דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / עקרונות ועצות משיעור הקבלה היומי, 08.02.2012

עקרונות ועצות משיעור הקבלה היומי, 08.02.2012

* אנחנו צריכים להראות זה לזה: מתנות, אהבה, חיבור,נחיצות להשפעה, חרדה שלא נגיע.

* היראה הכללית – שאנו נמצאים בפחד, בחרדה, ביראה שלא נוכל להגיע לשלמות הכלי, להשפיע, להתאחד ולהתחבר. שרק בזה אנחנו מגיעים להשפעה הכללית, שחסרה לנו בכלל הערכת ההשפעה, ואחר כך המשפיע בעצמו, הבורא. אין לנו לזה עדיין יחס שמדובר בדבר גדול, ענק, שבזה החיים שלך תלויים. כדי להשיג זאת עליי לבקש שתתגלה בי יראה – אני רוצה לפחד, להיות בחרדה, בכיוון הנכון, וכל הזמן להיות במתח. ואני מבקש מהחברים שגם הם יעשו כך. ואז אנחנו מגיעים לבקשה לחיסרון – תן לנו להרגיש שאנחנו מתים, שאנחנו במדבר, איפה טעינו ולאן פנינו.

* חיסרון לחיבור – שאני מחפש מה חסר לך ואתה מחפש מה חסר לי, ועל ידי זה אנחנו מקושרים. כל אחד מחובר ללב של השני; אני יודע מראש שאתה רוצה קשר עם הבורא, להגיע לחיבור, לאהבה, להתקשרות המלאה. שהחיסרון של האחד מתאים לחיסרון של השני, ומתחברים ובזה משלימים זה את זה.

* אם כל אחד צועק, הוא צועק בצורה אגואיסטית. ואם אנחנו צועקים יחד – אנחנו לא רוצים למלא את עצמנו, אלא אומרים: תן לנו את כוח החיבור בינינו, כי אז אנחנו נגלה בינינו את כוח ההשפעה. אם כל אחד יחשוב שחסר, בצורה שקרית, זה ישפיע על כולם זה בצורה אמיתית.

* אני מתקיף את העצלות, הקרירות שלי, אני מתקיף את הבלבול, אני משתדל כל הזמן להיות נעול על הציור הנכון מי אנחנו. כאיש אחד בלב אחד, בערבות, בוויתור הדדי, בחיבור הדדי – שיתגלה הכלי המשותף. בכלי המשותף כולם כלולים בכולם, כך שאין הרגשה פרטית, אלא התעלות להרגשה המשותפת. זה משהו שמעלינו, שאנחנו חייבים להתחיל להרגיש.

* 20 פעולות שאנחנו צריכים לדעת שאנחנו צריכים לעבור עליהן מחוסר חיסרון לכלום ועד לחיסרון הסופי שאז בטוח שנקבל עליו את האור המחזיר למוטב שיגיע לכולם, לכל המשתתפים – כמו בהר סיני, כולל נשים וטף – לכולם. אנו צריכים לפרט את תהליך רכישת הרצון בכ-20 שלבים: שאנחנו מתחילים מאפס רצון והרגשה, ממצב הכי גרוע, מניתוק, וצריכים להגיע למצב על ידי קודם ונמשך סיבה ומסובב, שאנחנו כל פעם באים ונכללים בלימוד, בקבוצה בהפצה, עד כדי כך שאנחנו מגיעים למצב שמקבלים מענה, גילוי, "עולמך תראה בחייך".

מתכוננים ביחד לכנס הערבה

* הכנס בערבה הוא כנס שבו אתה לא צריך להכין כלום מלבד פנימיות, ולכן כאן אנו צריכים באמת להתכלל במין חרדה כללית מכך שלא נשיג שום דבר. וצריכים להיות בטוחים שזה יצא כתוצאה מהלחץ שלנו.

* אין מה לתת, מלבד לעורר בחבר רגשות נכונים לחיבור: חרדה, שמחה, אחריות, התעוררות כלשהי, חיובית או שלילית – העיקר זה התרוממות, חיסרון לחיבור. ובחיסרון לחיבור המשותף אנחנו מעלים מ"ן ודווקא הוא מביא לנו את האור המחזיר למוטב. זה מה שאנחנו צריכים עכשיו ביציאה למדבר.

* בסך הכול אנחנו עובדים על החיסרון, שהוא יצטייר בנו בצורה כזאת שיהיה מותאם לאור, ובו נגלה את המילוי. ההתקדמות לזה היא בתוך החושך, וככל שאנחנו מתקדמים הבלבול והערפול גדלים. עלינו להיות מוכנים לזה בכנס הקרוב, ולא להגיע ל"פיקניק" אלא לעבודה קשה – אני לא צריך לעצמי שום דבר מלבד זה שאני חושב במשך שלושת הימים הללו על חיבור, ומתוך הלחץ הזה אנחנו מגלים את האור העליון.

* בכנס הערבה אתה חייב להיות כל הזמן בבירורים, בשאלות ותשובות, בנפילות ועליות, ואתה פותר אותם רק על ידי חיבור עם האחרים, ובזה אתה נותן דוגמא לכולם. ההצלחה לא יכולה להיות באחד, אלא חייבת להיות בכולם יחד. אני דואג רק לכלי המשותף – למה שאנחנו מרגישים, לא למה שאני מרגיש. כל הזמן אנחנו, אין אני בכלל. אני רוצה לחיות בתוך ה"מרק" הזה שבו אנחנו נמצאים. גם "אנחנו" זה לא אוסף, קומנדו – זאת שטות. מילה כזו לא קיימת, כי היא כבר שייכת לרוחניות. אנחנו זה נשמה, לא שאני ואתה ואנחנו יחד, אלא מחוברים. זה משהו שלא שייך למה שאנחנו היום, איזו בריאה חדשה שעכשיו נבראה. כי המהות הרוחנית שאנחנו רוצים להקים לא הייתה קיימת קודם, אלא היה רק רשימו אליה. במאמץ שלנו אנחנו משתדלים להקים את אותה הנשמה מעולם הנקודים, שעליה כביכול רצו לעשות תיקון ושברו אותה במיוחד בשבילנו.

* בכנס לא צריכה להיות צעקה אלא שירה, אהבה, תקווה, ביטחון ששורה על החיסרון הגדול – שניהם יחד. חיבור בין כולם למצב שבו מתגלה רק טוב. התפעלות, התרוממות, חס ושלום אין שום קו שמאל. אנחנו נמצאים מול האור שצריך להתגלות ולכן אין כאן ביקורת.

מתוך שיעור הקבלה היומי, 08.02.2012

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest