פנייה

laitman_2009-10_usa_0315_70.jpg

חברים יקרים!

אנחנו החלוצים בגילוי ספר הזוהר לכל האנושות. אנחנו מפתחים על עצמנו את השיטה לגילוי העולם העליון.

אני מבין שזה לא פשוט עבורכם, ומתוך רצון לייעל ולקצר את מצבנו, אני מבקש לכתוב לי בקצרה את התחושות שלכם, המחשבות, ההערות, ההתרשמויות והמסקנות מהלמידה והתגובות על השפעתו של ספר הזוהר עליכם.

אני מקווה כי על ידי כך נוכל לייעל את מאמצינו ולזרז את גילויו של עולם הזוהר לנו ולכל האנושות.

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/bOkr7

13 comments

  1. אני שומע את שיעורי הזהר יום יום ואני חש כלפי הזהר סוג של אטימות מצד אחד ומצד שני ניסיון לא קל להכניס פנימה את השמות שבספר כתכונות ורצונות שלי כפי שהרב ממליץ ועבודה זו דורשת ממני מאמץ רב מאוד, מאמץ שלא נדרש ממני בלימוד מאמרי בעל הסולם ותלמוד עשר הספירות.

    בנוסף, אני מרגיש לאחרונה בלימוד הזהר שאני כל הזמן לקראת פריצה להרגשה הרוחנית ובכל שיעור יש לי מעין ציפייה להיכנס להרגשת העולם הרוחני, ציפייה שבאה לי בעקבות לימוד הזהר. אני מרגיש שעליי לתת הרבה יגיעה על מנת להגיע לרגע שהספר ייפתח לי סוף סוף.

  2. אני מרגיש שאני יכול להתחבר ולהרגיש את הזוהר יותר ממה שאני מרגיש בזמן השיעורים, זה מתסכל אותי שאני לא מצליח להרגיש כל כך את הכתוב, למרות שאני מרגיש שיש בכתבים האלה משהו מיוחד.

  3. לפעמים בשיעורי הזוהר נופלת עליי עננת כבדות. כאילו מישהו מילא את האוויר בסם הרדמה ואני נלחמת עם איבוד ההכרה. במהלך השיעור יש לי המון ניתוקים ומחשבות אחרות. אני לא בדיוק יודעת במה להתרכז ומזה בתוכי. המון שינויים בקצב מסחרר. התפרצויות של רגשות, בכי, וכו.. המון יגיעה ב"ה. האם הקריאה צריכה בהכרח להיות כה מונוטונית? אולי צריך לרשום כללים קצרים וברורים אותם נקרא בתחילת כל שיעור ונשנה כשנגדל בהתאם, כך אולי נתמקד יותר.

     תודה רבה על הכל!

  4. נאוה בר-יוסף

    רב לייטמן היקר!

    סבא שלי היה קם לפנות בקר וקורא בזוהר. אבא שלי הביא לי לפני שנפטר מהעולם הדה את כל כרכי הזוהר בארמית, וביקש ממני לקרוא יום יום כמה פסוקים מתיקוני הזוהר. אני מרגישה זכות גדולה ללמוד איתך. אני לומדת כארבע שנים. מאז שהתחלת ללמד את הזוהר, אני חשה הודיה גדולה לבורא עולם, שהביא אותי לכאן. התחלת הגאולה. אני מחכה בקוצר רוח לשיעור. תודה לך ולכל העוסקים במלאת הקודש. חזק וברוך.

  5. דובב רושינה

    מאז שהתחלנו ללמוד את ספר הזוהר דברים קורים מהר ובעוצמה חזקה מתמיד – למרות שאני לא מצליח ללמוד כל יום ההשפעה מורגשת בי בכל יום. המציאות נהייתה יותר סמיכה – הכוח הפועל מאחורי כל מחשבה ושיחה בחיי היום יום הופך ליותר גלוי. המציאות קיבלה מימד נוסף – לא ברור, משהו משונה, מעורבב בין חלום למציאות. המשברים קשים יותר, השמחה עוצמתית יותר, הכל זז מהר מאוד, יותר מתמיד. תחושת האיחוד הרבה יותר חזקה, יש גם משהו "חופשי" יותר בהרגשה של הקבוצה. קשה לכמת את זה במילים אבל יש חיבור חדש, יותר פתוח ואוהב למרות שיש גם יותר כאב וטלטלה פנימית, הכל יותר חזק. הפחד והתקווה, האהבה והשנאה ויחד עם זה גם התחושה שיש את האני שמצליח להסתכל מהצד ולפעמים יש הרגשה שהוא גם יוצר משהו חדש, קטן ורגעי אבל חדש. תודה.

  6. כאשה, אני יושבת לבד ליד הטלויזיה וצופה בשיעורי הזוהר. אני לא מספיקה לעקוב אחרי כל השיעורים, כי יש גם שיעור בלילה וגם בערב, ויש לי הרגשה שאתם רצים קדימה מהר מידי, ולא ברור לי על מה מדובר.

