ערבות הדדית

הרצאה בבית קבלה לעם – חיפה, 26.07.2011

אנחנו נמצאים בימים סוערים במדינה. והעניין הוא שלא רק במדינה, אלא בכל העולם, הגענו למצב שלא יודעים איך לפתור את הבעיות. ואנחנו רואים שבכל המדינות הפיתרון מגיע דרך העם, ועכשיו זה מגיע גם לעם ישראל. זו מין מגיפה, או אולי ההיפך איזה גל טוב שיסדר את העולם, אנחנו עוד לא יודעים. אבל יש לאנשים איזה דחף לצאת ולהתחיל לקבוע את רצונם במָקום שבו הם חיים.

וזה קורה מפני שכבר כמעט שישים שנה שאנחנו מגלים שיש בעולם איזו מגמה, שכל ההיסטוריה הקודמת שלנו כאילו מסתיימת. העולם נכנס למשבר בכל מה שהאדם עוסק בו על פני כדור הארץ. הוא לא מצליח להקים משפחה כמו שצריך, יש גירושין, לא רוצים להתחתן, יש בעיה עם הילדים, שעוזבים את הבית ולא מסתדרים, יש בעיית סמים, בעיית אלכוהול. ויש בעיות לא רק במשפחה, אלא הרבה מאוד משברים, בחברה, בתעשייה, בכלכלה, בחינוך, בתרבות ואפילו במדע. גם מדענים אומרים שיש אצלם משבר, שהמדע נמצא מול מבוי סתום ואין לאן להתפתח.

הגענו באמת לאיזה קיר. במשך אלפי שנים כל העולם התקדם מדור לדור, תמיד חשבו שלילדים יהיה יותר טוב, שאנחנו סובלים גם בשבילנו וגם בשבילם, אבל להם כבר יהיה יותר טוב. ואז האהבה שלנו אליהם הייתה גם דוחפת אותנו להתפתח, להשקיע, להקריב את עצמנו. היום אין כל דחף. היום אנחנו אפילו לא בטוחים שיהיה להם יותר טוב מאיתנו. ולכן אין לאנשים דחף להביא ילדים ולגדל אותם, כי בשביל מה ולמה. מה ייצא לילד המסכן מזה? אנחנו רואים עד כמה שהחיים קשים ואין להם תכלית. חוסר התכלית גם מתעורר בנו וממש דוקר במוחנו ולא נותן פיתרון. אנחנו לא יכולים להגיע לתשובות, ולכן כל האנושות כאילו איבדה את האוויר להתקדם. וזה מורגש בכל העולם.

והעיקר זה המשבר הכלכלי, המשבר הפיננסי. מפני שאנחנו רואים במשבר הפיננסי משבר כללי. זה לא רק כלכלה, זה משבר כללי. מפני שהכלכלה סוגרת אותנו יחד. הרשת הזאת קושרת את כל העולם בתעשייה, במסחר, בבנקים. וזה כהעתקה מהרצונות שלנו, העתקה מהמגמה שלנו, של מה שאנחנו רוצים. היחס בינינו נמדד בעצם בכסף, כך אנחנו חיים בעולם. אבל זה העולם. וזה שהעולם הכלכלי נכנס למשבר, זה כבר סימן מאוד מיוחד.

ויחד עם זאת אנחנו מגלים שהעולם שלנו נעשה קטן. שכדור הארץ כאילו קטן. תוך יממה אתה יכול להגיע למקום הכי רחוק, וכולם קשורים. בכל מקום יש כמעט אותו דבר, ואין הבדל גדול חוץ מהבדל קטן במנטליות, שלזה מתרגלים. אנשים כאילו מאבדים את הזהות שלהם. וחוץ מזה שהעולם נעשה קטן, הוא גם נעשה מאוד מקושר בכל החלקים שלו, וזה נותן תוצאות מאוד מיוחדות, שאנחנו תלויים זה בזה.

אם יש למשל בעיה ביפן, אז גם אמריקה ואירופה סובלות, בכל העולם סובלים מזה. וכך בכל מקום, זה משפיע על זה, וזה משפיע על זה. עכשיו אנחנו לא יודעים מה יקרה עם פשיטת הרגל באמריקה. ואם אמריקה תגיע לפשיטת רגל, אנחנו מתארים לעצמנו מה יכול לקרות. יכול להיות שתהיה התפרצות ושבירת השוק המשותף באירופה. כי הכול משפיע על כולם.

אנחנו חיים בעולם לא צפוי. מצד אחד אנשים נעשים מתוחים מאוד, ומצד שני יש כאילו אדישות, "מה לעשות". והאדישות הזאת נובעת מאותה האינטגרליות, מאותו הקשר בינינו, כי אנחנו תלויים מדי זה בזה. לא אנחנו בנינו את זה, אלא פתאום העולם נסגר. הוא היה מחולק כולו לחלקים, לפריטים רבים, ופתאום הוא נסגר. פתאום נעשינו כאילו אנושות אחת סביב כדור הארץ, כמשפחה אחת, כשכולנו תלויים זה בזה.

וזו בעיה גדולה מאוד, יש על זה כבר הרבה מאוד מחקרים של מדענים, סוציולוגים, מדעני-מדינה, שחוקרים את הטבע האנושי בימינו, בדורנו, ורואים שאנחנו באמת בתלות הדדית, טוטאלית ממש. עד כדי כך שלא יכול להיות שמישהו יוכל לברוח מזה. אלה מחקרים המתפרסמים בחמישים, שישים שנה האחרונות, אבל בזמן האחרון כל אחד ואחד מאיתנו מתחיל להרגיש את זה גם בפועל.

לפני שלושים עד ארבעים שנה הייתי קורא דברים כאלו, והם היו די תיאורטיים, מעורפלים. הם היו ידועים בין מומחים בלבד, שדיברו על כך בפורומים שונים שאני חבר בהם, או באסיפות של "מועצת חכמי העולם" שהשתתפתי בהן. אז היו אלה מדענים שמדברים ביניהם בחוגים מצומצמים.

אבל היום כולנו מרגישים על עצמנו את הקשר הזה, אנחנו מרגישים שהגענו, כמו שאומרים המדענים, למערכת אינטגרלית. וזה מצב שהוא מאוד בעייתי, כי במערכת אינטגרלית זה כמו בגוף שלנו, שכל החלקים קשורים זה לזה, כל המערכות קשורות זו לזו. ואם יש איזה חוסר איזון, חוסר התאמה בעבודה בין מערכות, אז זה סימן לבעיה, למחלה, עד כדי כך שהגוף קורס, לא יכול לסבול זאת, ואפילו מת. כך אותו דבר בגוף הגשמי, הבשרי, ואותו דבר בגוף שהוא האנושות.

שגם אם נרצה להתרחק זה מזה, לא נוכל. כך מסיקים המדענים מתוך המחקרים שלהם. והקשר ההדדי הזה מאוד משפיע. אנחנו לא מודעים עדיין עד כמה שאנחנו משפיעים זה על זה במנטליות, בהרגלים, בחינוך, בתרבות, בעיקר בתעשייה ובכלל. ולצאת מזה אי אפשר. וכמו במערכת אינטגרלית או במערכת אנלוגית, שכל החלקים קשורים זה לזה, צריכים לנוע בצורה הדדית, וכל אחד צריך לדעת איך, אבל בהתאם לאחרים. למערכת כזאת אנחנו מתקדמים. זאת אומרת, עוד מעט נרגיש עד כמה אנחנו קשורים זה לזה סביב כל כדור הארץ.

אני כל הזמן נותן כדוגמה לכך, זוג שמתחילים מבעיות קטנות, מגיעים לשנאה הדדית ונמצאים עדיין בדירה אחת, לפני שנפרדים לגמרי. אז הקירות לוחצים מצד אחד, גם אצלנו כך, כדור הארץ קטן, מצד אחד, ומצד שני חייבים להתרחק, השנאה ממש מחייבת אותנו לברוח זה מזה. זוג צעיר יכולים להתרחק זה מזה, אבל אנחנו מכדור הארץ, לא נברח. וכאן הבעיה, שאנחנו לא יודעים איך להסתדר בינינו.

וזו באמת בעיה גדולה ביותר, שאנחנו רואים שאנחנו לא בנויים להיות יחד. ובפרט שעכשיו אנחנו מגיעים לכזה אגו, ואופי שלנו, ותכונות פנימיות, שאנחנו אפילו לא רוצים בבן זוג, אנחנו לא רוצים ילדים, האדם מרגיש את עצמו יותר ויותר לבד. ודווקא עם התגברות כוחות כאלו אנחנו צריכים להיות מחוברים. זה פלא, איך אפשר לעשות זאת?

אנחנו רואים שגם פוליטיקאים משתדלים להתחבר יחד. הם מתאספים בוועידות, G8 ו-G20. באים ראשי ממשלות ורוצים לדבר על הקשר ביניהם, איך לעשות את העולם יותר בטוח, יותר טוב, להימנע מצרות. הם גם פוחדים לאבד את הכיסאות, ועוד יותר מזה. אנחנו רואים מה קורה בזמן האחרון עם ראשי ממשלות או שליטים בכלל. שלא מסוגלים לעשות כלום, כמו שבאים כך הם הולכים, הם מדברים כמה ימים ועוזבים, ובזה הכול נגמר. זאת אומרת, לא יודעים מה לעשות.

אנחנו גם רואים שאנשי תעשייה, אנשי כלכלה, אנשי הבנק העולמי, כאלו שמחזיקים את כל העוצמה בעולם, גם הם לא יודעים מה לעשות. גם הם נמצאים כאילו בחוסר אונים, וקורים בעולם דברים שכאילו לא נמצאים בשליטתם. וכל זה מפני שהגענו לעולם אינטגרלי, שזו מערכת אנלוגית, שבה כל המערכות קשורות זו לזו, כמו גלגלי שיניים. ולא יכול להיות שאחד יזוז בלי להזיז את האחרים, וכולם מחייבים כל אחד ואחד לזוז.

אבל איך המערכת כולה עובדת אנחנו לא מרגישים, לא מבינים. הגענו למצב שאנחנו רואים שאנחנו נמצאים בתוך הטבע. וגם האקולוגיה משפיעה עלינו, גם היא סוגרת אותנו מכל הצדדים. ובגלל חוֹסר ההבנה איפה אנחנו נמצאים, אנחנו נמצאים ממש בחוסר אונים.

וכאן בא המדע ומסביר לנו בעצם איך המערכות האלו עובדות. שהן עובדות כך שכל חלק וחלק דואג לכל יתר החלקים, כמו שבגוף שלנו כל תא ותא דואג לכל יתר התאים, כל אבר יודע מה הוא צריך לעשות, והוא פועל לשלום כל הגוף, אף אחד לא פועל למען עצמו. כי למען עצמו הלב לא צריך להזרים דם לכל הגוף, וגם הריאות לא צריכות לעצמן את האוויר וכן הלאה. וכמו שאף איבר, כולל המוח, שהוא החשוב ביותר, לא פועל למען עצמו, כך גם אף אחד לא חי למען עצמו, אלא לשלום המערכת כולה.

וכך אנחנו צריכים בעצם להתקשר. אין ברירה, אבל בסופו של דבר אנחנו כבר הולכים לקראת זה, כל האבולוציה שלנו, וממש בשנים הקרובות. אנחנו רואים לפי הקצב שבו אנחנו מתפתחים בחברה האנושית. שאנחנו נצטרך להכיר את המערכות האלו, וכל אחד וכולם יחד וכל המדינות והעמים יצטרכו להכיר, איך הם נמצאים ועובדים בתוך המערכת הזאת בקשר הדדי, מה שנקרא "בערבות".

והדבר הזה הוא בלתי אפשרי, אם אנחנו לא נשנה את הטבע שלנו. זאת אומרת, כל בני האדם נמצאים עכשיו בעצם לפני מהפכה פנימית שלהם. כי עד היום, במשך כל אלפי השנים, התקדמנו בזה שהיה גדל בנו רצון לרכוש, לקבל, להתפתח, להרוויח, להצליח, לנצל את כל מה שאפשר, וכך לשלוט, להיות יותר ידוע, יותר יודע. והאגו שלנו היה דוחף אותנו כל פעם יותר ויותר. במשך החיים אדם גדל בזה שהאגו שלו כל הזמן גדל. ומדור לדור, כל דור זו קפיצת אגו, ולכן כל דור שונה מהדור הקודם. ובזה אנחנו שונים מהחיות.

ובסוף ההתפתחות האגואיסטית שלנו הגענו למצב של תסכולים, למשברים, לייאוש, של האדם מעצמו, מהמשפחה, מהילדים, מהחינוך, מהכול. למה? זה הסימן שהאגו שלנו הפסיק להתפתח. אנחנו כבר מיואשים. במשך אלפי שנים התקדמנו עוד ועוד והגענו לאיזו רוויה.

ועכשיו האגו שלנו, הטבע, נסגר. ואנחנו נעשינו מול הטבע, שהטבע סביבנו, ואנחנו בתוך הספרה הזאת, בתוך הכדור הזה של הטבע. הוא מציג את עצמו עכשיו כגלובלי, אינטגרלי, קשור, ואנחנו לא. יוצא שאנחנו נמצאים בניגוד, בקונפליקט, ובאמת במשבר גדול עם הטבע הכולל. האדם מגלה את עצמו עכשיו שהוא נמצא בניגוד לטבע, בניגוד לכל הכוחות שפועלים עלינו.

וזו בעצם הסיבה לכל המשברים ולחוסר ההצלחה שלנו. כי בעולם שלנו דומם, צומח וחי מתפתחים על ידי דחפים אינסטינקטיביים. יש בהם דחף, כמו שגם אנחנו התפתחנו בעצם כל הזמן, כל אלפי השנים, בדחף אינסטינקטיבי. הרצון היה גדל ואנחנו היינו רוצים לממש אותו. אבל אם לטבע, לדומם, צומח וחי יש תכנית חיים פנימית, לאדם לא, האדם נמצא תמיד בחיפוש, מה לעשות עם עצמו.

ועכשיו, כשהגענו לסוף ההתפתחות הקודמת, האגואיסטית, שכל אחד היה עושה מה שבא לו, ואנחנו נמצאים מול הטבע הכללי, ונסגרנו גם בינינו בצורה כללית, אנחנו צריכים לתקן את עצמנו. אנחנו צריכים לשנות את הטבע שלנו, להיות אינטגרליים, להיות גלובליים, להיות כמו שמוצג לפנינו עכשיו. יוצא שאם כל הזמן, במשך כל אלפי השנים, היינו באים ומשנים את הטבע, עכשיו הפוך, הטבע כאילו נעצר לפנינו, ומציג את עצמו כשלם, ואנחנו לא יכולים לעשות איתו כלום. אנחנו צריכים לשנות את עצמנו.

לכן יש הרבה מאוד מחקרים שאומרים שכל ההתפתחות הלאה תבוא רק מתוך האדם. אנחנו צריכים לשנות את עצמנו, להתחיל להתנהג בינינו כמו הטבע עצמו. ואז, כשניכנס להרמוניה, לאיזון עם הטבע, במידה שאנחנו ניכנס לאיזון איתו, אנחנו נרגיש גם שהעולם נרגע. שמפסיקה קודם כל הבעיה האקולוגית, כי ההתחממות וכל בעיות האקלים זו רק צורה חיצונית של המשבר האקולוגי. ובעצם כל המשברים שלנו, הכול תלוי באם אנחנו נשנה את עצמנו.

ואנחנו רואים עכשיו גם בהתנהגות העם. זאת אמנם תופעה חדשה, אבל מאוד אופיינית. שבני אדם בכל המדינות מתחילים פתאום להרגיש שהממשלה חלשה. היא לא מסוגלת לעבוד כמו קודם, היא לא מסוגלת לפתור את הבעיות. כל האנשים שחייבים לנהל אותנו, שנתַנו להם מנדט לנהל את המדינה ואת החיים שלנו, הם בקושי מחזיקים את עצמם ונמצאים בסכסוכים תמידיים ביניהם.

ולכן בכל המקומות, אנחנו רואים גם אצל השכנים שלנו, ועוד נראה את זה בקרוב גם באירופה, ובכל מקום בעולם, אנשים ירגישו שהם חייבים לצאת לרחובות ולהתחיל להתחבר ביניהם. ואז ירגישו שאם הם יתחברו, יהיה להם כוח. למה? כי בחיבור ביניהם הם דומים גם לטבע הגלובלי והמחובר.

ולכן יש בחיבור ביניהם מין כוח נוסף. לא סתם שהם רבים ומחוברים, אלא הם נמצאים עכשיו בהתאמה לטבע, ויש בזה כוח נוסף, "כולל". שאם הם מפגינים, ואפילו שיהיו אלו כמה סטודנטים כנגד הממשלה, שכביכול זו לא בעיה, אבל כבר מתעורר בעם, בקבוצה שמפגינה, כוח כזה, שהממשלה לא מסוגלת לעמוד נגדם.

וזה המיוחד בזמננו, שבסופו של דבר זה צריך לגרום לשינוי באדם, זאת אומרת, שאם אנחנו רוצים להשתנות, אנחנו צריכים להגיע למצב של ערבות בינינו, של קשר נכון בינינו, חיבור נכון. שעד כמה שאנחנו נמצא אותו, אז בהתאם לזה אנחנו נרגיש יותר מאושרים, נרגיש ביטחון ושגשוג בכל השטחים שאנחנו עוסקים בהם, גם בחינוך ילדים, גם בבריאות, גם בפרנסה, בכל דבר.

אחרת, אם נעשה בחברה שינויים, כמו שהסטודנטים רוצים, או כמו הרופאים או אלו שנלחמים על מחיר הקוטג', זה לא יעזור. לא שאני פוסל את המאבקים האלו, אלא שבסופו של דבר זה לא יעזור, כי גם לממשלה אין מאיפה לקחת כסף. צריכים להבין שאם לוקחים ממקום אחד, זה בא על חשבון משהו, והממשלה מספיק חזקה כדי לא לתת כלום. בסופו של דבר, זה מאותה הקופה שהמדינה מקבלת ואיכשהו מחלקת בין כולם. זה כמו במשפחה, אתה לא יכול לעשות מה שבא לך עם מה שאתה מרוויח, אי אפשר לממש איזו קפריזה שיש פתאום למישהו מבני המשפחה. אותו דבר גם כאן.

זאת אומרת, יש פיתרון אחד בלבד, להעלות את המערכות החברתיות שלנו לרמה אחרת, לרמת שגשוג, שממש יקבלו כוח נוסף, כוח התאמה לטבע. שנצליח לעבוד באיזון יחד עם הטבע, בהרמוניה, בהדדיות. זה בעצם מה שאנחנו צריכים להבין ולעשות.

לא באתי לדבר בפניכם כפוליטיקאי, כסוציולוג או כמדען, אלא מפני שבעצם אנחנו מממשים כאן את מה שכתוב כבר מזמן בתורה, בחכמת הקבלה. שכל ישראל ערבים זה לזה, שמתוך זה התחלנו כעם, מתוך זה חיינו כל הזמן, עד חורבן בין המקדש, וגם בגלות החזקנו זה בזה די בהדדיות ובחיבור ובתמיכה. חוץ מהזמנים האחרונים שהתחלנו כאן כאילו כמדינה, אבל אנחנו עדיין לא יכולים לבנות אותה כמו שצריך, כי בעצם זה עדיין קיבוץ גלויות. כשעד לפני כמאה שנה עוד היינו בגלות בצורה הרבה יותר מחוברת בינינו, בהדדיות גבוהה.

לכן אנחנו צריכים לחזור לאותו עיקרון. כי אם נגיע באמת ל"כל ישראל חברים", אז נגיע בדיוק לאותו תנאי, שאפילו הטבע, הטבע החיצון, מעמיד עכשיו בפני כל האנושות כתנאי הכרחי. בעצם עוד קודם היינו קיימים כך, פחות או יותר, וצריכים לחזור לזה, ואז באמת נרגיש עד כמה שאנחנו מצליחים.

אומר בעל הסולם במאמר "היחיד והאומה" כך: "ואנו דומים בזה לגל של אגוזים, המאוחדים לגוף אחד מבחוץ, על ידי שק העוטף ומאגד אותם. שמדת האיחוד ההוא אינה עושה אותם לגוף מלוכד. וכל תנודה קלה הנעשה על השק, מוליד בהם התרוצצות ופירודים זה מזה. ובאים על ידה בכל פעם לאיחודים ולצירופים חלקיים מחדש. וכל החיסרון הוא, מה שחסר להם הליכוד הטבעי מבפנים. וכל כוח איגודם הוא מתוך מקרה חיצוני. בענייננו אנו – דבר זה מכאיב מאד את הלב… והתקווה היחידה היא – לסדר לעצמנו חינוך באופן יסודי מחדש, לגלות ולהלהיב שוב את האהבה העמומה בנו".

אלפי שנים היינו קיימים לפי כלל ההדדיות, החיבור, אהבת הזולת, בתוך עם ישראל, בתוך החברה שלנו. היו הרבה מערכות של עזרה הדדית בתוך העם. אנחנו יכולים לקרוא על מה שהיה בזמן הגלות ומכל שכן בזמן ארץ ישראל שלפני הגלות. ואנחנו צריכים לחזור לזה.

אני לא מדבר על דת או על מצוות, אני מדבר על קשר הדדי, לבבי, שהיה קיים בתוך העם: "כל ישראל חברים", "ואהבת לרעך כמוך", "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך". ועכשיו לאט לאט זה הופך להיות חוק שהטבע מחייב אותנו להתנהג כך בכל החברה, בחברה העולמית, וזה לפי המחקרים. אתם יכולים להיכנס לאתר שלנו, ולקרוא על כך בבלוג שלי. אני אוסף שם את כל תוצאות המחקרים, תראו שזה כבר הופך להיות ממש כעובדה מדעית.

אומר בעל הסולם: "כל עוד שלא נגביה את מטרתנו מתוך החיים הגשמיים, לא תהיה לנו תקומה גשמית… כי אנו בני האידאה."

אנחנו צריכים להגיע לחיבור, ועל ידיו נפתור את הכול. אנחנו לא מבינים עד כמה משפיע על כל העולם מי שנמצא בהדדיות, במנגנון של עיגול כלפי העולם העגול. ואנחנו יכולים להיות המוצלחים יותר מכולם, כי יש בנו את הרצון לחיבור, הוא נמצא בשורש שלנו. מתוך זה נעשינו פעם לעם. כתוב שכולנו הסכמנו להיות "כאיש אחד בלב אחד" , ברצון אחד, מזה התחיל עַם ישראל. אז יש לנו את זה בשורשנו, ולכן יחסית קל לנו לחזור לכך יותר מכל יתר העמים. וזו גם הסיבה שאנחנו נמצאים בלחץ יותר מכולם, כי הטבע מחייב אותנו לקיים אותו החוק, ההדדיות, הערבות. נקווה שאנחנו נוכל לעשות זאת.

אני רואה התחלה טובה דווקא בכל התופעה שאנשים שיוצאים עכשיו לכיכרות, ומפגינים, וגם מדברים על החיבור, על הערבות. אם נגיע לחיבור, אנחנו נצליח בכל דבר, גם במה שהם דורשים, ועוד מעבר לזה.

אנחנו עוסקים בחכמת הקבלה כבר הרבה שנים, וחכמת הקבלה מדברת על כך בצורה חדה. ובעצם היא מתגלה, כדי לעזור לנו להגיע לחיבור בינינו, ובכך נפתור את כל הבעיות. וגם על הנושא הזה יש הרבה חומר באתרים שלנו באינטרנט ובערוץ 66.

שאלה: המין האנושי כל הזמן רק משמיד, מזהם, והגענו היום עד לתקופת האטום. כאשר בין האנושות עצמה אין שום חיי שלום, יש מלחמות, רצח. הבן אדם כאינדיבידואל זקוק לעזרה מאז לידתו, ולוחם כל ימי חייו לבריאותו ולקיומו, וכמעט שאין שום אושר. השאלה מה היה הצורך לבורא עולם ליצור את המין האנושי בכלל?

תשובה: הבורא הוא הטבע. א-להים בגימטרייה שווה הטבע. הטבע הכללי שאתה מתכוון אליו, נקרא ה"א-לוהים". אין יותר. וזה חוק. כמו שכתוב "חוק נתן ולא יעבור" , "אני ה-ו-י-ה לא שניתי" , וכן הלאה. זאת אומרת, אתה נמצא בתוך החוק, בתוך מערכת חוקים, אם תכיר אותם, ותעבוד לפיהם, תרוויח, אם לא תהיה מתאים לאותה מערכת חוקים, תפסיד. זה הכול.

וכמו שאתה אומר נכון, לא קיבלנו אף פעם יחס טוב, או יחס מועדף, ואתה גם לא יכול לתת לו שוחד, וכל הדברים שאתה עושה הם רק להרגעה עצמית, לא יותר. כמו למשל אם אתה תורם שקל לפני שאתה עולה לאוטובוס, כדי שהאוטובוס לא יתפוצץ.

זאת אומרת, אנחנו צריכים להבין שאנחנו נמצאים בתוך הטבע. וחכמת הקבלה היא מדע, היא חכמה. ולכן אנחנו צריכים להבין שא-לוהים הוא כוח עליון גלובלי, שמקיף ומנהל את כל העולם, וזה חוק. חכמת הקבלה סך הכול מסבירה לנו את החוק הזה. מי שמתקרב לזה, מכיר אותו יותר, ואז הוא רואה כל מה שקורה. אבל סתם לחשוב שיהיה לך טוב מאיזה בורא, שיעשה או לא יעשה, זו מחשבה של ילדים קטנים.

שאלה: אבל להביט על האנושות שהיא כל הזמן, לכל אורך ההיסטוריה, סבלה והשמידה יותר מאשר יצרה, זה משחק לא יפה.

תשובה: אתה צודק. אבל כדי להבין את כל המשחק אתה צריך לראות את הדרך כולה, ולהבין איך החוק הזה מוביל את כל ההתפתחות קדימה. עלינו להבין שהטבע, שהוא כל כך חכם, ברא אותנו מחלקים קטנים, מאטומים, דרך מולקולות, וברא דרך כל החלקים האלה את הגופים שלנו, ובתוך הגופים את עוצמת החכמה והכול. ופתאום כשאנחנו מגיעים לשיא ההתפתחות, הוא כאילו עוזב אותנו, ושישמידו את כל מה שנעשה. אנחנו צריכים להבין יותר את כל התהליך.

היום אנחנו נמצאים בשלב שאנחנו מסוגלים להבין. חכמת הקבלה מתגלה קודם כל לעם ישראל, ואחר כך לכל האנושות, כמו שכתוב "וכולם ידעו אותי למקטנם ועד גדלם" . ולכן, מי שלא מכיר ולא יודע, מדבר כמוך. ואתה צודק, כי כך אתה רואה. אבל צריכים להתרומם קצת, לראות את כל התהליך מההתחלה ועד הסוף. ניתן לראות ולהכיר אותו, לצאת למעלה מהזמן, ואז תראה שזה מחויב. זאת אומרת, באותם החוקים שאנחנו חיים, כשאחד אוכל את השני, והשלישי מרמה, והרביעי משחית, וכן הלאה, בתוך החוקים האלה יש באמת מטרה וצדק.

שאלה: קיבלתי הרגשה שאתה מנסה לשכנע אותי שאני מסכן, שיש לי המון בעיות, ואין לי יציאה. האם ההרגשה הזאת נכונה?

תשובה: קודם כל ההרגשה היא הרגשה, ואין מה לעשות. אם אתה מרגיש כך, אתה צודק. אני מסביר את המצב שקיים כעובדה בתוך החברה האנושית. זה לא אני קובע, אלא כמו שאמרתי, אתה יכול לחפש באינטרנט מאמרים של מדענים, סוציולוגים, כלכלנים, ואז תראה מה שהם אומרים. אי אפשר לעצום עיניים ולומר שאין משבר, שהכול בסדר, שאנחנו לא נמצאים בניגוד לטבע הגלובלי.

שאלה: אני הבנתי שא-לוהים ברא את האדם בצורה דומה לשלו, ואתה מנסה לשנות את הטבע של האדם. זאת אומרת שאתה עובד כאילו הפוך?

תשובה: נכון, נגד הא-לוהים. הבורא ברא אדם ישר והם עשו חשבונות רבים. אנחנו מקולקלים עכשיו. וכל הקלקולים שבנו הם מהא-לוהים, מכוח עליון, מהבורא. ואנחנו צריכים להפוך את כל הקלקולים שהוא עשה, לתכונות טובות.

כתוב, "בראתי יצר רע". זאת אומרת, את הרצון הרע ברא הבורא, וחוץ מזה לא ברא כלום, כך הוא אומר. "בראתי תורה תבלין", כי "המאור שבה מחזירו למוטב". זאת אומרת, הוא ברא את היצר רע, ברא אדם רע, ונתן לו ספר הוראות או כוחות, איך לתקן את עצמו בעצמו על ידי האור העליון, על ידי כוח עליון, על ידי כוח שנמצא בטבע. אבל הוא עצמו אומר שאנחנו רעים ממנו.

שאלה: הרבה אנשים לומדים היום קבלה, איפה שאני הולך אני נתקל באנשים שמכירים את ערוץ 66, רואים ערוץ 66, ובכל זאת אנחנו חווים יום יום את הקשיים של העולם כולו. אז איפה ההשפעה שלנו כלפי האנושות? אמרת פעם שלא כולם חייבים ללמוד קבלה.

תשובה: צריכים להבין שאנחנו נלחמים, עם הכוחות שלנו, בטבע שנברא מלמעלה. והתהליך הוא תהליך מאד איטי. אמנם הוא לא איטי, הוא דווקא מאד מהיר, אבל כלפי כל ההיסטוריה שלנו האגו שבנו מתפתח בערך בארבעים עד חמישים אלף השנה האחרונות. ואנחנו גילינו את חכמת הקבלה ויצאנו מתוך הקבוצה לכל העם רק לפני כחמש שנים.

עד אז היינו קיימים כקבוצה סגורה, שכמעט ולא ידעו עלינו. הדפסנו אמנם כמה ספרים, אבל ספרים כאלו שאנשים לא קונים אותם סתם. אז תוך חמש שנים אנחנו כבר מגיעים לעולם שמחפש ולא יודע מה קורה, לעם ישראל, כשבכל זאת יש שני ערוצים ואינטרנט ובתי "קבלה לעם" בכל מקום, ואנשים שומעים, ואנשים כבר יודעים מה היא תכלית הבריאה, ולמה אנחנו נמצאים בצורה כזאת, ואיך אנחנו מתקנים את עצמנו ומעלים את עצמנו לגובה הטבע הכללי, לגובה הבורא.

זאת אומרת, הגענו להישגים מאד גדולים. אני נמצא בחכמת הקבלה כמעט 40 שנה, ואני רואה התפתחות שלא תיאמן מיום ליום. אני נמצא בקשר עם המון מדענים בעולם, עם עוד מקובלים שלומדים, עם עוד חוגים, ובעיני זו מהירות נפלאה, לא חלמתי על זה. כשאני הייתי עובר שינויים, עברתי אותם בצורה הרבה יותר איטית. היום אדם מגיע ללמוד, ותוך זמן קצר, תוך מספר חודשים הוא כבר בעניינים, תוך כמה שנים הוא כבר משיג את מה שקודם היה צריך להשיג בעשרות שנים.

אז אתה צודק שהרבה אנשים לומדים, אבל זה עדיין לא מספיק, כי כדי לגרום להופעת כוח חיובי, קודם כל בעם ישראל ואחר כך בכל העולם, צריכה להיות מסה קריטית, שנקראת סאה. כשגם בכמות וגם באיכות הכוח הזה חייב להיות בהופעתו השלמה. אני חושב שאנחנו מתקדמים לזה, אבל עוד לא הגענו.

שאלה: שאלתי קשורה לאמרה של בעל הסולם "כל החכמות שבעולם כלולות חכמת הקבלה". אני לומד אתכם דרך הערוץ יותר משנה. אני מקהילה של דרוזים בעוספייה שעל הכרמל, ואני מכיר לפחות עוד שלוש חכמות אחרות, דרוזים, סופים, בודהיסטים, אני מחפש פה את שאר החכמות ולא מוצא. האם להערכתך יש מקום וזמן היום לרתום חכמות אחרות ושיטות אחרות לנסות לפתור את בעיות האדם והעולם?

תשובה: אני ביקרתי אצל כמה סופים גדולים בעולם, בדנמרק, באנגליה, בארצות הברית, אלו שברחו מהארצות שלהם, מפני שהם שנואים על הפונדמנטליסטים. מצאתי איתם ממש שפה משותפת ושיטה וגישה וחכמה, הכול. ואין שום הבדל, לא צריכים אפילו להגיע לפשרות, אלא ממש אותו דבר.

זו חכמה שמגיעה מאברהם לכל העולם. כמו שכתוב אברהם אבינו נתן בעצם מקור לכל הדתות והאמונות, ממנו זה בא, ולכן לכל השיטות האלו יש שורש אחד. אז אני לא יודע בדיוק על איזה ענף אתה מדבר, אבל ביסודם הסופים בטוח נמצאים באותה השיטה.

מה שאין כן, כתוב "כל החכמות שבעולם", זאת אומרת גם חכמות הפיסיקה והכימיה, על זה אני מדבר, על חכמות הטבע, המדעים, גם הן כלולות בחכמת הקבלה. כי בחכמת הקבלה יש בעצם עיקרון, איך עובדים שני כוחות שמנהלים את העולם, חיובי ושלילי, זה כנגד זה, והמסך, הכוח המקשר, ביניהם. זה מה שסך הכול מסבירה חכמת הקבלה. ולכן אם אתה לומד את העיקרון הזה, אז אתה רואה את כל ההשלכות שלו, גם בדומם, גם בצומח, גם בחי וגם באדם, בפסיכולוגיה שלו, בעולם הפנימי שלו.

זאת אומרת, חכמת הקבלה היא בעצם הפיזיקה של העולם הכללי, אתה יכול לקחת אותה ומתוכה לגשת לכל יתר הדברים. אנחנו חתכנו את הטבע לפרוסות, כאילו שיש בטבע כימיה, פיזיקה, ביולוגיה, זואולוגיה. אבל הטבע הוא כללי, אחד כולל, וכך מתייחסת חכמת הקבלה לטבע. יש לנו גם ספרים בערבית, ואם תקרא אותם, אתה תראה שבסופו של דבר הערכים הם אותם הערכים, ובעצם לא תמצא הבדלים.

שאלה: יש לי שאלה לגבי הציטטה "רק חכמת הקבלה מכוונת את האדם למטרת הבריאה". למה מופיעה המילה רק? למה הבלעדיות הזאת?

תשובה: זו לא בלעדיות, זה מפני שהיא מדברת על מטרת הבריאה. אנחנו צריכים רק להבין מאיפה באה חכמת הקבלה. גילה אותה אדם לפני חמשת אלפים שבע מאות שבעים שנה. מרגע שהוא גילה אותה הוא כתב ספר, "רזיאל המלאך", שאנחנו לומדים גם אותו, מרגע זה והלאה אנחנו סופרים את לוח הזמנים שלנו. והחכמה הזאת מסבירה לך אותו העולם הרוחני, העולם העליון, עולם של כוחות שמנהלים את העולם שלנו. ולכן כל מה שיש בעולם שלנו אלה תוצאות מהשכבה העליונה הזאת, שמקיפה את העולם שלנו ומנהלת אותו בכל רשת הכוחות.

ולכן עליך להכיר את רשת הכוחות, ללמוד אותו הכוח הכללי, איך הוא מנהל את העולם ומה החוקיות שלו. זה חוק, זה לא סתם ש"בא" למישהו משהו, אין אישיות כזאת. זה חוק, זה כוח, ואם אתה לומד אותו, אז אתה מבין בעצם את ההתנהגות, את הסיבות והתוצאות, בעצם את כל מה שקורה בעולם. לכן רק היא יכולה להסביר לך כל תופעה ותופעה.

וכל יתר המדעים כלולים בה, כי גם כל אחד מהם לוקח פרוסה מהטבע, ולפי הגובה של העולם הזה, רק שלפי חמשת חושים שלנו.

שאלה: התחלתי לראות את ערוץ 66, כי מצאתי הרבה דמיון וקווים משותפים למדיטציה טרנסנדנטלית, שאני מתרגל כמעט שנה. זה תענוג לשמוע את ההקבלה הזאת. אתה מניח דברים ואתה רואה שהם מאד דומים. שמעתי שאתה לא שולל, אבל אומר שחסר משהו במדיטציות או בניו אייג'. האם תרגול של מדיטציה טרנסנדנטלית יכול להביא תוצאות בדומה לקבלה?

תשובה: אף פעם לא. מפני שהאדם לא יכול להוציא שום דבר מתוך המוח שלו, המוח שלנו הוא בהמה, כמו הגוף שלנו, ואתה לא יכול להוציא ממנו כלום, חוץ מדמיונות בהמיים. פשוט מאד.

על סמך מה אתה עובד עם הדמיון שלך? למה אתה חושב שכשאתה מדמיין משהו, אתה מגיע בזה לשכבות עליונות של מודעות? לכן אני לא מחזיק מאף שיטה כזאת, כולל הדתות.

שאלה: מה אני צריכה לעשות, כדי להגיע להרמוניה עם הטבע, להרמוניה עם האנושות, לכל ישראל חברים? גם אני מתרגלת מדיטציות וגם אני מנסה להביא אהבה לעולם. מה עלי לעשות בצורה פשוטה לפי הקבלה?

תשובה: בהתחלה רק ללמוד. ללמוד על הטבע שלנו, בעיקר על תפיסת המציאות, איך אנחנו תופסים את המציאות, מה קורה כאן. למה אני רואה את המציאות בצורה כזאת, למה המציאות הזאת נמצאת בי ולא בחוץ, מה זה מבחוץ, האם מחוץ לי קורה משהו ונמצא? איך אני משנה את עצמי, כדי לראות את המציאות בצורה אמתית, לראות כוחות שפועלים סביבי, ואיך שהם מסדרים לי את הצורה הזאת של המציאות שאני תופס אותה כך. ואיך אני בשינוי עצמי מגיע לזה שחוץ מהעולם הזה אני רואה את המציאות בצורה שלמה ונצחית.

אני חייב, כמו שכתוב "עולמך תראה בחייך". כל מי שנמצא כאן, כולל האדם המבוגר ביותר, יש לו אפשרות, הזדמנות להגיע בחיים האלו לחיים נצחיים. הכול תלוי בו, אם הוא כבר שומע, זה כבר מגיע לו. אז אני חייב פשוט להשקיע את עצמי, כדי להגיע למצב שאני מביא את עצמי לדרגה נצחית ושלמה.

שאלה: במה נהיה ערבים זה לזה ומה יחבר בינינו?

תשובה: אנחנו ערבים זה לזה, כמו תאים בגוף. מיום ליום התלות ההדדית בין כולם מתגלה יותר ויותר. מתגלה שהעולם גלובלי, ודרך חמישה אנשים כל אחד קשור עם כולם, מה שנקרא "אפקט הפרפר", ועוד כל מיני כאלו. וזה אומר שכולנו נמצאים במערכת אחת. מערכת הקשר הזה בינינו מתגלה יותר ויותר מיום ליום, ואנחנו מרגישים את עצמנו קשורים יותר ויותר. אם אנחנו לא מתאימים, אם אנחנו לא נמצאים בקשר טוב בינינו, אנחנו סובלים. והתוצאה לכך שאנחנו לא מתאימים לקשר שמתגלה מורגשת אצלנו כמשבר, אנחנו קוראים לזה "משבר" בכל מה שאנחנו נמצאים.

השאלה, איך אנחנו יכולים לממש את זה? נשאר לנו רק דבר אחד, אנחנו צריכים להשתנות. והשינוי לטובה אחד לשני יגרום לשינוי בתוך הקשר ההכרחי, שאני לא עשיתי אותו, אלא הוא התגלה. נניח שאני תלוי בכם, אז כדאי לי להיות איתכם בקשרים טובים, אחרת איך אני שומר על זה שיהיה לי טוב? רק בתנאי שכולם יחשבו עלי טוב, אחרת אין לי ברירה, כי כל אחד בעצם קובע מה קורה עם כל אחד. לכן הערבות ההדדית הזאת מאוד קשה, מאוד מחייבת.

ואז השאלה היא על ידי מה אנחנו יכולים לתקן את עצמנו. איך אנחנו יכולים להעלות את עצמנו לקשר הזה, הרי האגו נמצא בנו. כתוב, "בראתי יצר רע" . הרע שלנו בא מהטבע מלכתחילה, ואנחנו נמצאים בשנאה זה לזה, זה עוד יתגלה, כי אנחנו בכל זאת עוד מתקדמים, מתפתחים. לצורך זה יש שיטה שנמצאת בעולם הזה, היא נקראת "חכמת הקבלה".

זה באמת מאוד פשוט, שאנחנו בינינו צריכים להגיע לקשר הנכון, על ידי לימוד ושימוש, כשמתחילים ללמוד, מתחילים להשתנות. יותר ויותר מתחילים לשמוע דברים חדשים, אחר כך מתחילים להסכים איתם, לא להסכים, מבררים את הדברים, אבל בינתיים משתנים, זה העיקר.

לא חכמה שאנחנו ממלאים את ראשנו, אלא שאנחנו מתחילים להרגיש מבפנים שאנחנו מקבלים חושים חדשים. והחושים האלו, ההתפעלויות, ההתקשרויות, ההרגשות, התכונות, כשהם מתגלים, הם עוזרים לנו להיות יותר בקשר. ואם לא כל כך בקשר עדיין, אז לפחות להבין באיזה אי קשר אנחנו נמצאים. זה כבר גילוי הרע, חוסר הקומוניקציה בינינו. ולכן יש ממש הוראה ברורה איך לעשות זאת.

שאלה: מה יש לך להגיד לאנשים שלומדים קבלה שרוצים ללמוד באוניברסיטה, אבל לא מרגישים שזה מביא לשום דבר רוחני?

תשובה: ודאי שבאוניברסיטה אין שום דבר רוחני, אבל צריכים ללמוד.

שאלה: בן זוג שלי לומד באוניברסיטה, אבל אין לו כוח ללמוד, כי מעניינים אותו רק דברים שקשורים לרוחניות. מה אני יכולה להגיד לו, כדי לגרום לו לרצות ללמוד?

תשובה: אצל התלמידים שלי וגם אצלי גדלים הרבה ילדים, ואני דוחף את כולם ללמוד. בת אחת שלי היא דוקטור בגנטיקה, בביולוגיה, והבת השנייה גמרה פילוסופיה וקבלה והתחילה לכתוב דוקטורט. יש לנו תלמידים שכותבים דוקטורט, ואני דוחף אותם. במיוחד אם אני רואה שהילד מתאים, אני דוחף אותו לחינוך, זאת אומרת לאוניברסיטה. כי חכמת הקבלה קרובה לחינוך, היא באה לחנך את העם. אנחנו דוחפים כל אחד ואחד לרכוש מקצוע. גם אם אדם לא רוצה ללמוד באוניברסיטה, הוא יכול ללכת לאיזה קורס, וכשיגמור אותו יהיה לו ממה להתפרנס. זאת חובה. כולנו בקבוצה לוחצים על הילדים שיעשו את זה.

יש לנו עכשיו הזדמנות עם האוניברסיטה הפתוחה. אנחנו נמצאים בהידברות עם האוניברסיטה הפתוחה, שילדים שלנו ייכנסו לאוניברסיטה הפתוחה, כבר מגיל 14, עוד לפני שהם מסיימים את הלימודים בתיכון, ויחד עם תעודת הגמר של בית הספר יהיה להם גם תואר ראשון. עד כדי כך חינוך ולימוד בכלל הוא מאוד מכובד בעיניי.

שאלה: יש היום הרבה חברות שנקלעו לקשיים כלכליים והן על סף סגירה. אילו פעולות הן יכולות לעשות כדי להחזיק מעמד, להתכלל עם החוק הגלובלי?

תשובה: חכמת הקבלה לא באה כדי לשפר את המצב של החברות הנכשלות, והיא לא יכולה לתת פיתרון אישי מיידי גם לאדם הפרטי, כי אנחנו תלויים זה בזה.

ומה אפשר לעשות עם חברה פרטית, אגואיסטית, שהייתה מצליחה ומרוויחה, ועכשיו היא לא כל כך מצליחה, ורוצה להרוויח יותר? אנחנו לא מחלקים ברכות ולא סגולות, ודרך אגב, לא מקבלים על זה שום תשלום. אין לנו חוטים אדומים, כמו שאני רואה כאן אצל כמה אנשים, אנחנו לא מוכרים אותם. בקיצור, חכמת הקבלה מלמדת את האדם את חוקי הטבע, חוקי הבריאה, וכך זה היה תמיד. ואין לה מה למכור לאדם, חוץ מהתהליך שהוא רוצה לעבור, כדי להשתנות, ובהשתוות שלו עם הטבע, עם הסביבה, הוא ירוויח באותה החברה.

מה אני יכול לעזור? אני ממליץ שכל העובדים של אותה החברה יתחילו ללמוד, לפחות שעה ביום. לאו דווקא חכמת הקבלה, אלא איך להיות מחוברים יותר טוב זה עם זה. איך להיות יותר חברים, איך להיות יותר קרובים זה לזה, בצורה יפה, טובה. אם הם ישנו את האווירה הכללית בחברה, בטוח שהיא תצא מהנפילה. ומה ללמוד? אני מוכן לעזור בנושא. בחינם.

שאלה: הקשבתי למה שאתה מסביר ברמה קולקטיבית של היעדר אושר, סוג מסוים של חוסר ביטחון חברתי, חוסר הרמוניה עם האדם ועם הטבע, לַמה דווקא עכשיו?

תשובה: מפני שהאגו שלנו נסגר. אנחנו התקדמנו בצורה לינארית, כל הזמן האגו שלנו גדל וגדל, עד שלפני כמה עשרות שנים התחלנו להגיע לרוויה. אנשים התחילו להיכנס לסמים, לאלכוהוליזם, לשבירה, לחוסר אונים, לאי איכפתיות. אנשים התחילו להתעייף מהחיים, יש משבר בחינוך, במשפחה, היום כבר לא רוצים להתחתן, יותר מחמישים אחוז לא רוצים להיכנס בכלל לקשר כזה, וכן הלאה. ואלה סימנים, לא אני אומר זאת, אלא מדענים אומרים בהתייחס לכל מיני סטטיסטיקות, אלה סימנים שהאגו שלנו לא גדל יותר, לא נותן לנו לאן להתקדם עוד. אנחנו מיצינו את העולם הזה.

שאלה: מה חוסם את הגדילה?

תשובה: האינטגרליות הזאת. שהוא מגיע לרוויה ונעשה גלובלי, ואנחנו פתאום מרגישים קשורים זה לזה. והבעיה שלנו עכשיו היא להתפתח בקשר הגלובלי. אתה רוצה ללכת הלאה, בבקשה, יש לפניך התפתחות נפלאה, באמת נפלאה. רק בהידוק, בקשר, את כל הקשר הרע הזה תהפוך לטוב.

שאלה: יש פה קונפליקט, כי מצד אחד אתה מדבר על חברותא, ומצד שני אתה אומר, שהיא חוסמת אותך מלהתפתח ברמה העצמית, ברמה מסוימת.

תשובה: לא, תתפתחי ברמה עצמית, אישית, בקשר לאחרים. קודם התפתחת כלפי האחרים, כדי לנצל אותם, כמה שאפשר לתפוס. עכשיו ההיפך, עכשיו ההתפתחות שלך היא פנימית. קודם פשוט ניסית לממש את האגו שלך כל הזמן, עכשיו לא, עכשיו ההיפך, את צריכה להפוך את האגו ליחס טוב.

זו אכן בעיה, אבל בזה אנחנו מרוויחים עולם עליון. אנחנו מגיעים אז למעלה מהעולם שלנו, לתפוס אותו עולם הכוחות, אותו עולם שלמעלה מהזמן, למעלה מהטבע, למעלה מהגוף הגשמי הזה, הבהמי בעצם. כי זאת בהמה, זאת דרגת חי. ובזה שאני מתעלה, כאילו יוצא מעצמי, מהאגו שלי החוצה, אז אני נעשה אדם, ומתחיל להרגיש את המציאות שהיא מחוץ לי, מעלי. ואז אני מרגיש את עצמי נמצא וזורם בחיים נצחיים. הגוף נשאר וקיים גם האני, שתי רמות.

שאלה: הרמב"ם מדבר על מגבלות התבונה שלנו. זה לא יכול להיות גורם מפריע ביכולת שלי?

תשובה: לא, אנחנו מקבלים תפיסה עליונה, אין בעיה. אנחנו מקבלים חושים חדשים. כי סך הכול מה שאנחנו מרגישים בנו עכשיו, שאנחנו יכולים לספוג בנו, נקרא "העולם הזה". יותר מזה אנחנו לא יכולים להרגיש.

עולם הכוחות, מה שמנהל אותנו לפני החיים, אחרי המוות, כל הסיבתיות, כל מה שקורה כאן ועכשיו, את זה אנחנו יכולים לגלות, אם נצא מחוץ לנו. אם נקבל חוש, שהוא לא אגואיסטי, רק מה שמרגיש בתוכו, מבין, וזה שלו. אלא אם אני מתחיל להרגיש מחוץ לי, אז אני תופס את המציאות העליונה. אז הכלל "ואהבת לרעך כמוך", תצא מעצמך, זה לא כדי שאני אצטרך לשרת את האחרים או לעשות משהו, אלא דווקא כדי להוציא אותי מהסגירות הפנימית הזאת לאין גבול.

שאלה: רציתי לשאול לגבי אנשים שלא עוסקים בקבלה, אבל הם ממש נקיים. מה צריכים לעשות האנשים האלה? הם צריכים לבוא לקבלה?

תשובה: אם אני מסתכל על העולם, אני רואה שרוב האנושות זה לא טוב ולא רע, הם חיים בצורה רגועה מאוד. מה לעשות איתם? לא לעשות כלום. אבל אם אדם מרגיש שרע לו, ומתחיל לשאול מאיפה ומה, אז הוא מגיע בסופו של דבר לשאלות, למרירות, וזה מביא אותו לחיפוש הפיתרון.

אם טוב לאדם, או שהוא יכול להתחמק מזה, שיתחמק. "אין כפייה ברוחניות", אנחנו לא מגיעים ולא לוחצים על אף אחד. אנחנו לא מושכים, יש כניסה ויציאה חופשית, גם בכל בתי "קבלה לעם", גם בערוץ הטלוויזיה, משתדלים להביא הכול בחינם לאדם, לכל אחד ואחד. זה עולה לנו, דרך אגב, המון כסף, אבל מי שצופה, צופה, ומי שלא, לא. אנחנו לא רושמים באף פנקס, אלא כל אחד משתתף לפי כמה שהוא מתחיל להרגיש שכדאי לו. ולכן אני לא ממליץ לאנשים האלה כלום.

יש לי תלמידים מכל הארצות. זאת אומרת אין מקום בעולם שאין בו קבוצות, בכל מדינה ומדינה. וגם עכשיו רואים אותנו מעל מאה מדינות. ולכן בכל מקום ומקום שאדם מרגיש שחסר לו יש קבוצה.

אנחנו צריכים להבין, שהעולם שלנו זה בעצם לא מה שאנחנו מרגישים, אלא זה מרחב שבו נמצא כוח, רשת כוחות. וברשת הכוחות האלו אנחנו נמצאים כמטענים חשמליים. ואנחנו בהתאם לרשת הכוחות, לשדה הכוח הזה, זזים בו כל הזמן לפי הפוטנציאל שלנו, לפי היחס שלנו כלפי השדה הכללי הזה. אם אדם מתחיל לקבל שאלות מבפנים, הוא מתחיל לזוז בתוך השדה הזה עד מקום האיזון שלו עם השדה. זה החוק. כמו בפיזיקה, אלה ממש אותם החוקים.

לכן אדם יכול להיות, למשל בצ'ילה, ששם יש לנו קבוצות גדולות, ופתאום הוא מתחיל לקבל איזה רצון. הוא נכנס דווקא לאתר שלנו בספרדית ומוצא אותנו ומתחיל ללמוד. למה? כי היחס שלו בסך הכול בשדה הכוח הזה, הביא אותו למגע איתנו בצורה כזאת, שהוא מרגיש שבזה הוא הכי קרוב לאיזון שלו. וכך כל אחד ואחד. איך כולכם מצאתם אותנו? או איך אנחנו מוצאים כל דבר בחיים? זה לפי חוש פנימי, לפי המקום שבו אני יכול לקבל איזו הזנה.

אבל אין כפייה. מי שרוצה, כן, ומי שלא רוצה, לא. ולכן כל האנשים בעולם, שאתה אומר שהם חיים עדיין כמו צמחים, אין להם שום דבר מיום ליום, הם גם יגיעו להתפתחות כזאת שיהיה להם רע לצערנו. והם ישאלו את עצמם, בשביל מה ולמה ומאיפה הרע הזה, ואז יגלו נחיצות לענות לעצמם, ויגלו את השיטה.

שאלה: לא אמרתי שטוב להם, דווקא ההפך, שמעתי שהם עברו חיים קשים. ואני מבין שזה החיים שעשו אותם כאלה, ולא שהם רעים, הם דווקא טובים ומסבירים.

תשובה: כן, אבל הם בכל זאת עדיין לא הגיעו למצב שזה הכרחי, שזה נחוץ להם.

שאלה: דיברת היום על התלות ההדדית בין אנשים, על היקום והטבע והא-להים בעצם כסט של חוקים, אבל דיברת בעיניי ברמה של "יש". אז יש חוקים, יש תלויות. לשלול את זה, בטוח אי אפשר. האם תוכל לתת איזו דוגמה מה היא אותה התלות, או מה הוא אותו החוק שלא נמצא במדעים כמו מתמטיקה, פיסיקה, פסיכולוגיה, אלא נמצא בחכמת הקבלה, אבל הוא בהגדרת החוק שמה שאני מכיר למיטב הבנתי, כמו בפיזיקה, משהו שניתן לבדוק בעזרת ניסוי שמראה את ההשפעה של החוק ושניתן לשחזר את הניסוי, לקבל תמיד אותה תוצאה.

תשובה: הבעיה שלנו שהמדענים הם גם אגואיסטים, זה ברור, הם בני אדם, ולכן מה שהם פותחים ומגלים בטבע, הם מגלים רק את מה שאפשר לתפוס באגו, בצורה סגולית, אישית, רק מה שהאגו תופס. זאת אומרת, אני לא יכול לראות תופעות מחוץ לי, אם אני לא נמצא איתם בהומיאוסטזיס. כמו מקלט רדיו, שיכול לקלוט רק אותו גל שהוא מייצר בפנים וכך בהשוואה הזו הוא תופס את הגל החיצוני.

אותו דבר אני. אני תופס חלק קטן מאוד מהטבע, מוגבל מאוד, מסך הכול התוצאות, התופעות. והתופעות האלה, כשהן עוברות עלי ואני קולט ומרגיש אותן, הן עוברות דרך האגו שלי, ובצורה כזאת אני מגלה. זאת אומרת, אני לא מגלה את הטבע האמיתי, אלא אני מגלה את מה שאני בתוך הכלי שלי מגלה, בתוך הגלאי שלי, חושים שלי.

מה שאין כן אם אני אשתנה, במקום אינדיבידואליסטי, אגואיסטי, אהיה גלובלי, אינטגרלי, בהשפעה במקום בקבלה, באהבה במקום בשנאה, אז אני לא אברר את כל המציאות דרך המסננת האגואיסטית שלי, ואני אקבל אותה כמו שהיא.

אני אקבל את העולם כמו שהוא, בלי ההפרעה מהטבע שלי. זאת בדיוק חכמת הקבלה. שאתה מעלה את עצמך מעל ההפרעות של הטבע שלך, ובודק וחוקר את הטבע כמו שהוא בעצמו.

שאלה: המוח של האדם הוא כמו הגוף שלו, הוא בהמה, ואי אפשר להסיק ממנו שום תובנה בעזרת חמשת החושים. אם כך מהו מקור חכמת הקבלה של אותם מקובלים, מאיפה הם קיבלו את החוכמה הזו אם לא בעזרת חמשת החושים?

תשובה: "אין לו לדיין, אלא מה שעיניו רואות", בצורה מדעית ולא דמיונית. אם אני נמצא בחמישה חושים שלי, ראייה, שמיעה, טעם, ריח, מישוש, על ידי זה אני חוקר את העולם. מה שנכנס לתוך החושים שלי, זה בסופו של דבר מה שאני מרגיש, הסיכום שלהם אצלי במוח זו תמונת העולם, ואותה תמונה אני חוקר, אין לי יותר מזה. מה שלא נכנס דרך החושים שלי אני צריך להרחיב, לשים תוספת מכשירים ולהרחיב את התחום של כל חוש וחוש, כי אין לי יותר כלום, זה מה שאני יודע. ואז בא המדע. הבעיה שלנו שאנחנו נכנסים עכשיו למשבר במדע, למה? כי מיצינו את הכול. כך חושבים מדענים מובילים בעולם, שאני נמצא בקשר טוב איתם.

אבל לָמה? מאותו החוק האגואיסטי, שהאגו שלנו גדַל ויותר לא מתפתח, ונעשה גלובלי. אם המדענים האלה לא יתפתחו בצורה גלובלית, הם לא יצליחו לחקור יותר את העולם. אין יותר. אנחנו סך הכול חוקרים את מה שקורה בתוך הרצון שלנו. האדם זה רצון, והחיפוש שלו הוא רק את מה שחסר לו, הרצוי. מתוך זה הוא מתפתח. המוח שלנו גדל רק ליד הרצון. אם יש ברצון משהו, אז המוח מתפתח איך להשיג את מה שאני רוצה, להשיג את הרצוי. אם אני לא רוצה כלום, המוח לא יתפתח.

לכן אם נותנים מכות, אדם מתחיל להיות יותר חכם. לָמה? הוא רוצה להיפטר מהמכות, זה ברור. המוח שלנו הוא בהמה, כמו שהרצונות שלנו הם בהמיים.

שאלה: מאיפה באה חכמת הקבלה?

תשובה: חכמת הקבלה באה מזה שאדם מתעלה מעל האגו שלו, לא קולט בתוך האגו שלו, אלא יש תרגילים, שעל ידי התרגילים האלו הוא מתעלה מעל האגו שלו ומתחיל להרגיש מחוץ לאגו.

איך הוא עושה זאת? פשוט מאוד: כתוב, "ואהבת לרעך כמוך". מביאים אותך לקבוצה ואומרים, אתה רוצה לפתח חוש נוסף, חוש שאתה תרגיש מחוץ לך, חוץ מחמשת החושים שדרכם אתה מרגיש משהו? תעשה תרגילים עם הסביבה, על ידי זה תתחיל לפתח את החוש החיצון הזה, איך להרגיש קודם כל את הזולת.

וכשתתחיל להרגיש את הזולת, אתה תתחיל להרגיש את מה שנמצא מחוץ לך, ואז תתחיל להרגיש דרך זה. הזולת הזה הוא כמו אנטנה, דרך הקבוצה אתה תתחיל לקלוט את מה שקורה בכלל בכל המציאות, שאף פעם לא הרגשת את זה בחוש האגואיסטי שלך. וזהו.

שאלה: אם כך מה שמאפשר לי בעצם לצאת מעבר לאותם חמשת החושים זה אנשים אחרים. כי אם אני אהיה לבד, בסביבה שאין בה אנשים, אז בחיים אני לא אוכל לצאת מחמשת החושים. אבל ברגע שיש לידי עוד אנשים, אז יש לי עוד ערוץ של אנשים אחרים שאני יכול להרגיש אותם, להבין אותם, ולקבל אותם.

תשובה: כן, לכן כתוב "או חברותא או מיתותא". בלי קבוצה אי אפשר. לכן "כל ישראל חברים". לכן אם אתם מתחברים ביניכם, להיות כאיש אחד בלב אחד, אתם מצליחים. ואם לא, כאן יהיה מקום קבורתכם, אין בשביל מה לחיות.

שאלה: אני נמצא בקבוצת חיפה כבר כמה חודשים, ואנחנו נמצאים כחודש לפני כנס באכזיב שאנחנו בהכנות אליו. ורציתי לשאול, אנחנו בסימן ערבות היום, מה אנחנו יכולים לעשות בהכנות שלנו לקראת הכנס, כדי לחזק את הערבות בינינו, וגם להוציא אותה החוצה?

תשובה: אני מתבייש להגיד שאני שומע כמה פעמים בימים האחרונים על הכנס באכזיב, ואני עוד לא יודע מה לענות. אתם צריכים לדאוג לזה, ואני אדאג אחר כך. אני יוצא בשבוע הבא לגרמניה, יש לי שם כנס גדול מאוד של כאלו שעוסקים במדיטציה, אנשים שמחפשים רוחניות. אבל רציניים, הם גם היו אצלנו, קבוצה של כארבעים אנשים רציניים מאוד. אז אני נוסע לצפון גרמניה, ליד ברמן, יש לי שם יומיים לעבוד איתם מהבוקר עד הלילה. יום אחד אני, ויום שני החברים שלנו מברלין ומווינה. הם יהיו ארבעה ימים בעבודה ממש רצינית מהבוקר עד הלילה. יש להם קייטנה גדולה, בהשתתפות של כאלף שבע מאות איש.

ואחר כך, בתחילת ספטמבר, אני יוצא לכנס בטורונטו, אחר כך בניו יורק, ואחר כך במיאמי. אז אני לא יכול להתבלבל, הראש שלי קטן, אני חייב להגיע לשם, ואז להתחיל לעבוד איתם יחד, אני חייב להתחבר איתם, אני חייב להיות איתם ממש באותן פעימות לב. ולכן אני לא יכול עכשיו לחשוב על אכזיב. אתם כן, אבל אני עוד לא.

זה בעצם דומה מאוד, אבל בכל זאת יש שוני גדול בכל קבוצה.

שאלה: אתה מדבר על השינוי של האדם, על החברות של האדם. לפי מה שאני מבינה, אנחנו יודעים שכבר היה הרעיון הזה. במהפכה בברית המועצות, ולדימיר לנין דיבר על השינוי של האדם. גם שם היה אדם לאדם חבר, ידיד, אח. ומה שיצא אנחנו יודעים.

תשובה: לא רק לנין, גם כל הקיבוצים כאן בארץ, לא חסרות דוגמאות של כישלונות בדברים כאלה.

חכמת הקבלה הייתה נסתרת כל ההיסטוריה, לָמה? היא חיכתה עד שהעולם יהיה גלובלי. עד שהקשר בינינו יתגלה כקשר שאין לנו לאן לברוח ממנו. עד שיתגלה הקשר שלנו לטבע הכללי, שאנחנו נמצאים ברשת אחת עם האקולוגיה, עם כל הבעיות האלו, עם הגלובליות, ולא יכולים לברוח מזה.

ואז מגיעה חכמת הקבלה ואומרת, לא לעשות שינויים בחברה כמו שעושה ממשלה מלמעלה, אלא לחנך את העם, לשנות את האדם מלמטה. וכל עוד האדם לא משתנה לא לבנות שום דבר. ממה נבנֶה, מאגואיסטים? הרי מהאגואיסטים בנינו את המשטר ברוסיה או את הקיבוצים בארץ. אז כל עוד כדאי להם, טוב להם, זה מחזיק. ואם לא, אז לא.

גם מרקס היה נגד כל הדברים האלו, הוא לא אמר שרוסיה מסוגלת בכלל לדברים כאלה. הוא אמר גם קודם, ובעל הסולם אומר את זה בעיתון "האומה", שקודם אנחנו צריכים שינוי באדם, שהאדם יהיה אינטגרלי, אז אפשר יהיה להרכיב מהם רשת נכונה, ולא שיבוא הק.ג.ב. וילחץ על כל אחד ואחד שיהיו חברים. איך אפשר לחייב באהבה בכוח?

לכן כאן אנחנו מחויבים כך לעשות. לָמה? הטבע מחייב. וגם כשאנחנו מגיעים ומסבירים לאדם, אנחנו מסבירים את זה במילים רכות, "אתה רוצה – כן, לא רוצה – לא", זהו.

שאלה: אני לא רואה איך אנחנו ממשיכים לגדול עם מה שאנחנו יודעים דרך המדע, הרי כל המצאה, כמו שיש בה משהו טוב, חיובי, שתורם לעולם, היא גם מביאה דבר הרסני, קשה מאוד לעולם שלנו?

תשובה: כי אגואיסטים משתמשים בכל האפשרויות כמו אינטרנט והכול, ולכן זה הרסני. בנוסף לכך חינוך צריכים להתחיל מגיל כמה שיותר מוקדם, ולעשות כמו שפעם היה, שהיו מחנכים את הילדים הקטנים כבר ליחס יפה ונכון זה לזה. אנחנו משתדלים לעשות זאת, אנחנו מוציאים הרבה ספרים בחינוך ילדים, איך אנחנו יכולים לתת להם מהילדות הסתכלות על העולם כעולם גלובלי, עגול, שאם הם גדלים בצורה כזאת, הם יכולים להסתדר יותר טוב בעולם.

אם אני בא היום לחברה, אני לא אצליח בעסקים שלי עם עוד חברות בעולם, אם לא אקח בחשבון את כל העולם. כך זה עם העולם הגלובלי, וכעת זה מתגלה יותר ויותר.

לכן יש משבר, לכן מפסיקים להצליח. אבל אני לא מסוגל לקחת בחשבון את כל התמונה הזאת. אני צריך להיות קשור בעצמי עם כולם, שזה יהיה ברור לי מתוך הטבע שלי, לא לפי החשבונות, ולא לפי כל מיני ידיעות חיצוניות, אני צריך להיות בזה בעצמי.

לכן כל אדם ואדם, אם הוא רוצה להצליח בחיים, הוא יצטרך עוד מעט להיות ממש בחיבור עם הטבע. כך אנחנו מגלים.

שאלה: אותו מדען, רופא, חוקר, שמביא תרופות להארכת חיים, לעזור לאנשים מבוגרים שיחיו יותר, מביא גם לבעיה מאוד גדולה של איכות החיים לאנושות.

תשובה: אנחנו צריכים בכל זאת לחשוב איך לעשות כמה שיותר טוב לבני אדם. כל עוד לא נתקן את עצמנו, אנחנו צריכים להמשיך כרגיל בחיים. ולאט לאט, בצורה טבעית, מקשרים אגואיסטיים, מהסתכלות אגואיסטית, נעבור לחיים אחרים. אנחנו לא נקבע חוקים חדשים בזה, אלא נתקדם בהתאם לשינוי שבנו.

חכמת הקבלה אומרת לא לעשות שום שינוי דרסטי, מלאכותי, אלא האדם משתנה, ואדם שמשתנה הוא משנה את העולם שלו. ולכן אין כאן כפייה, אין צעדים חדים. אני לא עושה ביקורת על כלום. אני מסתכל רק על דבר אחד, בכמה אפשר לעזור לבני האדם להשתנות לקשר הדדי. זה הפיתרון.

שאלה: איך אנחנו פותרים את זה, שעל יד כל דבר מעולה יש הרבה קושי באנושות?

תשובה: אנחנו מסתדרים עם כל מדע, ומגיעים על פני כל המדעים רק לפיתרון אחד, חינוך האדם. אין לי שום בעיה, כל היתר שיתפתח איך שבא להם, כי בכל ההתפתחויות האלו הם יגלו רק סוף וכישלון.

ובינתיים האדם מתפתח בחיבור עם האחרים, ולזה אני מצפה.

שום דבר לא מביא להצלחה, אלא ההתאמה לאותה מערכת הטבע שמתגלה עכשיו, שזה איחוד, חיבור, מערכת אינטגרלית וגלובלית. ולכן כל חברה וכל דבר שאנחנו נמצאים ורוצים לממש כדאי שיהיה קשור לזה. אם אלו שרוצים דיור, או אלו שדורשים להוריד את מחיר הקוטג', או הרופאים, יקְשרו את כל הדרישות שלהם לחיבור עם כולם, הם יצליחו. ואם לא, אם ידאגו רק לעצמם, הם לא יצליחו.

אז נקווה שעל ידי החיבור נגיע ליחס טוב ולחיים טובים, לביטחון ולשגשוג.
ידיעות קודמות בנושא:
הרצאה בבית "קבלה לעם", מודיעין, 19.07.11
הרצאה בבית "קבלה לעם", 05.07.11
הרצאה בבית "קבלה לעם", 24.05.11

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/S9mGs

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest