קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
במשך שנים רבות שבהן אני מסביר על שיטת שיתוף הפעולה האינטגרלי, אני נותן בתור דוגמה את הגוף הפיזי שלנו שמורכב מאיברים שונים.
כל האיברים הם כביכול פועלים בפני עצמם: הלב, הריאות, הכליות, הכבד. כל אחד מהם פועל בקצב ובסדר משלו, בכל אחד קיימת התוכנית הפנימית שלו, התוכנה שלו, אבל הכול בנוי על שיתוף פעולה.
למרות שהם כולם נעים במישורים שונים, בקצב שונה, עם משימות פנימיות שונות לחלוטין, לכולם צריכה להיות משימה אחת משותפת, קיום של כל הגוף במצב המאוזן, שזה תלוי רק בשיתוף הפעולה הנכון של כל חלק מתוקן.
חלק מתוקן, זה אותו חלק שעובד בשיתוף עם כל שאר החלקים, שבו העבודה הפנימית שלו מכוונת רק להסכמה עם כל שאר חלקי הגוף.
כך גם אנחנו, כל אחד מאיתנו צריך להרגיש את עצמו כאיבר קטן בגוף אחד גדול. ומכך, רק במידה שהוא לא יפעל כגוף נפרד בפני עצמו, אלא בהסכמה עם כל שאר חלקי המערכת, בכך תלויה היצירה של כלי הקליטה הכללי המשותף שלנו, איבר החישה החדש.
לכן, הכול צריך להיות מכוון, לא להתפתחות הפנימית האישית, שלמעשה אינה קיימת, אלא רק לחיבור!
ישנם עוד הרבה אנשים שמגיעים אלינו ולומדים לפי הספרים, אבל רק כדי לדעת, לראות מה כתוב שם. אבל הם אינם נכללים בעבודה הכללית של החיבור והאיחוד, ולכן הם אינם מבינים לאן כל זה מוביל. "נו טוב, איזה מדע, תיאוריה, שמדברת על חילופי מקומות ותנועות באיזה חלל מדומה, למעלה, למטה, על ההתקשרויות בין כל מיני אובייקטים בלתי מובנים, היכן הם נמצאים? הכול די מופשט, כי בעולם שלנו כל זה לא קיים. אז מה לעשות עם זה?".
האנשים האלה אינם מבינים שהם חייבים להיכלל בחיבור ביניהם, ורק בחיבור ביניהם הם יתחילו לראות דרך הקשרים הללו: "היכן החלקים האלה? איפה דרגת ה"בינה" הזאת? הנתינה, הקבלה, צמצום הרצון, העלייה מעל לרצון בקשר עם האחרים, הקבלה מהם וההשפעה להם". עד שהם לא ינסו ליישם את כל זה בקשר ביניהם, אז החכמה הזאת עבורם היא פילוסופיה ריקה שאינה מדברת על שום דבר.
לכן, העיקר הוא לא רק ללמוד את מה שכתוב בספרים, אלא להשתוקק להרגיש את מה שאנחנו לומדים, ליישם בחיים, בקשר בינינו. אחרת, כמו שאומרים המורים שלנו, האדם "מתייבש". הוא פשוט לא רואה תוצאות מכל מה שהוא קורא. כמובן, יש שם הרבה דברים מעניינים, הרבה מידע, אבל זה סתם עיון מופשט ולא יותר מכך.
ואילו השיטה עצמה היא מאוד מעשית, ואנו חייבים ליישם אותה בינינו.
מתוך שיעור מס' 1 מהכנס בליטא, 23.03.2012
ידיעות קודמות בנושא:
מהותה של חכמת הקבלה
פסיפס הבריאה, שבו רק אתה חסר
יציאה ממבוך היסורים
