דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / על סף כניסה לעולם הרוחני     

על סף כניסה לעולם הרוחני     

שאלה: מה הכוונה שאנחנו לא מבטלים את האגו אלא בונים מעליו גשרונים של קשר? אם אני משנה את המיקוד כך שיהיה מעל לאגו שמתגלה, האם משהו בכל זאת משתנה בו או שזה פשוט נדמה לי והוא נשאר זהה?

תשובתי: על סף כניסה לעולם הרוחני אנחנו מתחילים להרגיש בעיות ברגש ובשׂכל שלנו. הדבר דומה לגילוי של הפיזיקאים את הדואליות של האור: את המבנה החלקיקי שלו או את מבנהו הגלי. אלקטרונים ופוטונים מתנהגים כחלקיקים או כגלים תלוי אם האדם צופה בהם או לא. כלומר, אנחנו מבינים שזה לא תלוי בחוקים פיזיקליים, אלא בחוקים של התפיסה שלנו.

בפיזיקה ישנן עדויות ניסיוניות המרמזות על כך שאנחנו לא לגמרי מבינים עם מה יש לנו עסק. ולמרות שבפיזיקה כל זה משתקף כנוסחאות, גרפים, סטייה של מחוגים או ריצוד של מספרים על המסך, בכל מקרה אנחנו לא מבינים מה בעצם מתרחש.

השׂכל הגשמי שלנו בנוי על אגואיזם מדויק, והוא לא יכול להבין ולתפוס את מה שמנוגד לו כאשר הוא נבנה על אנטי-אגואיזם. מה גם שזה לא סתם אנטי-אגואיזם, החלפת פלוס במינוס בלבד – אני חושב כך ואתה חושב ההפך, מצד אחד האגו שלך, מצד שני האגו שלי. זה לא נותן כלום.

מדובר על כך שאנחנו נמצאים באובייקט אחד. ברצון אחד קיימים שני סוגים של הרגשה, סוג אחד הוא אגואיסטי והשני מנוגד לו, אבל הם קיימים בו-זמנית בנושא אחד. מתאימה כאן דוגמה מהתורה שבה הבורא אומר לאברהם: "כי ביצחק, יקרא לך זרע", הוא העתיד שלך, הוא יקדם את האנושות למטרה ומעט לאחר מכן מוסיף: קח אותו והרוג אותו, "והעלהו שם, לעולה".

כיצד שני ההפכים האלה יכולים להתקיים? מובן שישנם פירושים שטחיים, שדרך המוות הוא כביכול מגיע לחיים אחרים, אבל עלינו להבין שהכוונה כאן לדרגת תפיסה אחרת לגמרי, מטריצה אחרת, שהניגודים לא רק שיכולים להתקיים יחד, אלא הם משלימים זה את זה ועדיין נשארים מנוגדים.

במושג ,"ניגודיות" אנחנו מתכוונים לכך שאם אחד קיים אז גם האחר קיים, ולהפך. כיצד הם קיימים אנחנו לא מבינים. לשם כך צריך לרדת האור העליון, להרחיב את ההבנות ואת התחושות שלנו, הן תהפוכנה להיות רוחניות, ואז נבין זאת. דווקא את זה אנחנו מנסים להשיג בעשירייה, לראות את העולם בדרגה אחרת, כלומר עם ראש אחר, עם לב אחר, עם תפיסה אחרת, עם תודעה והכרה אחרות. עד אז אנחנו לא יכולים לעשות דבר.

תראה מה נעשה בישראל לקראת הבחירות, 20 מפלגות מתקוטטות זו עם זו ומוכנות "לטרוף" זו את זו. ראה מה מתרחש באירופה ובעולם כולו. זו רק התחלה, אנחנו נראה בעיות שלא ניתן יהיה לפתור אותן בדרגה הארצית שלנו בשום אופן.

העניין הוא שההנהגה העליונה מקרבת אותנו זה לזה, ואילו אנחנו לא מסוגלים למצוא מגרש משותף מפני שהאגואיזם של כל מדינה, של כל עם, הולך וגדֵל. אם בעבר היינו יכולים להתרחק זה מזה בהתאם לאגו שגדֵל, עכשיו ההנהגה העליונה לוחצת עלינו, דוחפת אותנו אחד לשני, ואי אפשר לשנות זאת. או שנתחיל לדרוש שיחליפו לנו את תפיסת העולם לתפיסה אמתית, רוחנית, או שעל ידי התקרבות ליניארית בינינו נביא את עצמנו למלחמה. מפני שאם כל הזמן יקרבו אותנו ובמקביל נהיה יותר ויותר מנוגדים זה לזה, אז אין ברירה אחרת.

הבורא פועל בשני כוחות שפועלים עלינו מבפנים ומבחוץ. מצד אחד הוא מפתח בתוכנו את האגו, ומצד שני הוא דוחף אותנו קרוב יותר ויותר זה לזה. אם בעבר היינו חיים במרחק זה מזה ורק במידת הצורך היינו מתקשרים, אז היום אנו נמצאים ב"חצר משותפת" אחת. מחר נהיה ב"דירה משותפת", ולאחר מכן נהיה ב"חדר משותף". איך נוכל לסבול זה את זה?! מה גם שההתקרבות בינינו מתרחשת בו-זמנית עם גדילת האגו הפנימי בכל אחד. באמצעים אלה הבורא מאלץ אותנו לפנות אליו. עם זאת, יפנו אליו רק אלה שנמצאים במצב הנכון. אתה לא יכול לצעוק אליו סתם כך. בני אדם צועקים אלפי שנים ללא תועלת.

לפי חכמת הקבלה עלינו להתאסף בעשיריות, ליצור בהן אווירה מתאימה שבה היינו רוצים להגיע לפתרון הבעיה: כיצד עשירייה יכולה להפוך לאחד שלם. כל העולם יתחלק לעשיריות, ובאופן כזה כולם יבואו על תיקונם. נדמה לנו שאנחנו בונים את העשיריות, אבל למעשה זה לא כך. בעתיד ניווכח שאת כל המחשבות, הרֵגשות וההחלטות האלה טומנת בתוכנו ההנהגה העליונה.

מתוך שיעור הקבלה היומי, 06.02.2019

 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/RYHle

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest