פיוס הרסני

כל הניסיונות לעשות שלום לפני שאנחנו נתקן את עצמנו, מביאים לחורבן. "שלום", בקרב האגואיסטים, רק מעכב אותם ומונע מהם לתקן את המצב. גרוע מזה יכולה להיות רק מידת האמת, כאשר מנסים לממשה ללא הכנה מתאימה.

באופן כללי, מאחורי המידות האלה של שלום, אמת, וכולי, עומדים כלים אמיתיים, שעדיף לא לחשוף אותם כל עוד אנחנו לא מצוידים ב"מסך". לדוגמה, אם ישר עכשיו נתחיל להתייחס זה לזה לפי מידת האמת, אז אף אחד לא יוכל להתקשר לשני ולהסתדר איתו. כי למעשה כולנו שונים, כל אחד נמצא "בקצה שלו", כולם מנוגדים לכולם, כל אחד מסוגל לקבל את מה שטוב עבורו ולדחות את מה שרע עבורו, לכן, בכללות, נוצר מצב נורא.

התורה, זה "סם המוות", לפני שאנחנו הופכים אותה ל"סם החיים". ולכן היום כל העולם לאט לאט מתדרדר. בכלל, עד עכשיו רק צרות דחפו אותנו קדימה, ורק עכשיו אנחנו קיבלנו הזדמנות להתחיל ללכת בדרך נכונה, בדרך של חיבור. אנחנו כבר יכולים להתחיל לגשש משהו בחשיכה, לזהות איפה כאן השביל, להתחיל לעלות על דרך של "אחישנה", שה"רשימות" שלה מתחילות להתגלות במקצת בתוכנו. אבל כך או אחרת, ככל שהאבחנות הרוחניות הן גבוהות יותר, כך הפוטנציאל ההרסני שלהן חזק יותר, במקרה של שימוש לא נכון ב"כלים" לא מתוקנים.

לכן, רק בתנאי שאתה מצטייד מראש ב"מסך", אז, בכל מקרה, "על כל פשעים תכסה אהבה", כלומר אני מלכתחילה בא לעשות חסד, ולכן אוכל בהדרגה לקיים את מידת האמת.

מתוך שיעור על המאמר "השלום בעולם" של בעל הסולם, 24.07.2013

ידיעות קודמות בנושא:
החלפת האמת במיני תחליפים
אמת על קביים
בקבלה – לעולם לא נצליח