עצמותו הבלתי מושגת של הבורא 

"ועל כן כללות המציאות מתחלק לענין ההשגה הרוחנית לג' הבחנות:

א. עצמותו ית'.

ב. אין סוף ברוך הוא.

 ג. הנשמות.

א. בענין עצמותו ית' אין אנו מדברים כלל. מטעם כי שורש ומקום הנבראים מתחיל ממחשבת הבריאה, אשר שם המה נכללים בסוד "סוף מעשה במחשבה תחילה"."

(בעל הסולם, ספר "שמעתי", מאמר ג' " ענין ההשגה הרוחנית")

עצמותו של הבורא זה החומר, זו העצמות הלא ידועה, החמקמקה ביותר מאיתנו. אנחנו לא מדברים עליה מפני שאנו לא יכולים להשיג אותה. במידה שבה אנחנו משתנים, אנחנו יכולים לדבר על הבורא ועל השפעתו עלינו, מתוך השינויים שלנו. לכן כך גם אנחנו קובעים שהתוצאה מהפעולה טמונה במחשבתו ההתחלתית: "ממעשיך הכרנוך". אנחנו תמיד מכנים את הבורא לפי הפעולה שהוא מבצע עלינו, וזה נוגע לעצמותו.

עם זאת, אנחנו לא משיגים את עצמותו כפי שאנו לא משיגים את כוח המשיכה, למשל. כולנו חווים אותו, יכולים למדוד אותו, נמצאים בתוכו, עובדים איתו, אבל לא מבינים את מהות כוח המשיכה, מדוע גוף מושך אליו גופים אחרים, במה מסתכמת המהות, העצמות של התופעה הזאת.

באופן זהה הבורא קיים, אנחנו יכולים באופן כלשהו להרגיש אותו אבל לא להשיגו, ועל כך מדובר שעצמותו של הבורא נסתרת מאיתנו לחלוטין.

מתוך שיעור וירטואלי, 8.12.2019