דף הבית / חכמת הקבלה / פרשת השבוע / "ערב רב" בעבודה רוחנית

"ערב רב" בעבודה רוחנית

"זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם את הקשאים ואת האבטחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים" (בהעלותך, י"א, ה').

שאלה: מאיפה פתאום עולה הזיכרון על מה שהם אכלו במצרים?

תשובתי: העם דורש את מה שהאגו שלהם התמלא בו. כי מ"ן זה מזון רוחני, מילוי רוחני במה שאני נותן, אני ממלא מישהו, פונה למישהו. אבל כשעולים בי רצונות אגואיסטיים, אני מתחיל להרגיש את הצרכים שלהם באותה צורה שבה הם קיימים ברצונות הללו. כלומר העם באמת רוצה אור של מילוי ברצונות האלה, אורות חיה ויחידה שמסמלים את הבשר. הם כביכול אומרים: "אין לנו צורך במילוי רוחני, דרוש לנו בשר", כלומר, מה שהיה באגו. עולים בהם רצונות אגואיסטיים שנקראים "ערב רב".

אבל באדם הרצונות האלה עולים דווקא מנקודת מבט של העבודה הרוחנית שלו, בזה שמשכנעים אותו: "אין לך צורך בה, אתה יכול לקבל הכול ממש עכשיו, אם תלך לכיוון אחר. אנחנו מבטיחים לך גם את העולם הבא וגם כל מה שתרצה. הינה קח לך ספר, תבצע את מה שכתוב בו והכול יהיה בסדר. אתה לא צריך לעבוד על עצמך".

הרצונות של ה"ערב רב" מחייבים את האדם לבדוק, האם הוא מבצע בצורה נכונה מצוות בעולם הזה, קוראים לו לקיים את התורה בעזרת פעולות פיזיות, ולא לתקן את הנשמה, את היחס שלו לזולת.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "סודות הספר הנצחי", 11.2.2015

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/FDh73

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest