דף הבית / קבלה לעם / יהדות וקבלה / חגים ומועדים / פסח, המדרגה של היציאה ממצרים

פסח, המדרגה של היציאה ממצרים

"אלה מועדי ה' מקראי קדש אשר תקראו אתם במועדם: בחדש הראשון בארבעה עשר לחדש בין הערבים פסח ליהוה: ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג המצות לה' שבעת ימים מצות תאכלו.

ביום הראשון מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו: והקרבתם אשה ליהוה שבעת ימים ביום השביעי מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו" (ויקרא, פרשת "אמור", כ"ג, ד'-ח').

שאלה: מדוע ביום הראשון וביום האחרון של חג הפסח אסור לעבוד?

תשובתי: מפני שבעבודה הרוחנית מבחינים בשני מצבים: התעוררות מלמטה (איתערותא דלתתא)
והתעוררות מלמעלה (איתערותא דלעילא).

בזמן ההתעוררות מלמטה, אנחנו על ידי ההשתוקקות שלנו מעוררים שיתוף פעולה בין האור והכלי, האור מתקן את הרצון ומביא לו כוונה נכונה. ובזמן ההתעוררות מלמעלה העבודה הזאת ממומשת מלמעלה, אבל רק מפני שקודם לכן אנחנו יצרנו לשם כך את כל התנאים.

לכן אנחנו משקיעים מאמצים, בזה שיוצרים תנאים עבור הימים של החג הראשון והאחרון, מפני שהשבוע של פסח צריך להינעל בינו לבין עצמו על ידי מצבים שבהם אנחנו לא עושים כלום, מפני שאת כל העבודה מבצע האור העליון.

היום הראשון של החג, זו תחילת היציאה ממצרים. היום האחרון, זה סוף היציאה, שבא ונקבע כחותם.

צריך לציין, שאומות העולם עושות את מניין השנים לפי לוחות שנה שונים. לוח השנה הנוצרי מבוסס על תנועת השמש, לוח השנה המוסלמי מבוסס על תנועת הירח, ואילו לוח השנה היהודי לוקח בחשבון את התנועה של השמש, הירח וכדור הארץ, מפני שכדור הארץ מהווה אובייקט מרכזי בין השמש והירח.

מצד אחד, אנחנו לוקחים בחשבון את השנה, כלומר סיבוב של כדור הארץ סביב השמש, ומצד שני, את החודש, סיבוב הירח סביב כדור הארץ, ומשווים אותם ביניהם. באופן כזה, לוח השנה שלנו אינו משתנה, ולכן אנחנו יכולים לחשב מראש, באיזה יום מימות השבוע יחול, למשל, היום הראשון של חג פסח בעוד 35 שנה.

יתרה מזה, על בסיס ההשוואה של תנועת השמש, כדור הארץ והירח, אנחנו יכולים לומר, שחג הפסח אינו יכול לחול בימים כאלה וכאלה של החודש. כלומר, כל זה מקושר באופן מדויק למערכת האסטרולוגית הכללית.

שאלה: בתורה מוזכרים שוב ושוב מקראי הקודש. מדוע זה צריך להתאסף בפסח?

תשובתי: מקראי קודש בחג הפסח, זה הדבר החשוב ביותר עבור עם ישראל, מפני שדווקא הודות לרצון להתאחד ביניהם, הם היו זקוקים ליציאה ממצרים.

איחוד של האדם עם קבוצת אנשים, עם חברה, עָם או כל העולם, אלה דרגות שונות של יציאה ממצרים (מהאגו). כאשר אנחנו משיגים כוח איחוד, מתח מסוים, אז מתרחשת היציאה הזאת, ניתוק מהאגו.

זה תמיד נמצא בינינו, מפריד בינינו, דוחה אותנו זה מזה. אם אנחנו מתחילים לדחוס ולכווץ אותו ומשתדלים להתאחד ולהתחבר זה עם זה, אז ברגע שמשיגים איחוד ראשון, מתחילה היציאה מהאגו.

ביום הראשון של חג הפסח (יציאה ממצרים) אנחנו מתחילים בהידוק הזה. אחר כך במשך השבוע עובדים עליו ומתאחדים לגמרי ביום האחרון של היציאה ממצרים. מרגע זה אנחנו כבר מהווים עם מאוחד.

אבל בינתיים, העם אינו מבין כיצד לפעול הלאה, למרות שכבר קיים בו כיוון שמעורר את הרצון לברוח מהאגו. אבל זה בסך הכול רגש בהמי, שאין בו הכרה נכונה. ההכרה לעם תבוא כאשר הוא יתאסף ליד הר סיני.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 28.5.2014

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/XT25Z

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest