נראה לנו שנעים לקרוא את ספר זוהר בנחת, בלי להשקיע מאמצים. אבל עלינו להבין שישנה נחיצות רבה שנדרוש על כל מילה ומילה כוונה. אין הדבר פשוט, אני לא צריך להסכים עם המצב שבו המילים עוברות לי ליד האוזן, עליי לראות בכל מילה הזדמנות לפרוץ פנימה לתוך הטקסט, כאילו המילה היא פתח לעולם חדש. כשאני קורא, כל מילה צריכה לשמש בעיניי כגומחה שעליי למלא אותה בכוונה, באיחוד, בקשר. אני מתבונן ומחפש מה יכולה להוסיף כל מילה לקשר הזה.
רק בדרך זו צריך לקרוא את ספר הזוהר. אז יגיע האור שיחבר את שתי התכונות המנוגדות: אברהם ויצחק וכל מה שכלוא ביניהם, לתכונה אחת של הקו האמצעי שנקראת יעקב וישראל. התכונה הנפלאה של ספר הזוהר מורכבת דווקא בקו האמצעי, שהודות לו כל הטוב והרע מתחברים יחד. דווקא בחיבור הנכון ביניהם אנחנו מגלים את הבורא – המקור לכול.
מתוך שיעור על ספר הזוהר, 05.03.2010
רשומות קודמות בנושא:
זמן ההכנה