דף הבית / חינוך, ילדים / פלא של מילוי אין סופי

פלא של מילוי אין סופי

שאלה: לכל מערכת צריכים להיות גבולות. אם היקום הוא אין סופי, אז איפה כאן אני?

תשובתי: הגבולות קיימים רק במודעות שלי, ולא במקום אחר! כאשר אני כולל בתוכי ממש את כולם, זה נחשב שהגעתי לאין סוף. מה זאת אומרת אין סוף? אין סוף, זה מימוש של כל התכונות שנמצאות בי. כלומר, זה כאשר אני, יחד עם יתר היצורים, נמצא בחיבור תמידי ומוחלט. אני כולל בתוכי את כולם, חי בתוך כולם.

שאלה: הכוונה כאן לא לרמה הפיזית?

תשובתי: מה ההבדל בין הרמה הפיזית לכל רמה אחרת? וכיצד אני חי עכשיו? העולם הזה נמצא בתוכי, בתוך ההרגשה שלי? אם אנחנו נסלק את חוש המישוש, אז לא יישאר שום דבר. האם העולם קיים במקרה הזה? מי יכול לומר לי שהוא קיים?

לכן, כאשר אדם כולל בתוכו את הכול, הוא נכנס למצב שנקרא "עולם אין סוף", וזהו המצב המושלם ביותר.

כאן אנחנו שוב חוזרים למצב של "מערכת סגורה" שהיא ספרה, עיגול. מערכת עגולה, שכוללת בתוכה את כל התגובות שיכולות להתעורר בה, היא מערכת מושלמת.

הערה: אתה משתמש במושגים "ספרה" ו"עיגול", והם תמיד בעלי שטח מוגבל.

תשובתי: זאת מערכת לא מגבילה, אלא להיפך, כוללת ממש את הכול. בחוץ לא קיים כלום! זאת אינה הגבלה, מפני שאני מחובר לגמרי עם כולם. אם יהיה לי רצון להתמלא מכוס מים, ואני אשתה אותם, האם אני אתמלא לגמרי? האם תהיה לי עוד הרגשה כלשהי שקיים משהו בחוץ או לא?

הערה: אם גודל הרצון מתאים לכוס, אז לא.

תשובתי: כך גם הכול. כלומר, עלינו להגיע לנקודה המקסימלית של התפתחותנו, והמצב הזה יקרא "אין סוף", במילים אחרות, בלתי מוגבל.

הערה: זה רצון ענק מקסימלי ומילוי ענק מקסימלי?

תשובתי: זה יכול להיות גם עשרה גרם, אבל כאשר הרצון מתממש כולו, זהו אין סוף – ללא סוף, שום דבר לא מגביל אותי. ומה אחרי זה? – בסך הכול עשרה גרם. ואני לא יודע, אין לי יותר תחושה, אין שום חיסרון. אני לא רואה מה יש אחרי זה. כך אני בנוי בשכל וברצונות שלי, שלא מסוגל לתאר לעצמי שום דבר אחר.

שאלה: אתה אמרת שברגע שהרצון מתמלא לגמרי, הוא נעלם. האם זהו מוות אין סופי של הרצונות?

תשובתי: לא מדובר על הרצון הפרטי שלי שמנוטרל עם מילויו במובן האגואיסטי. נניח, שאני רציתי לשתות 200 גרם קפה, שתיתי ונעלם הרצון, נעלם התענוג.

אם אני נכלל בתוך יתר מיליארדי האנשים, אז הרצונות המשותפים שלנו זורמים, כל הזמן מתעשרים אחד על חשבון של השני. זאת מערכת דינמית שנמצאת בתנועה מתמדת, נצחית. היא עצמאית ומוחלטת, דווקא מפני שהיא בנויה כולה על התכללות הדדית. זאת מערכת אנלוגית. זה פלא שלא קיים בעולמנו.

מתוך שיחה של מיכאל לייטמן עם ולדימיר קרסנוב, 03.07.2012

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/rAMY4

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest