דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הכנה / עקרונות ועצות משיעור הקבלה היומי, 29.01.2012

עקרונות ועצות משיעור הקבלה היומי, 29.01.2012

מתכוננים יחד לכנס הערבה

* כל מה שאנחנו רוצים להשיג מהכנס הקרוב בערבה זה חיסרון – שזה יהיה לנו ברור בעצמות.

* לעומת הכנס הקודם, שבו לא ידענו מה אנחנו רוצים לגלות, בכנס הקרוב אנו חייבים לגלות את החיסרון. אני לא זקוק לדבר מלבד חיסרון להשפעה. אין באף אחד חיסרון להשפעה, ואנחנו רוצים שזה יתגלה בכולם. החיסרון להשפעה שממלא אותי נקרא האור – שאני שמח בזה שאני רוצה עכשיו להשפיע.

* אנחנו לא יכולים לעשות פעולות בלי הכנה. למי שלא נמצא בהכנה לא כדאי לצאת לכנס הערבה. בכך הוא מכשיל את עצמו ואת החברים והוא יקבל על כך עונש רוחני. לכן כל אחד צריך לעשות דין וחשבון, ולכן כל אחד צריך לתקן את עצמו בהתאם לתנאים שאנחנו מציבים לכניסה לכנס הערבה. זה לא תלוי בכמות הידע או בוותק, אלא כל אדם לפי דרגתו – עד כמה שהוא רוצה ומסוגל לעזור, עד כמה שכולם נמצאים באותה המטרה.

הבורא כשותף

* אנחנו צריכים להבין שאם אנחנו מדברים על הכלי הרוחני, שהוא חיבור, חיבוק, תחת מטריה אחת – זה יכול להיות רק כשיש לנו את הבורא כשותף, כמחבק, כעושה, כאמא שמאחדת את כל הילדים שלה, תחת כנפי השכינה. אחרת אנחנו מוכנים, צועקים ובוכים אולי לרגע, אבל החיבור האמיתי יכול להיות רק כשאנחנו יחד עם הכוח העליון.

* הרוחניות מתחילה מכך שהאדם מתחיל להרגיש שבקשר הדדי עם האחרים, עם החברים – שם נמצאת הרוחניות, הקיום החדש, השונה. ובתוך הקשר הזה, שהוא ללא חשבונות, חוץ מחיבור, הדדיות, שהם יחד כולם מחבקים את הבורא – תכונת ההשפעה ששולטת בהם, אותה הם רוצים לגלות, אותה הם מחבקים, אותה הם רוצים להרגיש, כמים קרים על הגוף ביום חם.

לחץ ושמחה גם יחד

* משום מה, אם מורגשת אצלנו רצינות, אז מצב הרוח נמוך, ואם זאת שמחה אז מצב הרוח גבוה. וזה לגמרי לא צריך להיות כך… אנחנו צריכים להיות בחרדה, בחוסר אונים, בכל מיני חיפושים ויחד עם זאת גם בשמחה, יחד. אחרת זה לא נקרא שאנחנו מחפשים חיסרון.

* אנחנו עוברים לחצים, ויהיו עוד ועוד כאלה, והאדם ירגיש איך זה מכופף אותו והוא לא מסוגל לזה, עד שיהיו התפרצויות וכדומה, וצריך להבין אותם, גם בחברים. אז לא לשכוח שתהיה מהם שמחה – כמו תינוק שעומד לצאת בלחץ וגם כמו מי שמילד אותו – שאנחנו מסתכלים על זה מהצד, מלמעלה. ואז קצת יותר להיות בביקורת על המצב. המצב הוא אמנם לחוץ אבל יחד עם זאת אנחנו שמחים בזה, כי זאת הלידה.

להגיע לרצון לצאת מעצמנו

* אנחנו יכולים להגיע לרגעים של נטייה, נתינה, התקרבות, חיבוק, איחוד הלבבות, כאילו זה ממשי, ורגע לאחר מכן אנחנו מתקררים מהפעולה הזאת, וזאת מפני שאנחנו לא מתוקנים… האדם יכול לעשות ולהחליט כל דבר תוך רגע, מתוך ליבו השבור, ורגע לאחר מכן להתחרט ולעשות חשבונות. זה כך, כי הכול מגיע מתוך רצון אחד – הרצון לקבל. ולהגיע לרצון לצאת מעצמו, בהחלטה ברורה וקרה, הוא מסוגל רק אם יש סביבו תמיכה לזה.

* המתנה היא בלב – אם היו לנו באמת מתנות לחברים, הם היו מרגישים.

לעשות את החשבון הנכון

* פעולה רוחנית אף פעם לא נעשית רק מתוך הלב, אלא היא חייבת להיות פעולה ממש מחושבת. ולכן במידה שהאור העליון פועל ומאיר לאדם, הוא מסוגל לעשות את החשבון נכון, ולהיות במסירות של החיים שלו, מסירות נפש, ויחד עם זה להיות בהחלטה הזאת לאורך זמן – עד שמסתיימת המדרגה הזאת ומתחילה המדרגה הבאה. ואז הוא נופל ושוב קם למדרגה הבאה. הסימן לזה הוא שמחה וקביעות.

זוהר

* לכל אחד יש מחשבות. כל אחד יושב מול הזוהר, והאור המחזיר למוטב מחזיר למוטב רק אם אנחנו רוצים לחזור למוטב, והוא יכול להיות סם החיים או סם המוות. אז בזמן הקריאה עלינו לשים לב למה ליבנו מכוון.

מתוך שיעור הקבלה היומי, 29.01.2012

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/G13VF

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest