דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / עם המאוחד בניצוצות

עם המאוחד בניצוצות

שאלה: מהו "עם ישראל"?

תשובתי: "עם ישראל", בדומה לכל עם אחר, זהו אוסף, כלל של אנשים. אך בשונה מכל שאר העמים, הם התאחדו לפי עיקרון מיוחד – "ואהבת לרעך כמוך".

פעם, בבבל הקדומה האנשים חיו בשבטים, ולאחר מכן התחלקו ונפרדו לעברים שונים ויצרו עמים שונים הקשורים בקרבה בעלת אופי גשמי, רצונות גשמיים.

ובאותם הזמנים, אברהם אסף כארבעת אלפים או חמשת אלפים איש מתוך כמה מיליונים שמהם הייתה מורכבת האנושות בתקופת הצמיחה בבבל. לאברהם הצטרפו אלה שבתוך הרצון שלהם בער ניצוץ שמשתוקק לכיוון אחר, שמעורר לעלייה מעל הטבע. הם הלכו אחריו בתקווה וציפייה גדולה – למצוא את הבורא.

ולכן הן קיבלו מאברהם את שיטת גילוי הבורא שמאפשרת ללמוד לאהוב את הבריות כדי להשיג בזכות זה את אהבת הבורא.

הקבוצה הזו עזבה את בבל עוד לפני הפיזור הגדול, ועם הזמן, לא מייד, הפכה לעם ישראל. תחילה הניצוצות עוד לא היו מאוחדים ביניהם והרצונות אצל כולם היו שונים ולא יכלו להתאחד.

אך אברהם התחיל לעבוד איתם, לאחד אותם על ידי רעיון משותף, מטרה אחת, תפיסה שעומדת מעל הרצון האגואיסטי.

הוא פעל לפי העיקרון: "על כל פשעים תכסה אהבה". אולם האהבה יכולה לבוא לבני אדם רק אם גדל בהם הרצון לתענוגים. אז הם רוכשים עוצמה מספקת של דחייה, וכשהם מתגברים עליה הם עולים לאהבה. ואחרת, חוסר האכפתיות והניכור ביניהם מקררים ומכבים כל ניצוץ.

מכאן החלה ההתפתחות של הדורות של אבותינו: אברהם יצחק ויעקב. הקבוצה הגיעה לסאה של האיחוד ההתחלתי, ואז כיסה אותה גל חדש של אגו, וכתוצאה מכך, הניסיונות המוצלחים והלא מוצלחים להתאחד הפכו לעבודה המכונה "גלות מצרים".

וזו אותה הקבוצה. לא חשוב באיזה אוהל היא יושבת, מה היא לומדת, במה היא עוסקת – פשוט מצבה הנוכחי מוגדר כ"מצרים". בין החברים מופיע "פרעה" – שנאה הדדית, וכן "תורה", השיטה שבעזרתה מחזיק אותה יוסף, ולאחר מכן, משה.

וסוף סוף ב"כיתת הלימוד" שלהם הם מגיעים למצב בלתי נסבל: האגו פשוט קורע אותם לחתיכות והם לא יודעים מה לעשות עימו. הם כל כך היו רוצים להתאחד ולסדר את הקשר ההדדי ביניהם, אך האגו עד כדי כך מפריד ביניהם שלא נשאר שום מוצא.

והנה אז, הם לא רק מבינים אלא נכנסים למצב חדש של צורך הכרחי וחיוני לברוח מ"מלך מצרים" – לצאת מהאהבה עצמית, להתעלות מעליה.

רק תתאר לעצמך כמה חזק אתה צריך לשנוא את האגו, כמה דוחה ובלתי נסבל הוא צריך להיראות, כדי שאתה "תקפוץ" ותחזיק את עצמך מעליו. פשוט אין בכוחך לבוא עימו במגע והשנאה הזו מעלה אותך למעלה. זה הפירוש של "לצאת ממצרים".

אך הבריחה אינה מספיקה. כיצד עלינו להתאחד עכשיו? – לשם כך אנחנו בכל זאת צריכים להתקיים יחד עם האגו. במצב הזה בני ישראל עומדים "סביב הר סיני" – לא מעל השנאה, אלא דווקא מסביבה. אז מגיע האור ובזכותו הם רוכשים את ההבנה כיצד להתאחד בצורה נכונה, באילו אמצעים להשתמש, באיזו מידה להשתמש בשנאה לצורך העניין כדי להתאחד מעליה.

מתחילה עבודה הדדית בצורות ואופנים שונים, שהיא בלתי אפשרית ללא השתתפות הכוח השלילי. וכדי לקבל את הכוח החיובי, הם כורתים "ברית" ביניהם, וכן בינם לבין האור, הבורא. כך מתחיל התיקון העצמי שלהם.

הקבוצה היא אותה קבוצה, אך מעתה והלאה היא מהווה "עָם". הרי עכשיו היא באמת מאוחדת בדומה לכל העמים, רק שהם מאוחדים ברצון משותף והיא, בניצוצות ההשפעה.

לה יש את הבסיס שלה לאיחוד העם, לא הרצון החומרי הרגיל לחיים הטובים בעולם הזה, אלא נחיצות לחיות בבורא, בעליון. למעשה, בני ישראל גם נמשכים ל"חיים טובים", אך מאחורי המילים האלו כבר עומדת משמעות אחרת. המושג עצמו של מהו טוב, משתנה.

מתוך שיעור על מאמר "הערבות", 22.05.2013

ידיעות קודמות בנושא:
אברהם, אבי הקבוצה הקבלית
עם ישראל: דברי הימים של העליות והירידות
העם שהתאחד מעל האגו

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/MESh6

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest