ערפל של חוסר וודאות בתחילת הדרך

כנס בטורונטו. שיעור מס' 2.

שאלה: איך אפשר לבצע מדידות ולוודא שאנחנו מתאחדים בצורה נכונה?

תשובתי: באמת, הרוחניות נסתרת מאיתנו ומתגלה רק בחיבור הנכון שלנו, בערבות הדדית, כאשר אנחנו הופכים להיות "כאיש אחד בלב אחד", לפי העקרונות שמתארים כל מיני גבולות של איחוד: "ואהבת לרעך כמוך", "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך", "כל ישראל חברים" וכולי.

אז איך אפשר לבדוק אם אנחנו פועלים בצורה נכונה? – אנחנו צריכים להשקיע מאמצים בהתאם למה שהמקובלים כתבו לנו. כי בזה אנחנו מזמינים את המאור המחזיר למוטב.

כן, אני לא יודע מה זה חיבור נכון. אני בכלל לא יודע מה זה אומר להתאחד, אבל אני משתוקק לזה, כמו ילד שלא יודע אבל מנסה, משתדל. ואפילו שהוא עושה הכול בצורה שגויה, אבל המאמצים האלה גם כן מושכים את המאור המחזיר למוטב, את אותו הכוח של הטבע שמשפיע גם עלינו. כך הילדים לומדים, מאפס מוחלט, ללא שום הבנה התחלתית.

ואם אנחנו נוהגים באופן זהה, אם מבצעים את עצות המקובלים, מבלי להבין אותן אבל בתקווה להתקדמות, אז המאור המחזיר למוטב פועל ומוביל אותנו לאיחוד הנכון. ואחר כך, כאשר משיגים אותו אנחנו מגלים ורואים בעליל שזהו האיחוד האמיתי.

אין אפשרויות אחרות. כך משתרעת הדרך הרוחנית, מאי ידיעה מוחלטת ועד לרכישת ידע הדרגתית. אי אפשר לדעת מראש את מה שאתה תגיע אליו. דבר כזה אפשרי רק בעולם האגואיסטי שלנו, אותה התמונה היחידה שהאגו מגלה בפני האדם.

מתוך שיעור מס' 2 בכנס בטורונטו, 06.08.2014

ידיעות קודמות בנושא:
האור מתוך מרכז הקבוצה
האור יאיר את הצעד הבא
חיבור בינינו, המורכב מעשר ספירות