דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / על סף סיום הקִדמה

על סף סיום הקִדמה

בעל הסולם, מאמר "אהבת ה' ואהבת הבריות": "ואהבת לרעך כמוך". ולכאורה קשה, איך יכול פסוק זה להיות "כלל" לכל מצוות התורה?".

נאמר, שהכלל "ואהבת לרעך כמוך" זהו כלל גדול בתורה. במילים אחרות, זאת תכונה שמנהלת את כל המציאות והיא נקראת "אהבה". בתוכה נמצאת כל המציאות של הטבע הדומם (ד), הצומח (צ), החי (ח) והמדבר (מ). כך כל אחד נמצא בהשפעת האהבה הזאת, הכוח הזה, ומתפתח בהשפעתו בין אם הוא רוצה בכך או לא.

על סף סיום הקדמה

האהבה היא כמו אימא אוהבת שנמצאת כל הזמן בהיכון ומפתחת את הרצון לקבל. זאת השפעת האור, הוא מפתח את הרצון לקבל.

על סף סיום הקדמה

אבל במידת התפתחות הרצון לקבל, המערכת הזאת סובלת יותר ויותר, מפני שהוא מתפתח בצורה אגואיסטית. מצד אחד, אני הייתי רוצה "לבלוע" את הכול בעולם, אבל מצד השני מי ייתן לי לעשות זאת?

לכן, אני סובל יותר ויותר, אף על פי שיש הזדמנויות חדשות מגוונות. מראים לי יותר ויותר אפשרויות, כל יום אני שומע על מקורות של תענוגים חדשים. נותנים לי אפילו לראות אותם, "למשש", "להריח", אבל לא מאפשרים לי לשקוע באמת בתוך התענוג. כל פעם אני צופה בו מהצד ובסופו של דבר זה מביא לי תסכולים יותר ויותר גדולים.

זאת ההתקדמות שלנו במשך אלפי שנים. אנחנו מפתחים מדע וטכנולוגיה, תרבות וחינוך, ובסופו של דבר, נשארים מרוקנים. בנינו המון כלים לתענוג, אבל מה יוצא לנו מכך?

לדוגמא, כשאני שולף מכיסי סמרטפון, כל העולם נמצא בידי, כי יש לי אפשרות לדבר עם מי שאני רוצה, לבדוק מה קורה בקצה העולם… אבל אני מדבר שטויות, "הורג את הזמן" בעזרת "משחקים" וירטואליים ובסופו של דבר אני נשאר ריק. הדור הצעיר מתלהב מבילוי כזה, מוותר על הזדמנויות בחיים ומתמלא בריקנות. אנחנו מתנהגים כמו ילדים קטנים.

מסתבר שהאור הביא אותנו לניוון ולשפל, לטמטום ולאדישות… אנחנו אפילו לא יכולנו לתאר לעצמנו שכך יקרה. התענוגים כבר לא מעוררים בנו תקוות, להיפך, אנחנו התייאשנו מהם ונכון להיום רוצים רק שלווה. כבר ברור לנו שאנחנו בכל מקרה לא נקבל את מבוקשנו, אז לפחות להירגע עם הסיגריה בתוך העשן המלטף שלה. לא במקרה נערך תהליך הסדרת החוקיות של השימוש בסמים, כי רוצים "להרגיע" את האנשים…

אז מה נתנה לנו ההתפתחות הארוכה? – כלום. אנחנו כל כך רצינו להתחזק, לצבור כוח, והיום אנחנו מעדיפים להקטין את צרכינו, להסתפק במועט ולהתמלא בהרגשת הרוגע.

וזאת כבר הכנעה. אנחנו מרימים ידיים בחוסר אונים. בלי לבצע את העיקרון של "ואהבת לרעך כמוך", אנחנו ממשיכים לסבול.

זאת הבעיה. כי האהבה היא חוק אוניברסלי כללי שמקיף את כל המציאות. אי אפשר לברוח ממנו. ככל שתבצע אותו טוב יותר, כך תצליח יותר. ולהיפך. לכן, אנחנו נוחלים כישלונות ונשארים בידיים ריקות כי אנחנו אפילו לא מתכוונים לממש אותו הלכה למעשה. על ידי האדישות שלנו, אנחנו לא מבינים כמה אנחנו מפסידים בלי החוק הזה וכמה יכולנו להרוויח.

לכן, "ואהבת לרעך כמוך" זהו כלל לכל התיקונים. כלומר, כל חלקי הטבע הדומם, הצומח, החי והמדבר צריכים להיכנס ביניהם לקשר שנקרא "אהבה". ואין מנוס, כך זה יקרה, קשר שווה ערך (=) ל"אהבה".

על סף סיום הקדמה

שיטת התיקון מספרת על התיקון של כל ה"שטח" שלנו, האנושות, יחד עם כל דרגות הטבע האחרות, שיגיעו להשתוות הצורה עם הכוח העליון או הבורא.

בסופו של דבר, דרוש מאיתנו רק לקיים את חוק האהבה. ולשם כך חייבים לפרש נכון מהי אהבה ומהו החוק שאנחנו כל כך רחוקים ממנו וכיצד לממש אותו.

מתוך שיעור על פי המאמר של בעל הסולם "אהבת ה' ואהבת הבריות", 16.10.2013

ידיעות קודמות בנושא:
אהבה כחוק הטבע
האקולוגיה מתחילה באדם
האגו אינו הפרעה, אלא אמצעי להתקדמות

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/oEOsN

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest