דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / עקרונות ועצות משיעור הקבלה היומי, 20.09.2011

עקרונות ועצות משיעור הקבלה היומי, 20.09.2011

כאשר גוף זר יודע לבטל את עצמו כלפי העליון, הוא נעשה לגוף החשוב ביותר בעליון. בדומה לכך, אם תבטל את עצמך מכל וכל כלפי כל הכלי העולמי, תקבל מהם מכל וכל.

האור מתגלה רק ביחס, בקשר בין שניים. האור הוא אותו הכלי שמקבל בתוכו כל מיני שינויים, כמו הרטט שמחולל את הקול בכלי מיתר. לכן אנחנו צריכים לייצר את ההשפעה, האהבה, ובתוכה נרגיש את השורש הפנימי שלה – הבורא.

מי שרוצה לגלות את הדברים בצורה נכונה, מבין שכל החיים לפניו הם המשחק, ובכל רגע ורגע הבורא נותן לו הזדמנויות – דרך המחשבות והרצונות – להיות איתו במשחק כפרטנר, כשותף. ואז כל חיי האדם הופכים לחוויה.

ביחסים עם החברים, אני מקבל את כל הדברים שמגיעים כדי שאני אגלה בזה את המשחק של הבורא.

את הערמומיות שמתגלה שוברים דווקא ביושר. רואים זה במיוחד בהתנהגות בין החברים: אם האדם מסוגל לדרוך על עצמו כדי להתקשר באמת עם האחרים, לבנות מכולם יחד מערכת אחת, לא לשלוט עליהם ולא להסתיר מהם כדי לשמור לעצמו מקום לשליטה, אלא הוא מתייחס אליהם דווקא בצורה הפתוחה ביותר – אז הוא מגלה את הערמומיות בצורה הנכונה.

זה שאנחנו לא רואים את העבודה הגדולה שאנחנו עושים, גורם לנו לא להתבלבל מצד אחד, ומצד שני גורם לנו לפתח כלים דהשפעה – ועל פני זה שאנחנו רואים שכר בעבודתנו, אנחנו יכולים להמשיך.

אנחנו לא צריכים לחשוב על הכלים, על העביות, אלא רק להשתוקק לקטנות, לגלגלתא-עיניים, לבינה, ולא לגדלות. הגדלות מגיעה רק במידה שאתה כבר מסוגל להשפיע לאחרים בפועל.

אם האחרים לא יעלו אליי מ"ן, האח"פ שלי יישאר תמיד חסום, ואתקיים בגלגלתא-עיניים בלבד. רק אם האחרים ירצו לקבל ממני בצורה חיצונית, יופעל בי האח"פ שלי ואכנס לגדלות.

הכנה לשיעור

הזוהר מדבר על הקשרים בינינו בלבד, ובזמן קריאתו אנו צריכים רק לרצות למצוא בתוכנו את כל אותן הדמויות והיחסים שעליהם הזוהר מדבר.

ככל שאני רוצה לראות את הקשר בינינו דרך המילים, האותיות והמשפטים, וככל שאני לא עוזב את הרעיון הזה על פני ההפרעות שמתגלות לי כנגדו – זה סימן שאני בדרך הנכונה.

האומה

הבעיה היא שאנחנו לא מחוברים. אם היינו מחוברים היינו יכולים לקיים חברה מתוקנת, ואז לא היה חסר לנו דבר.

כל מה שקורה בחברה ובעולם זה כדי שנגיע למצב שבו נשנה את עצמנו. המטרה של כל ההתפתחות בטבע שמפעיל עלינו כל מיני לחצים, היא שעל ידם נבין שאנחנו צריכים להשתנות.

מתוך המשבר הגלובלי אנחנו לומדים שהבעיה היא גלובלית, ולכן בסופו של דבר פיתרונות מקומיים לא יפתרו את הבעיות, אלא רק פתרון כולל לכל העולם.

כוח הערבות מתלבש בכל מערכות הכלכלה, התעשייה והמסחר הקיימות. אנחנו לא מרגישים עד כמה אנחנו קשורים זה לזה. המצב הזה עלול להתגלות בצורה קשה כשנהרוס קשרים כלשהם ואז נגלה איך כל המערכת נופלת.

אי אפשר לעבור ממשטר אגואיסטי למשטר של נתינה, חלוקה צודקת, ערבות הדדית, אלא על ידי מכות גדולות שלאחריהן יגיע הלימוד, או על ידי חינוך העם, שכתוצאה ממנו נבין שאין לנו ברירה אלא להשתנות, לפני שתגענה המכות.

אין פיתרון אחר מלבד חינוך. כי כתוצאה ממנו האדם מתרומם ומבין מה קורה לו. כך אתה מכניס אותו למערכת החינוך ולאחר מכן הוא יוכל לחנך בעצמו.

כל המאבקים בכל הרמות מיועדים להביא אותנו בסופו של דבר להשלמה. אם כך, בואו נגיע להשלמה מראש – למה לגלות לאחר המכות את הצורך בחיבור?

מתוך שיעור הקבלה היומי, 20.09.2011

ידיעות קודמות בנושא:
הנקודה הקריטית
תודה רבה על ההסתרה!
להתמקד על האין-סוף

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/FekXv

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest