קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
ראיון עם עצמי.
"אז מה היה לנו שם?", כמו שצוחקים הגששים?
משבר עולמי חסר תקדים שמזדחל אט אט לישראל. – יש.
ירידה בהכנסות המדינה, במיסים ובסימנים לחריקת בלמים בקצב הצמיחה אצלנו. – יש.
האבטלה אצלנו תגדל משמעותית ואין לנו תוכנית חירום לטפל בה? – אין.
ממשלה שניסתה, מאז טרכטנברג, להיות קצת יותר "חברתית". – בערך.
גידול בהוצאות הממשלה על ביטחון, הסכמי שכר ויישום חלקי (מאוד) של המלצות טרכטנברג. – יש.
החלטה אמיצה על הכפלת יעד הגירעון בתקציב 2013 ל-3%. – יש.
צורך כלכלי ברור בגזירות כלכליות, כדי למנוע קטסטרופה וצנע אחר כך. – יש.
ביצה פוליטית תובענית שהסיחה דעתם של מקבלי ההחלטות מענייני הכלכלה והחברה. – יש.
הגזירות שהוטלו הן "ברירת המחדל", כמו תמיד שלפו מהמותן במקום להתאמץ. – יש.
למרות מס השפתיים, הנפגעים העיקריים מהגזירות הן השכבות החלשות ומעמד הביניים. – יש.
צפוי גידול נוסף באי השוויון בשל המשבר והגזירות הכלכליות במתכונתן הנוכחית. – בהחלט.
למומחים רבים הצעות רבות לגזירות אלטרנטיביות, יותר "חברתיות" וחכמות. – יש.
האם הגזירות הכלכליות הנוכחיות יפגעו בצמיחה וביכולת המשק להתמודד עם המשבר? – בהחלט.
הגזירות החדשות יפגעו גם בעשירים ובבעלי ההון בישראל. – בהחלט כן.
אם הממשלה הייתה מטילה את הגזירות ה"חברתיות", במקום אלה שהוטלו – זה היה עוזר? – כנראה שלא.
למה? הגזירות האלטרנטיביות יסייעו להקטין את אי השוויון והפערים, נכון? – כן.
אז למה אתה נגדן? אולי כי הן לא הפיתרון למשבר, אלא עוד פלסטר על פצע פתוח? – נכון.
אתה בעד לשתף את הציבור ומומחים מטעמו בדיוני התקציב, כמו שעשה טרכטנברג? – בטח.
מה, "שולחנות עגולים", שקיפות והקשבה יגדילו את הלגיטימציה של תקציב "לא קל"? – בדיוק.
רגע, תכף תגיד לי שכמו בעולם, גם אצלנו אין פיתרון פיסקלי ומוניטרי לבעיות? – ברור שאין.
אולי זה בגלל שלא טיפלו במרכיב האנושי, בחוסר האמון, בעוינות הבסיסית בין כולם לכולם? – נכון.
אתה יודע שהכלכלנים המובילים בעולם מודים שהם אובדי עצות, שגם מדע הכלכלה במשבר? – יודע.
אז מה עושים? הרי ברור שכל השיטה הכלכלית והחברתית מבוססת עלינו, ועל היחסים בינינו. – ברור.
אה, הבנתי, אז אתה מציע לשנות את הקשרים בינינו. חסל סדר דרוויניזם כלכלי וניאו-ליברליזם? – חסל.
אז בעצם, לשיטה הכלכלית והחברתית הקיימת יש יצר של הרס עצמי? – כן.
מה, שניפרד מהשריון שעטינו על עצמנו, מהקרבות, מהעימותים, מהעבדות המודרנית? – ביי ביי.
אם הבנתי אותך נכון, המשבר "דוחף" אותנו לאחד כוחות, לשתף פעולה, לשמור זה על זה? – נכון.
זה בגלל שבעולם הגלובלי כולנו תלויים זה בזה, כולנו בסירה אחת? – ברור.
והמשבר נובע מכך שלמרות שאנחנו באותה הסירה, כל אחד חותר לכיוון אחר ואפילו קודר חור תחתיו? – כן.
אז בעצם משתלם לנו לשתף פעולה, להתחבר, לדאוג אחד לשני, להתחשב זה בזה? – משתלם ובגדול.
רגע, אז אם אני דואג לך, זה ישתלם גם לי, נכון? – ועוד איך.
בטח הסיסמה שלך היא מ"אדם לאדם זאב", ל"אדם לאדם ערב?" – רעיון מצוין.
מה, שאני אתייחס לכולם כאילו הם בני המשפחה הקרובה שלי? – תשתדל.
וכלכלה שתתבסס על ערבות הדדית בינינו תשתלם לנו? – בטח תשתלם.
בטח תגיד לי שתוזיל את יוקר המחייה, כי מי יפקיע מחירים מאבא או מאימא שלו? – הפנמת. יפה.
והפערים הכלכליים יצטמצמו כי במשפחה כולם דואגים לכולם? – צודק.
והכלכלה השחורה תדעך ומיליארדים יזרמו לקופת המדינה לטובת הכלל? – ברור.
וקשרי הון השלטון? התעמרות של מונופולים? הטעייה של צרכנים? ו"תספורות"? – ביי ביי.
ומה עם ניגודי האינטרסים של המוסדיים, אפליית המחירים בבנקים והלוביסטים? – יעבדו לטובתך.
אתה מחליף את המצע שעליו מושתתות כל המערכות, או שתהרוס, תלאים ותפרק? – רק מצע.
וכל שאר המערכות הקיימות ישתנו בהתאם, כי כולן מבוססות על היחסים בינינו? – אכן כך.
נשמע טוב, אבל די אוטופי, לא? למה לא תנסה צעדים פרקטיים? – ניסו הכול.
תיכף תגיד לי שזו הפרקטיקה היחידה שלא ניסינו? – אכן כך.
נניח, אבל שינויים כאלה ייקחו שנים, לא? – יתכן.
למה? כי זה מצריך הסברה, חינוך, שינוי ערכים וסביבה תומכת? – צודק.
ובינתיים, אם ננסה להתחבר בינינו בערבות הדדית, נרגיש איזשהו שיפור? – ודאי.
מדוע? אולי בגלל שזה מה שמתחייב מהתלות בינינו ונתחיל לשחות עם הזרם במקום נגדו? – בדיוק.
אז ערבות הדדית זה אידיאל, או שיש לה ערך כלכלי אדיר? – גם וגם.
לפחות אנחנו מסכימים שצריך כאן שינוי חברתי כמו אוויר לנשימה. – פיקוח נפש.
טוב, כמעט השתכנעתי, אני צריך רק כמה דוגמאות, שימחישו לי מה יש ומה יהיה. מוכן? – בטח.
אה… לקרוא את הלינק "בערבות הדדית זה לא יקרה?" – בדיוק.
אתה לא דברן גדול, אתה יודע? – בטח יודע.
תודה. – בבקשה.
ידיעות קודמות בנושא:
העם צריך ערבות הדדית!
בסיס כלכלי חדש
העולם החדש זקוק לכלכלה חדשה
