דף הבית / כללי / פחד מפני זרם של מידע

פחד מפני זרם של מידע

קיים אצלנו פחד מזרם של מידע, מאחר ואנחנו לא נמצאים באותו המצב שבו נמצא כל הטבע.

הטבע מתגלה לנו בצורתו הגלובלית כאחד שלם כללי. אם היינו מסתכלים על התמונה הזאת דווקא בצורה כזאת, אז היא הייתה עבורנו פשוטה וקלה, כמו מוזיקה שההרמוניה שלה גדֵלה ומתרחבת במידת הצטרפותם של שאר הכלים בתזמורת. ומזה נהיה לנו רק יותר נעים, מפני שהכלים שמצטרפים משלימים את ההרגשות, את הגוונים של היצירה המוזיקלית, פתאום מאחורי רביעייה קטנה מופיעה תזמורת סימפונית שלמה, אחר כך מקהלה וליווי צבעוני.

הרמוניה כזאת לא מפריעה לנו, להיפך, היא רק מדגישה ומזמינה בנו רגשות עוד יותר גדולים ואנחנו שמחים לגדילה הזאת של כל מיני גוונים.

אבל אם אנחנו מתחילים לחלק את ההרמוניה הזאת לחלקים, לכל מיני מדעים, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, זואולוגיה, ולא יכולים לקשור אותם יחד, מפני שמטבענו אנחנו לא כאלה, אז זרם המידע הזה יוצא שבור לחלקים נפרדים והופך פשוט לבלתי נסבל. ואז אני לא צריך שום דבר, אני רוצה להתחבא בנישה מסוימת שבה אני מומחה, וכל השאר שיישרף, אני לא רוצה לדעת כלום. זאת הפסיכולוגיה ההגנתית של האדם!

לכן אנחנו לא יכולים היום לשפוט את הנטייה שלנו להסתתר מפני כולם. אנחנו מסתתרים בדירה שלנו, מאחורי טלפונים, מאחורי מחשבים, מאחורי הכול. אני נוסע לבד באוטו, משתדל לא לתקשר עם אף אחד, לכל היותר ברמה של "שלום, מה נשמע", ומסרונים קצרים.

כלומר, הבעיה היא באדם עצמו. צריך לעשותו הרמוני, ואז הוא יתפוס את כל הזרם של המידע כהרגשה נוספת של אותה ההרמוניה, הוא ישמח לקראתה.

ועכשיו הוא בהלם. המידע מתגלה במהירות עצומה, יותר ויותר גלובלי, ואילו אני תופס אותו בצורה אישית, ובשבילי זה פשוט פחד של איבוד עצמי בעולם הזה.

אנחנו רואים איך אנשים נסגרים מכולם, אני חי בשקט, לא רוצה שום דבר אחר ואפילו לא רוצה לעבוד וללמוד. לֵמה משתוקקים הצעירים? תן לי להסתתר בנישה שלי, זה המקום שלי וזהו.

אנחנו רואים שהאגו האנושי נמצא בינתיים ברמה אישית, רק כך הוא יכול להגן על עצמו, ולכן אין לנו מה לצפות מהחברה למשהו אחר.

הדבר היחיד שדרוש לנו זה להנהיג בחברה את השיטה לתפיסת עולם אינטגרלית, ואז לאדם יהיה פשוט וחופשי. כמה מידע שלא יהיה, ואיזה מידה שלא יהיה – הוא יתפוס אותו כתמונה אחת.

אם אני יוצא לשׂדה או ליער ומסתכל על העצים, הפרחים, הציפורים, השמש, העננים, הרוח, אז אני תופס את התמונה הזאת כמשהו שלם, מפני שאני מלכתחילה נבראתי ככזה. וכדי לתפוס כתמונה שלמה את מה שמעל לטבע, את מה שנוצר על ידינו באופן מלאכותי, או מה שנמצא בטבע מעל להרגשות הטבעיות הבהמיות שלנו, לשם כך אנחנו צריכים לתקן את עצמנו, להעלות את עצמנו לדרגה חדשה.

מתוך שיחה על חינוך אינטגרלי, 21.05.2012

ידיעות קודמות בנושא:
לעולם של הרמוניה פנימית
הגבול של היחס החכם לחיים
איך להילחם בכבדות?

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/VRxVi

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest