דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / ערבות: אחד מעד – נפלו כולם

ערבות: אחד מעד – נפלו כולם

laitman_2010-04-14_4406_u-70.jpg

קיים חוק פשוט מאד. יש אנשים, כולם אגואיסטים, עם רצונות גדולים, אם הם מתחברים לקבוצה, אם יש ביניהם ערבות הדדית והם חושבים זה על זה, אז לכל אחד מהם יש הרגשת ביטחון והוא מפסיק לחשוב על עצמו בצורה אוטומטית.

זה קורה מאליו, זהו טבע הדברים. האדם מפסיק לדאוג לעצמו, ומרגיש את עצמו כתלוי באוויר, משוחרר מדאגותיו הפרטיות. אם האחרים באמת חושבים עליו, במערכת סגורה, אינטגרלית, הוא מפסיק לחשוב על עצמו. יתר על כן, במצב כזה, החברים מאלצים אותו לחשוב עליהם. כך הסביבה משפיעה על האדם, וכתוצאה מכך, כולם נמצאים בערבות הדדית. זה צריך להיות המצב המושלם.

אם אחד מהם לפתע יוצא מהערבות, כולם סובלים. הרי במערכת שלמה הפגם הקטן ביותר פוגע בכל החלקים. כמו בתמונה הולוגרפית. אם אחד מועד, כולם מיד מרגישים שחסרה להם הערבות. פתאום צצות דאגות ובעיות, הם סוטים מהכיוון ומרגישים מחסור בכל דבר.

לכן, ראשית כל, הקבוצה צריכה להיות גדולה, כפי שכתוב: "ברוב עם הדרת מלך". זאת משמעות המושג "שישים ריבוא נשמות". שנית, הקבוצה צריכה להיות שלמה, שדואגת לערבות הדדית. אם החברים רק דואגים לכך שיתקיים ביניהם חוק הערבות, אז כל היתר קורה מעצמו, הודות לכוח הקבוצה, הכוח המתאים לדרגת הערבות. הכוח הזה נקרא "סגולה": מאותה המדרגה הרוחנית שאליה הגיעו החברים, פעולת הכוח הזה מגיעה לדרגה החומרית. הרי הערבות היא כבר רוחניות, השפעה הדדית, יציאה מתוך עצמך למערכת הכללית.

בצורה כזאת החברים משיגים את המערכת הכללית, החוץ-גופית, כלומר משיגים את הבורא ששורה ביניהם. הקשר ההדדי שהם משיגים, נקרא "מלכות". בהתאם אליה הם מחוברים ביניהם יותר ויותר, משיגים עוד יותר את הבורא.

כאן אפשר לשאול: לאן עוד אפשר להגיע? הרי הערבות על פי הגדרתה היא מוחלטת? נכון, היא תמיד נקבעת כמאה אחוז, אך כל פעם בעביות חדשה. האדם מגלה עביות חדשה בתוך הטבע שלו. הוא מבטל את הטבע שלו, כדי להתחבר לערבות ההדדית. יחד עם הרצון שלו. לכן הכלי שלו, מצד אחד, נעשה "עבה" יותר, ומהצד השני, זך יותר. על ידי המסך והחיבור.

כתוצאה מכך, בכל פעם, בהתאם לעביות החדשה בתוך הכלי שלו, מתגלה גם אור חדש, והבורא מתגלה יותר ויותר. ובזכות זה כל החברים מתמלאים, משיגים את המצב הרוחני שלהם. מתנתקים יותר ויותר מהגשמיות, שהופכת להיות בעדיפות שנייה, וכך מגיעים לגמר התיקון.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הערבות" 14.07.2011

ידיעות קודמות בנושא:
להסכים לערבות
הדגש העיקרי של הערבות
הבורא הוא הערב לערבות שלנו

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/xlJt6

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest