פתח את ליבי

כנס חרקוב. שיעור מס' 7.

שאלה: מה זאת אומרת "לדבר מנקודת האיחוד, האינטגרליות"? כיצד למשש אותה ולהחזיק בה בזמן הסדנה, כשאני כל הזמן נמצא בתפילה לבורא שהוא יפתח את ליבי ויאפשר לשמוע את החברים?

תשובתי: הסיום של המשפט הוא נכון – "שיאפשר לשמוע את החברים". אם בפנייה שלך לא כלולים החברים, הקבוצה, כלומר, בסופו של דבר, אותו הכלי שבו מתגלה הבורא, אותה הבריאה הכללית, אותו החומר הכללי, אז אין שום טעם בפנייה מתוך הנקודה האישית שלך.

לכן לא הגיוני, לא נכון, אם אתה מבקש לא על החיבור של חלקי הכלי לאחד. לכלי צריך להיות הנפח המינימלי שלו שבו תרגישו את הגילוי הראשון של הבורא, של האור.

לכן המשפט שלך צריך להיות בנוי בצורה נכונה: מה אתה מבקש, בשביל מה, באיזה אופן וכו'.

אתה צריך לזעוק מתוך ההשתדלות, שאינה מניבה פירות, להתאחד עם האחרים, מתוך זה שאתה ממש מרגיש אותה! מתוך ההרגשה שאתה מנסה להתחבר עם האחרים ולא מצליח.

מתוך שיעור מס' 7, בכנס חרקוב, 19.08.12

ידיעות קודמות בנושא:
להתפלל עבור כל אחד או עבור כולם?
"תפילת רבים" היא הדרישה היחידה
לא לחשוב על עצמי, להתכלל באחרים!

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/jscob

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest