ערוץ השפעה חד-צדדי

ללא קליפה אנחנו לא יכולים לזהות את הקדושה, כי יתרון אור מתוך חושך. אם אנחנו רוצים לסמן איזה גבול בין שתי התכונות, אז אנחנו חייבים לראות גם את התכונה האחת וגם את השנייה, שנבדלת מהראשונה. אנחנו חייבים שיהיו גבולות, הגבלות, הגדרות, שינויים, ורק מערכת ה"קליפה" יכולה לספק לי את זה וכל פעם בצורה יותר איכותית.

זו מערכת מאוד מתוחכמת ומורכבת שעובדת בצורה הפוכה מהקדושה, אבל באופן כזה שמביאה אותך לקדושה. ולכן נדרשת ממנה ערמומיות כפולה. זה כמו אדם גדול שמשחק עם ילד קטן, ובדרך כזאת משתדל להראות לו את כל החסרונות שבו, אבל בצורה יפה, כדי שהילד לא יברח. להראות את כל האמצעים שעוזרים בדרך, כדי ללמד את הילד להשתמש בהם בעצמו, ללמד אותו בעצמו להשיג את הכוחות.

בכל מדרגה, ה"קליפה" מביאה את האדם עד לכזאת בחינה אחרונה ("בחינה ד'") של ההתפתחות, שהוא בעצמו מתחיל לשלוט עליה. ואז הוא מוכן מעליה לבנות את הקדושה. עד כדי כך היא בנויה בצורה מורכבת וערמומית, שכאילו משקרת לעצמה, שזה יוצא "הפוך על הפוך". לכן ה"קליפה" נחשבת לערמומית, אבל כל הערמומיות שלה מכוונת למטרת הבריאה. המערכת הזאת בנויה כך מלמעלה.

נשאלת השאלה, איך אנחנו יכולים לזהות את ה"קליפה" אם היא עד כדי כך ערמומית? אפשר לזהות אותה לפי הכוונה, כי היא מראה לי שהכוונה שלי עדיין לא בעל מנת להשפיע, "לא לשמה".

ב"קליפה" נמצאים כל הדברים, חוץ מהאפשרות שלי להתקשר ולגעת בבורא, כמו שנאמר: "אל אחד אסתרס ולא עביד פירי". אני לא יכול מתוך ה"קליפה" להתחבר עם הבורא. ורק אם אני מוכן לוותר על הכול, רק כדי לרגע אחד לגעת בבורא ולהשפיע לו בכיוון אחד מבלי לצפות לשום דבר בתמורה, אז נפתחים השערים ואני עובר מ"קליפה" ל"קדושה".

זה הדבר היחיד שחסר במערכת הקליפה ונמצא במערכת הקדושה: מגע עם הבורא בערוץ השפעה חד-סטרי, רק ממני אליו.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, הקדמת ספר הזוהר, 13.08.2013

ידיעות קודמות בנושא:
מתקן הדמיה לחקר אמת ושקר
חיסון הכרחי מהאגו
כוחות הטומאה – עוזריו של הבורא