דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הפצה / פרס נובל, זה לא "אור לגויים"

פרס נובל, זה לא "אור לגויים"

שאלה: אתה אומר, שעָם ישראל לא מבצע את הייעוד שלו להיות "אור לגויים". אבל האם אנחנו לא השתדלנו להביא אור לעולם לאורך כל ההיסטוריה?

תשובתי: באיזה אופן? על ידי ההצלחות שלנו בעסקים או באומנות? על ידי פרסי הנובל שלנו? זה בכלל לא אותו האור שאנחנו צריכים להביא לאומות העולם.

כן, הם קיבלו מאיתנו דברים רבים, אפילו סופי שבוע. אבל אנחנו אף פעם לא פיתחנו באמת את המצווה הזאת להיות "אור לגויים".

קודם כל, צריך להבין על איזה "אור" מדובר כאן. תכונת אהבה, שוויון, איחוד, זה נקרא "אור". בכללות, כוח ההשפעה שמתחלק להמון פעולות והשפעות, בהתאם לכך, על מי הוא פועל ומשפיע, באיזו מידה ובאיזה רמה.

אבל אנחנו לא פועלים בצורה כזאת. אפילו בינינו אנחנו לא השגנו את זה, על אף שקודם כל דווקא אנחנו בעצמנו צריכים להפוך להיות המקור של האור, או לפחות חוליית מעבר, כדי שדרכנו תעבור ההשפעה של הכוח העליון, כוח ההשפעה והאהבה, הכוח המקיף של הטבע לאומות העולם.

היום, לראשונה בהיסטוריה אנחנו נצטרך לעשות את זה. ואילו עד היום אנחנו אפילו לא ניסינו, וגם לא היינו צריכים, מאחר ולא היינו ראויים, לא היינו מוכנים לזה. רק עכשיו הגיע הזמן כאשר אנחנו צריכים לממש את זה.

שאלה: האם האנטישמיות המודרנית מעידה על כך? כי בעיקרון, היא הייתה קיימת תמיד.

תשובתי: אנטישמיות עבורנו, זה אחד מהסימנים לכך שהגיע הזמן לפעול. כן היא הייתה קיימת משכבר הימים. זה החל עוד בבבל העתיקה לפני שלושת אלפים וחמש מאות שנה.

האנושות של העידן ההוא התפצלה: חלק אחד שלה הלך אחרי אברהם, שקרא לאיחוד, וחלק אחר הלך אחרי נמרוד והתפזר על פני כל הארץ. מאז בטבע של כל אדם, אפילו שהוא לא מקושר כלל עם היהודים, טמונה השנאה כלפיהם.

שאלה: אומות העולם לקחו מהיהודים תפיסות פילוסופיות, מונותיאיזם, חופשים ודברים אחרים. אבל את האיחוד הם לא לקחו…

תשובתי: הם לא לקחו מפני שגם אצלנו הוא לא היה. לא היה באותה צורה שהייתה מתאימה לעולם. באותם הזמנים אנחנו היינו רחוקים מאוד מאומות העולם. למען האמת, הפילוסופים מיוון העתיקה שלמדו אצל הנביאים שלנו, דלו כמה רעיונות מקוטעים מחכמת הקבלה ומהם יצרו את הדימויים שלהם.

אבל כך או אחרת, אנטישמיות, זוהי תופעה טבעית. ובמקום להילחם בה "ראש בראש", אנחנו צריכים להתאחד בינינו. את האיחוד הזה העמים ייקחו מאיתנו, אפילו אם אנחנו לא נפרסם אותו. כי בכל מקרה אור החיים בא לעולם דרכנו.

שאלה: אז איך נראית התמונה של החיים הנכונים בעָם שלנו? כאלה חיים ש"יפגעו בציפור נפשם" ויעוררו אותם ללמוד מאיתנו על האיחוד?

תשובתי: לא צריך לחשוב על איך למשוך אותם לצד שלנו. אנחנו רק צריכים לבנות את החיים שלנו בהתאם לתפקידים של העָם המיוחד, הנבחר. אנחנו צריכים להתחבר "כאיש אחד בלב אחד", ולפתח יותר ויותר את הברית הזאת. בזה אנחנו נסלק מאיתנו את כל הבעיות, וכמו כן נביא את האור הזה לעולם, שגם כן יירגע וילך בדרך הנכונה לתיקון.

מתוך שיחה בנושא "אנטישמיות", מס' 13, 18.06.2014

ידיעות קודמות בנושא:
להיות אור לגויים
אנטישמיות: מי אשם ומה לעשות?
"הצלחה" מסחררת

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/qb3OP

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest