פת בסל

בעל הסולם, איגרת מ"ג:

"… וכתיב, "ומשה יקח את האהל" וכו', ולמה נטה אהלו חוץ למחנה. אלא אדרבא היא הסגולה הנאמנה לפתחון פה מעיינות החכמה למקור נאמן, להיות שאחר שנטה משה אהלו מחוץ למחנה, נתרבה אליו ההשתוקקות בתוך המחנה, כי "אינו דומה מי שיש לו פת בסלו" וכו'."

כרגיל אצלנו, אנחנו לא מעריכים את מה שיש לנו ולכן משה נאלץ לצאת. נאמר, ש"מציון (מהיציאות) תצא תורה", צריכים לצאת מהמצב, כדי להעריך את מה שהיה ואת מה שיהיה. רק מתוך הרגשת החיסרון משיגים את החשיבות.

לכן אדם צריך לעבוד על העלאת החשיבות במצב הנוכחי, כמו זקן שהולך כפוף ומחפש את מה שאיבד, בכך שמגדיל את החסרונות שלו על ידי הקבוצה וההפצה. אסור לחכות עד שהחסרונות יתעוררו בתוכך מעצמם ולהתלונן, למה הוא לא בוער, לא משתוקק, ישֵן.

אם האדם לא מחפש בעצמו בכל הכוח חסרונות נוספים על ידי חיבור עם החברים, לימוד והפצה, אז הוא יתייבש, ידעך ויאבד עניין.

תמיד צריך שתהיה "פת בסלו". אם האדם יודע שיש לו פרוסת לחם בסל לעתיד, אז הוא לא פוחד מרעב, כי המלאי הזה משביע אותו. אבל אם אין לו שום דבר לעתיד, אפילו בהיותו שָׂבֵעַ, הוא כבר מרגיש חיסרון, דאגה. כי הכלי העתידי מתחיל להתגלות, ולא יהיה את המילוי המצופה.

לכן תמיד צריך להשתוקק למילוי העתידי, כלומר לרצון להשפיע. "אור חסדים" בניגוד ל"אור החכמה" נותן הרגשת שמחה בכלי הריק, מזה שנמצא בהשתוקקות למלא את הזולת. אמנם, שלי אין כלום, אין לי אפילו חולצה, כמו למי שרוצה רק "חפץ חסד", אבל אני גם לא צריך שום דבר.

מנקודת מבט זו אנחנו צריכים לראות מה זה "פת בסלו", כלומר, מצד אחד, מכין את עצמו לריקנות יותר ויותר גדולה, אבל מצד שני, להרגיש בזה מילוי.

מתוך איגרת מ"ג של בעל הסולם, 19.05.2014

ידיעות קודמות בנושא:
מצב ישן, אבל בקנה מידה גדול יותר
קנאה וכבוד מרימים את העצלן מהספה
פת לחם בסלו

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/LO3YZ

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest