצבים שאינם מסייעים להתקדמות. לכן, אין שום צורך להתייסר בספקות: האם המצב הוא טוב או רע. לא לשוות לו יחס אישי, רצוי להסתכל על כל המתרחש איתי "כאילו מהצד", כצופה (משקיף) חיצוני וזר: אני חייב לעבור את המצב הזה, לכן אני פועל, עובר אותו והולך הלאה.
הכול לטובה!
מתוך שיעור על ספר הזוהר, 19.08.2010
רשומות קודמות בנושא:
מי צופה במציאות של הבורא?
שינוי פסיכולוגי ההופך את העולם
התמדה – הערבות להצלחה