    קשה מאוד להבין , אני מתחילה להקשיב וכשלא מבינים על מה מדובר קשה גם להרגיש משהו, אז אני מרגישה שאיבדתי את הקשר וצפות מחשבות אחרות.

    אני מתפעלת מהגברים המדהימים שיושבים ולומדים ומרגישה קנאה שיש להם קבוצה והם ביחד. אני ורוב חברותי הנשים מרגישות בודדות ומנותקות. לפעמים אנחנו מתכנסות יחד וצופות בשיעור, וזה עושה לנו טוב.

    הבנתי שאנחנו לא יכולות להתחבר בינינו, אבל מה כן לעשות, עדיין לא הבנתי

    מה יהיה?

    תודה רב יקר

    אליך כולנו מתחברות, זה בטוח!

    תמי

  7. לחיים .

  8. כאשר אני יושבת ומקשיבה לשיעורי הזוהר  ואני לא מקשיבה באופן רצוף משתדלת כמה  שיותר , אני אמנם לא תמיד מבינה,ולא משתדלת להבין באופן שיכלי אלא מבקשת רק להרגיש, בזמן שעורים מסוימים שאני מרגישה שאני מבינה  ויש שעורים שפחות אבל בכל השעורים  הרגש מתגבר כל כך שהנפש והגוף בוכים ומבקשים מהבורא תן לי להרגיש עוד ועוד תראה לי את הכיוון הנכון עד כדי צעקה פנימית. מרגישה יסורים וכאבים פיסיים.

    מה עושים?

    אדירה

  9. בתחילת לימודי הזוהר.נעשיתי מנומנמת לאורך השעור לא חשוב באיזו שעה

    של היום.שנת הלילה היתה יותר שקטה ועמוקה

    לפעמים חלומות מורכבים.

    במשך היום היה בי שקט מיוחד יותר מופנמת.

    עכשו אני יותר עירנית.

    תודה

  10. הייתי ממליצה לעשות בערב שידור חוזר של זוהר של הבוקר ולא שיעור חדש.

  11. שלום לכבוד הרב

    מאז שהתחלנו ללמוד זהר התנתקתי ממכם בצורה כזאת שאני מרגיש שאני לא צריך אתכם ושאני לא צריך ללמוד קבלה ושאני לא צריך לבוא לשיעורים,גיליתי פתאום שאני לא אוהב אתכם,גיליתי שאני לא אוהב אותך(מתנצל שאני אומר זאת אבל פעם הייתי אוהב אותך אהבה אינסופית של רב אל תלמיד ככל הנראה אהבה אגואיסטית והיום אני מגלה שאני במצב שאני לא יכול לאהוב באמת ובתמים כמו שאהבתי את קבוצת בני ברוך ואותך רבי ומורי מיכאל לייטמן,אני רוצה להאמין שהמצב הזה הוא מצב של הכרת הרע שבקרבי כי לא יכול להיות ששנים אני אוהב את כולכם ופתאום האהבה וההשתוקקות כבתה )

    האם זה מצב שאני צריך לעבור בעצמי ?

    האם זה מצב שאני צריך את עצתך ?

    אשמח לתשובתך הדחופה אני לא רוצה לאבד אתכם

    תודה וכל טוב לך רבי ומורי מיכאל.

    משה

  12. קצת לא נעים לי לומר את זה, אבל אני שונאת את הזוהר. אני לא מצליחה להתחבר לכלום. אני מקווה שעד הכנס או בכנס זה יתחלף.

  13. בזמן הלימוד אני מתחברת עם החברים מהקבוצה וירטואלית דרך סקייפ ומסנגר וככה אני לא מרגישה לבד… אלא מחוברת עם החברים

    בזמן הלימוד אני לא מבינה על מה מדובר ולפעמים המחשבות עפות לי לדברים אחרים, אך מאוד עוזר שיש חברים ואז הם מחזירים אותי פנימה ללימוד

    אני משתדלת לחפש את מה שכתוב בספר בתוכי ובתוך הקבוצה, לפעמים באמת זה נשמע כמו איזה מנגינה שנכנסת עמוק עמוק … ועושה משהו שאני לא יכולה להסביר

    בהחלט מורגש הלימוד גם ביחס כלפי הסביבה גם של אנשים שלומדים וגם אלו שלא. ממש רואים שמשהו קורה מסביב…ויש גם תחושה שמשהו גדול אמור לקרות ממש עוד מעט…משהו שאין לי הסבר כרגע מה זה.

    מה שכן יותר ויותר אני מרגישה את התסכול מהחיים(אני יודעת גם שזה לטובה…) השאלה של למה אני חיה ולמה בכלל העולם הזה קיים לא עוזבת אותי ולא נותנת מנוחה ועם זוהר זה ניהיה יותר ויותר חזק ולא נותן לי להירגע מזה..אני חייבת לגלות את זה! כי אין בכלל טעם בחיים שהייתי חיה בהם עד עכשיו…ואני מרגישה שזהר פותח לי את התשובה..בדרך מוזרה ולא מוכרת ולא רגילה אבל הוא עושה את העבודה איכשהו….

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest