דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הכנה / עקרונות ועצות משיעור הקבלה היומי, 16.10.2011

עקרונות ועצות משיעור הקבלה היומי, 16.10.2011

* ההשגחה העליונה תמיד מסדרת לנו את המצב הנוכחי שבו אנו נמצאים, או הארה מהמצב הבא, שאם אנחנו מתגברים על המצב שבו אנחנו נמצאים, אנחנו יכולים לבקש להגיע אליו. המצב הבא הוא ההיפך מהאגו שלנו, וכך יוצא שתמיד אני אוכל לקבל חיזוקים על ידי הסביבה, הספרים והמורה, ולעלות למצב הזה שלא נראה לי טוב או מושך.

* אין בי ובעולם הסובב, בכל התנאים הפנימיים והחיצוניים, שום דבר מיותר, אלא הכול מסודר בצורה האידיאלית, כדי שאני אגייס כוח רצון לעלות למצב הבא. ואם אני לא מסוגל לעשות זאת, סימן שאני עדיין בחוסר תשומת לב למה שקורה לי.

* גילוי העולם הרוחני הוא פשוט גילוי רשת הקשר, הכוחות בין בני האדם. מתגלה שהבורא ממלא את העולם, את המציאות. מתגלה הכוח החדש ששולט ופועל, שקודם היה נסתר והופך להיות מגולה.

* אם האדם ממש משתדל בכל הכוח לקרב לעצמו את צורת העולם הבא, העולם העליון, הבורא, רשת הקשר האינטגרלית שמתגלה בין כל הצורות שהוא עכשיו רואה בעולם שלו – ראשית, זה עוזר לו לא לבנות פסל ודמות, לא להיות מעורפל ומיסטי, להיות יותר מציאותי. ובעיקר, הוא מגלה מציאות נוספת, המורכבת מכוחות. כשהאדם מתחיל לתאר לעצמו את המציאות בצורה כזאת, הוא מתחיל להבין שהאמצעים להשגת אותה המציאות הנוספת, החדשה, נמצאים לפניו. שהאמצעים הם אותם האנשים שנושאים את אותם כוחות ההשפעה, שרוצים להיות בכוח ההשפעה, בכוונה להשפיע; החברים שלו, שהם הם בעצם אותם הכוחות שיחד איתם הוא יכול עכשיו להתחיל לבנות ולגלות את המערכת הזאת.

* הכול תלוי בתיאור הרוחניות בצורה כמה שיותר נכונה, שהיא גילוי קשר ההשפעה בינינו ובין כל באי העולם.

* אל לנו לשכוח שבכך שאני מקרב אחרים, אני לא מקרב אחרים, אלא אני מקרב את החלקים שלי שנראים לי זרים על ידי האגו שלי. ואם אני מתקשר אליהם מעל האגו, אני למעשה מרכיב את עצמי.

השלום בעולם

* המשבר מגיע כתוצאה מההתנגדות בין הטבע האנושי לעולם החדש.

* כמה זמן, כמה דם, כמה ייסורים אנחנו נצטרך לעבור כדי להכיר בכך שאיננו מסוגלים להגיע לחיים מינימליים? כי הטבע שמתגלה יותר ויותר כגלובלי, כאינטגרלי, כמחובר, כמקושר ותלוי – יותר ויותר לא משאיר לנו מקום שבו אנחנו יכולים לחיות את החיים האגואיסטיים הקודמים שבהם חיינו. זה הולך ונסגר סביבנו. ואז, ככל שנרצה להשלים את מה שאנחנו לא מסוגלים, לא על ידי איחוד החברה, אלא על ידי כל מיני ארגוני חסד, עזרה הדדית וכן הלאה, נראה עד כמה שזה יוצר דווקא אפקט הפוך – שזה מביא אותנו לחורבן.

* הפיתרון הוא אחד – חינוך. חינוך לערבות, להדדיות. ואם אנחנו עושים זאת, אנחנו גם מכניסים לתוך העם, לתוך האנושות כולה, את ההרגשה הזאת שישנו מקור, יש על מה לסמוך. אם אנחנו מארגנים את הסביבה, דרכנו יתגלו כוחות פנימיים כאלו שיעזרו לנו לבנות זאת.

* אם הכלכלה היום סביב העולם היא כלכלה גלובלית, אינטגרלית, שצריכה להיות מנוהלת כולה על ידי ראש אחד, מערכת אחת – אז ודאי שחייבת להיות כאן ערבות הדדית בין כולם, הבנה שכולנו קשורים יחד. לכן כל השינוי שעלינו לעשות הוא רק להכיר במציאות ולא יותר מזה. בואו נכיר במציאות שבה אנחנו כבר נמצאים, ונפסיק לשחק במשהו שהוא לא אנחנו.

* כולנו קשורים כאן בעל כורחנו יחד, כמו גלגלי שיניים. ואין לנו ברירה – אנחנו לא יכולים להיפרד, אין איזשהו מצמד שאני לוחץ עליו ואז אני מתנתק ממך. אי אפשר, אין כזה דבר. אז אין לנו ברירה, אנחנו חייבים להיכנס להתחשבות הדדית, להבין את החיבור ההדדי, להבין את המערכת האחידה. ולאחר שנבין אותה, נוכל להחליט מתוכה מה אנחנו עושים עכשיו יחד.

* כמו שעכשיו כל אחד מאיתנו הוא אגואיסט, כך כל אחד צריך להגיע למצב שהוא מרגיש שכל העולם הוא המשפחה שלו. זה מה שהעולם דורש מאיתנו. ואם לא נגיע לזה, לא נצליח אף פעם להגיע להחלטה נכונה. מעכשיו אין לטובתי, יש לטובתנו.

* במערכת אחידה – אם אתה לא כולל את כל הפרטים שלה יחד, אתה לא יכול לפעול. אם אני לחוד ואתה לחוד, אז אני לוקח ממך אליי. אבל אם אנחנו יחד, זה כמו שאני מעביר משהו מפינה אחת לפינה שנייה בתוך המחסן המשותף שלנו.

* כל חוסר הצדק, השלום וכן הלאה, הוא כדי שנגלה את הכוח העליון. ולכן, כתוצאה מהעבודה במישור שבו נפעל רק כדי לעשות בינינו טוב, נגלה רק רע.

* אין לנו ברירה אלא להשיג את האיחוד בינינו, ואת כוח האיחוד הזה להשפיע לכלל – להתכלל בהם, להיות איתם יחד בצורה פנימית, ואז השינוי יקרה.

* אנחנו צריכים להזכיר לעצמנו כל הזמן את חובתנו להתחבר, והעיקר – להיות המתווכים בין הבורא לעולם. ואז נצליח.

הכנה לשיעור

* מי שרוצה להתקדם לא על ידי הייסורים אלא על ידי כוח המשיכה, צריך לחבר את הרצון הקטן שלו לרוחניות, להשפעה, עם אותם הרצונות של האחרים ולבנות רשת קשר ביניהם – רצון אחד, חיסרון אחד, השתוקקות אחת. ועל הרצון המשותף אנחנו צריכים למשוך את המאור המחזיר למוטב, שיגלה בו את כוח ההשפעה.

* בקריאת הזוהר אנו משתדלים לחבר יחד את הרצונות שלנו לרוחניות, ושהכוח העליון, כוח ההשפעה, האור המחזיר למוטב, ישפיע עליהם ויבנה מאיתנו את הכלי הרוחני, את הרשת הזאת של הקשר הנכון בינינו.

מתוך שיעור הקבלה היומי, 16.10.2011

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/DuG7J

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest