דף הבית / המשבר ופתרונו / על תועלת ונזק של רפורמות

על תועלת ונזק של רפורמות

שאלה: אנשים תמיד מחכים לרפורמות חדשות בתקווה לחיים טובים יותר. לדוגמה, את המשבר בענף הדיור, לפי דעתם אפשר לפתור על ידי רפורמה במנהל מקרקעי ישראל, או על ידי הקצאת חלקות נוספות לבנייה, או על ידי חוק מע"מ אפס על תוספת מחיר בזמן קניית הדירה… בכללות, כל פרויקט שמגיע לדיון בתקשורת או בממשלה, מעורר המון תגובות בהתאם לאינטרסים של מי הם מייצגים. אז האם הרפורמות נחוצות לנו?

תשובתי: רפורמות זה דבר מועיל. על ידי הכרזתם בפומבי, הפוליטיקאי משתיק קולות רועמים וחומק מביקורת: "תתאזרו בסבלנות, אני עובד על הבעיה". עם הזמן הנושא הכאוב מיטשטש, מפנה מקום לאחרים, ושוב מישהו יוצא עם רפורמות והצעות חדשות בקשר לשאלות חדות. בקיצור, דיבורים על רפורמות עוזרים לשכך את היצרים ולהעביר את תשומת הלב של האנשים לכיוון שנוח לממשלה או לבעל הרפורמה עצמו. לכן הרפורמה היחידה ביעילותה, אפשרית רק בתנאי שנבין איך ולאיזה כיוון מתפתחת האנושות. "התוכנית החינוכית" הבסיסית הזאת תאפשר לנו לשפוט, האם אנחנו מסוגלים לחיות גם הלאה במסגרות של אורח החיים האגואיסטי, שקובע את כל הקשרים ההדדיים שלנו, את כל הטבע של היחסים שלנו.

היום, בניגוד לימים עברו, האנושות מרגישה את עצמה כפקעת אחת שמולחמת על ידי מערכת שכוללת גם את הטבע הדומם, הצומח והחי. כל כדור הארץ זה אחד שלם. פשוט אם נפקח את העיניים ונבחן באופן יסודי את התמונה הזאת, נראה שאנחנו נמצאים במבנה אינטגרלי וגלובלי, שקושר אותנו חזק בינינו. עד שלא נסתדר בתוכו, מצפה לנו שביל קוצני של כישלונות.

לכן בכל הרפורמות, חוץ מהסוציאליות, אני לא רואה שום תועלת. זה רק בזבוז זמן שמהתוצאות שלהן נגלה שהזמן תם ודבר לא נעשה, אפילו במסגרות האפשר, ושהבעיה רק החריפה. חייבים להביא את החברה המודרנית להתאמה עם הדרישה שמציגה ומגישה לנו האבולוציה עצמה. פתאום אנחנו מגלים שעיצבנו קהילה אינטגרלית, בה כולם תלויים בכולם. ובשלב הזה, לפי חכמת הקבלה, אנחנו צריכים לבחון את עצמנו כמשפחה משותפת אחת. קודם כל, צריך לדאוג לרפורמות סוציאליות מתאימות. כי עיבוד ופיתוח גישה כזאת מותנים בחינוך האדם. צריך לספק לו מערכות חינוכיות ומשכילות כדי שהוא יתחיל לעסוק בזה בפועל, כדי שיבין וירגיש על מה מדובר כאן. רק אז האיחוד יפסיק להיות עבורו צליל ריקני.

היום בחברה מתגלה כוח חדש שקושר את כל בני האדם, אפילו בעל כורחם. אבל איננו לוקחים אותו בחשבון, לא בפוליטיקה ולא בכלכלה. ולכן אנחנו עומדים על סף תוהו ובוהו, כך שממשיכים לעצב "בועות" מלאכותיות של מערכות שסיימו את חייהן וכבר אינן אופייניות לטבע של החברה האנושית. מתוך ההבנה האגואיסטית שלנו, אנחנו מנסים להשריש את השאריות של ה"מחצבים" מהעבר במבנים חדישים של קשר הדדי אינטגרלי, אבל הם אינם תואמים ביניהם. מכאן, התוצאות העגומות שאותן אנו רואים לפי מהלך ההתפתחות, שהפך בזמנינו לשלילי.

ודאי, אנחנו תמיד מוצאים צידוקים לעצמנו, מפילים את זה על חוסר במוצא אחר. אבל אם נביט באופן ריאלי על הדבר, אז האנושות מצאה את עצמה בפני בעיה רצינית. בין אם היא רוצה בכך ובין אם לאו, היא מתקדמת ל"ממלכה" של עולם אינטגרלי שמקושר הדדית באופן חזק ביותר. אנחנו עדיין בתוך הרגל מיושן, רוצים להכניס לתוכו את ראיית העולם ה"סיפרתית", הדיגיטלית שלנו, למרות שבעצם שם מתנהל חשבון אחר לגמרי. אנחנו לא לוקחים בחשבון את הקשר ההדדי הכולל ואת התלות ההדדית, מתעלמים מחוטים "תת-קרקעיים" שקושרים אותנו חזק זה עם זה. או שרוצים לדחוס אותם לפורמטים של האגו שלנו, להשליט תחת שליטה של כסף וכוח, צבא ובנקים. כתוצאה מכך שני סוגי המערכות מסתכסכים ומתנגשים ביניהם, ואנחנו מסתבכים יותר ויותר בפקעת של סתירות וניגודים.

הגיע הזמן לפנות לסיבה השורשית, במקום לעשות לשווא רפורמות.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "הפתרון", 6.5.2015

 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/gPcwF

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest