פיצוי של בושה

שאלה: איך אפשר בתוך סכימה של "אני ועוגה" להחדיר את המושג "בורא", ומה זה הבורא במקרה הזה?

תשובתי: בוא נתאר לעצמנו את המצב הבא. נניח, שאתה נותן לי עוגה. אני טועם אותה והיא מאוד מוצאת חן בעיניי. אני רואה, שאותו התענוג שאני מקבל, בכך שאני טועם, ממלא את כל הרצונות שלי ואני נכנע לגמרי לתענוג הזה.

בו זמנית, אני מתחיל להרגיש שאת התענוג הזה אני מקבל ממך. אני כמובן יכול לא לקחת אותך בחשבון, במיוחד אם אני נורא רעב. אבל אם אני מרגיש אותך כמשהו גדול יותר, זה אומר שאני צריך לנטרל איך שהוא את ההרגשה של קבלה ממך. או שאני מחייך אליך ומודה לך, או שמבטיח לך משהו בתמורה, אבל אני מפצה על ההרגשה שאתה הוא הנותן ואני הוא המקבל. כי כאשר בינינו קיים הפרש פוטנציאלים "אתה – יותר, אני – פחות", אני מרגיש את עצמי מופסד.

כיצד אפשר לפצות על זה? בדרך כלל אנחנו מפצים על זה על ידי כסף או משהו אחר. ואם אתה חבר שלי, אז ביחסים בינינו אנחנו לא מתחשבנים מי חייב למי.

אבל אם אני בכל זאת מתחיל להרגיש את הרצון שלך לתת לי, ליהנות אותי, והרצון הזה לעשות למעני משהו טוב, באהבה גדולה, הוא עד כדי כך גדול, שאני לא יכול לפצות עליו, אז מופיעה בי הרגשה של בושה, אי נוחות, הרגשה שאני נחות.

במקרה כזה אתה מתחיל לעורר בי חסרונות, ריקנויות, שיכולות להיות עד כדי כך גדולות, שאני אפילו אדחה את הכיבוד שלך. ואם כבר אטעם, אז הוא ייראה לי לא טעים, עד כדי כך יכאב לי, לא יהיה לי נעים לקבל אותו ממך, אף על פי שאתה יכול להתייחס אליי באהבה והשפעה מלאה. אם אני ארגיש כזה יחס ולא אוכל לפצות עליו, אז ברמה של קבלת התענוג אני לא אוכל לעשות שום דבר. אחזיר את הכיבוד חזרה, ואומר שהרופא אסר עליי, או שאתרץ תירוץ אחר, רק כדי לא להרגיש בושה.

מתוך התוכנית "עולם אינטגרלי", 27.09.2013

ידיעות קודמות בנושא:
האורח המיוחל
בושה גשמית ובושה רוחנית
פחד שהופך אותנו ראויים לגילוי

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/McMoa

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest