"ענן", שממלא את הנשמה של האדם

שאלה: בתורה נאמר, שהבורא מתגלה לאדם בענן על הכפרת של הארון (מעל ה"מסך"). למה?

תשובתי: כאשר האדם עובד עם העולם הסובב בתכונת השפעה, אז הוא מגלה את הבורא, והבורא מתקרב אליו בענן, בהסתרה, אבל הוא מוציא מתוכו תכונות הדדיות עם האדם. זה כבר סוג של מגע.

הבורא מופיע על הכפרת, שנמצאת בין שני כרובים. זה מסמל, שהוא מופיע מעל ה"מסך" בין שתי תכונות ב"קו אמצעי". שני הכרובים מסמלים את הקווים ימין ושמאל שניתנים מלמעלה, והבורא מורה: "תעשה!", כלומר את הקו השלישי אני צריך לעשות בעצמי.

כאשר אני עובד בין התכונה העיקרית הראשונית שלי, שזו קבלה, והתכונה שרכשתי, שזו השפעה, על כל הרצונות האגואיסטיים שלי, אז אני יוצר תנאים לגילוי הבורא.

הבורא שוקע בתוכי, ממלא אותי. כמו שענן ממלא את העמק, כך הוא ממלא את הנשמה של האדם, ובתוכי מתרחש הגילוי ההדרגתי שלו.

מה גם, שהגילוי מתממש דווקא באדם ולא מחוץ לו, כי לי, ככלל, נדמה שאני רואה ומרגיש משהו מחוץ לי. אבל אני מרגיש את הבורא בתוכי!

אני משתנה, והתכונות והאבחנות החדשות שלי נותנות לי תחושה של חיבור עם הבורא. גילוי של הבורא ואיחוד עימו, הרגשתו בתוכי, זו אותה הפעולה. היא לא יכולה להתרחש מחוץ לי, היא רק בתוכי.

לכן חכמת הקבלה נקראת "התורה הפנימית". ועל התורה נאמר, כמו על הטעמים שלה. כלומר, בתוכי אני צריך להרגיש הכול כאיזה סוג מסוים של מילוי, מילוי בידע, בהשגה, בהרגשת אין סוף, נצחיות, הרמוניה.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 06.03.2014

ידיעות קודמות בנושא:
התגלות מעורפלת של הבורא
להסיר את מעטה ההסתרה
מה מתגלה מאחורי המילים של הזוהר?